היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים את התנגדותה להסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית נגד קבוצת ברהל, המוציאה לאור של המותג "חבורת תרי"ג" לילדים מהמגזר החרדי.
בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד הקבוצה, נטען כי היא פועלת בניגוד לחוק הגנת הצרכן ולתקנות הגנת הצרכן בנושא פרסומות לקטינים, בכך שהיא מציגה פרסומות סמויות לקטינים הטמונות בחומרי הקריאה, באיורים, במשחקי הקופסא ובתקליטורים שהיא משווקת. לדוגמא, בסיפור על ילדי "חבורת תרי"ג" הילדים אוחזים באיור בחוברות שעליהן המיתוג "משנה מאירה", כאשר בתקליטור המצורף מובטח לשומעים שרכישת המוצר תוביל להצטיינותם בכיתה.
במסגרת הסדר הפשרה המוקדם שהגישו הצדדים לבית המשפט הוצע לכלול סימון על גבי מוצרי החברה ובראש כל עמוד במגזינים כי אלה כוללים תוכן פרסומי וכן לשלב הודעות בעניין זה בתחילת תכני שמע המכילים פרסומות. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה להסדר, בטענה שקיימת אפשרות סבירה שהקטין (ואף אדם מבוגר), לא יזכור את הגילוי שנמצא על גבי כריכת הספר או קופסת המשחק בזמן צריכת התוכן, וספק אם אלה יובילו להבנה של הקטין כי התוכן המוצג כתוכן עלילתי הוא למעשה פרסומת. עוד נאמר כי אין מקום שהחברה תשווק מוצרים או שירותים לקטינים באמצעות שילובם בעלילה. דרך שיווק זו אינה מתאימה לרמת הבנתם של קטינים וההוראות הפרטניות שנקבעו בתקנות המגבילות את דרכי השיווק לקטינים.
לאור זאת הביע בית המשפט המחוזי את עמדתו לפיה ההסדר שהוגש מעורר קשיים משום שהפרקטיקה שמבוקש לאשרה לעתיד לבוא, בפרט כשמדובר בקטינים, נראית בעייתית באופן מיוחד, וההבהרות שהוצעו אינן מספקות.
לאור זאת הוצג לבית המשפט הסדר פשרה נוסף, לפיו הסכימו הצדדים שעל התקליטורים ואריזתם יסומן כי הם מכילים תוכן פרסומי, וכי התוכן הפרסומי לא ישולב בעלילת הסיפור אלא ברצועה נפרדת, תוך הבהרה ברורה המותאמת לילדים לפיה מדובר בתוכן פרסומי. בנוסף, הסכימו הצדדים שבמגזינים ובספרי קריאה לילדים לא ישולבו תכנים פרסומיים בעלילה המרכזית, אלא יתאפשר להציגם בנפרד תוך הדגשה שמדובר בתוכן פרסומי ונפרד מהעלילה העיקרית.
אולם, היועצת המשפטית לממשלה הגישה התנגדות גם להסדר המתוקן. בהתנגדות השנייה הוסבר כי גם היא אינה מבטיחה שהפרסומות יעלו בקנה אחד עם הוראות החוק הרלוונטיות לפרסום סמוי הנוגע לקטינים. בתוך כך נטען, שעל אף שהסדר הפשרה מוצג ככזה שהפרסומות המיועדות לקטינים תופרדנה מהתוכן העלילתי, קיים חשש כי הוא אינו מונע הצגת פרסומות בדרך המתאימה לרמת הבנתם של קטינים. בעמדת היועמ"שית צוין כי פרסום סמוי מנצל את תמימותו, גילו, חוסר ניסיונו, רמת הידע שלו ובגרותו של הקטין, והפרדת הפרסום מהעלילה המרכזית אינה מבטיחה כשלעצמה את העמידה בהוראות החוק הרלוונטיות. כמו כן, הסדר הפשרה לא מפרט מה יהיו מאפייניהם של התכנים הפרסומיים ובאיזה אופן יופיעו בנפרד מהעלילה המרכזית, ומכאן יש חשש כי עדיין יוותר הקושי של הקטינים להבין את הכוונה המסחרית.
עוד העירה היועמ"שית בהתנגדותה, כי ככל שיאושר ההסדר, המוצרים שיתרמו במסגרת הפיצוי שיינתן לא יהיו מיועדים לקטינים וכוללים פרסומות המשולבות בעלילתם. יצוין כי ההתנגדות להסדר הפשרה הראשון הובילה את הצדדים לשפר את הסדר הפשרה לטובת הציבור. כך למשל, הצדדים הסכימו על גילוי קיומו של תוכן פרסומי בסיפור הנפרד, תוך נקיטה בשם המפרסם, ושימוש בפונט בגופן שונה ומסגרת אחידה. לאור זאת טענה היועמ"שית כי אין לאשר את ההסדר גם במתכונת הנוכחית.
