רבני ערים ייבחרו על ידי אסיפה בוחרת, ולא יידרשו להסכמה של ראשי המועצות, כך על פי הצעת חוק חדשה שמקדמים חברי הכנסת ארז מלול מש"ס ושמחה רוטמן מ"הציונות הדתית". על פי ההצעה, כוחו של שר הדתות במינוי רבני הערים יגדל משמעותית על חשבון כוחם של ראשי הערים.
בנוסח ההצעה נכתב כי "רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות". באסיפה יהיו חברים שני הרבנים הראשיים לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית. נציגי העיר – כלומר, נציגי התושבים, אשר עבורם למעשה נבחר רב העיר – החברים בוועדה יהיו ראש המועצה הדתית וחברי מועצת העיר. אך מלבדם יוכל שר הדתות המכהן להעמיד עוד מספר דומה של נציגים מטעמו.
בערים רבות לא מכהן כיום רב עיר, בהיעדר הסכמות בין שר הדתות לראש העיר. הצעת החוק נועדה, להגביל את כוחם של ראשי הרשויות, שלא יוכלו יותר למנוע מינוי רב לעירם כל עוד לא השיגו הסכמות עם משרד הדתות. למעשה, ההצעה החדשה מעקרת כמעט לחלוטין את ההשפעה של תושבי העיר על בחירת רב לעירם, ומעבירה את כל הכוח לשר הדתות, שנבחר לרוב ממפלגת ש"ס, ולמועצת הרבנות הראשית שרוב חבריה מזוהים עם המפלגה.
"בשורה משמחת לעסקני ש"ס", הגיב בציניות ח"כ מתן כהנא. "הצעת החוק החדשה לבחירת רבני ערים הופכת את הרשות המקומית ב-90% מהמדינה ללא רלוונטית בתהליך בחירת רב העיר והיא פגיעה קשה בסיכוי לבחור רבני עיר המתאימים לעיר שלהם. ההצעה הזו היא צעד נוסף בהפיכת כל מוסד הרבנות למפעל סידור ג'ובים של ש"ס. החוק הזה יקטין מאוד את הסיכויים לבחירת רבני עיר מהמגזר הדתי לאומי". הוא קרא לציונות הדתית ולנעם "לא לתת יד לחוק כזה".
גם בתנועת נאמני תורה ועבודה זעמו על ההצעה, אשר לדבריהם "נותנת שליטה מלאה לשר לשירותי דת ולמועצת הרבנות הראשית על המינויים, תוך התעלמות מרצון וצרכי הקהילה שאותה הם אמורים לשרת, ודורשת דרישות מופרכות – כמו חתימה על הצהרה נאמנות של רבני העיר". על ח"כ רוטמן שחתום גם כן על ההצעה אמרו כי "מפתיע שיו"ר ועדת חוקה, המקדם ביד אחת רפורמה משפטית, שלטענתו נועדה להגדיל את הגיוון במערכת המשפט, פועל באופן הפוך לחלוטין בידו השניה בכל הנוגע לממסד הרבני".
