החוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה זוכה לתמיכה רחבה בכנסת, אך במשרד המשפטים הודיעו כי הם מתנגדים: "מעלה שאלות קשות".
את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת שמחה רוטמן, לימור סון הר מלך, אלי דלל, נסים ואטורי, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, דוד ביטן, שלום דנינו, צביקה פוגל, ינון אזולאי, שרן השכל ומיכאל ביטון. מטרתו להסדיר את מגורי הרועים בשטחי מרעה, לצורך שמירה על הקרקע, שטחים הפתוחים והיערות ברחבי המדינה.
נציגת משרד המשפטים מסרה בישיבה כי עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא ש"ההצעה עוקפת את חוקי התכנון ומעלה שאלות קשות". גם במנהל התכנון הודיעו כי הם מתנגדים להצעת החוק.
ח"כ אביחי בוארון ביקש להחיל את הצעת החוק החלה בנגב ובגליל גם על שטחי יהודה ושומרון. "גם בשטחי יהודה ושומרון יש רועי צאן ואי אפשר לעשות איפה ואיפה בין הרועים. הציבור רוצה לשמור את אדמות הלאום ורוצה למנוע פולשים מלפלוש את הקרקע, ואת זה את במשרד המשפטים צריכים להפנים ולא לאנוס עלינו דינים". ח"כ וליד טאהא השיב לו כי "לא ניתן להחיל את החוק על השטחים הכבושים".
גליה כהן, נציגת משרד הפנים אמרה כי היא חוששת שהמגורים בשטחי המרעה יהוו נטל על הרשות המקומית שתצטרך לספק שירותים מוניציפליים כגון פינוי אשפה והסעת תלמידים והציעה כי מי שגר במקום יהיה חייב בתשלום מסים לרשות בה הוא חי.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי כחלק מההתמודדות עם נגע הפשיעה החקלאית וכדי להשגיח על שלמות העדרים, נדרשים הרועים ששטחי המרעה שלהם מרוחקים ממקום יישוב, להתגורר בשטחי המרעה בסמוך לעדר. במרבית שטחי המרעה, דיני התכנון והבנייה לא מאפשרים הקמתם של מבני מגורים לרועים. כתוצאה מכך, הרועים נאלצים לבלות את שעות הלילה בהשגחה על שלמות עדריהם ללא כל מחסה. מציאות בלתי אפשרית זאת מביאה את מקצת הרועים להקים מבנים שאינם מאושרים ולהתגורר בהם לצורך השמירה על שלמות העדר.
מצב הדברים מוביל להליכים משפטיים ולצעדי אכיפה קשים כלפי אותם רועים. לפיכך, מוצע להסדיר את מגורי הרועים ואת הקמתם של מבנים חקלאיים בשטחי מרעה, ולאפשר מתן היתרים למגורי רועים ומשפחותיהם הגרעיניות בשטחי רעייה, באזורים שבהם הדבר נדרש בשל צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר ובהתאם לקביעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר.
