עם התקרבות עידן הרכב האוטונומי, מחקר חדש מבוסטון טוען שכלי הרכב החדשים עלולים דווקא להחמיר את בעיית הפקקים במרכזי הערים. הסיבה: יותר ויותר אנשים יעדיפו שירותי הזמנת רכב על פני השימוש בתחבורה ציבורית. מנגד, המחקר גם הראה שכלי הרכב מקטינים מאוד את מפלס הפקקים בפרברים.
המחקר שערכו הפורום הכלכלי העולמי וקבוצת הייעוץ בוסטון גובה בעשרה חודשי מחקר ובסקר מהמדויקים ביותר שנערכו עד כה בנושא הרכב האוטונומי. הנחת היסוד שלו היא שככל שירד מחיר השימוש בשירותי נסיעות כמו "אובר" ו"ליפט", כשהחברות כבר לא יצטרכו לשלם לנהגים, מי שהשתמשו עד כה בתחבורה ציבורית יעדיפו כעת את הנוחיות שבשירות שיסיע אותם מדלת לדלת. "אם המחיר אותו מחיר, או אולי מעט יותר", אומר אוגוסט וגשיידר, אחד מהוגי המחקר, "ונסיעה בשירותי הסעה אומרת שלא אצטרך ללכת ברגל לתחנה, לשאת מטרייה, להתעדכן בלוחות זמנים או להחליף קווים, למה שמישהו יעדיף בכלל את התחבורה הציבורית?"
למה הדבר יוביל לעלייה של 5.5 אחוזים בפקקים במרכז בוסטון? כי ציים של מכוניות הסעה יתחילו להחליף את המכוניות הפרטיות בעיר. "אולי תמצאו פחות כלי רכב על הכביש, אבל המכוניות יפעלו במשך 12 שעות בכל יום", אומר וגשיידר. "כיום, מכונית ממוצעת בבוסטון פעילה במשך כ־12 דקות ביום".
לפי המחקר, לטענתו, "אם לא נקבע מדיניות מתאימה שתנהל באופן פעיל את אימוץ הרכב האוטונומי, אפשר שמצב הפקקים רק יחמיר". הפתרון לבעיה, לפי החוקרים, הוא מדיניות שתעודד תושבים לצאת לנסיעות משותפות שיציעו חברות המספקות שירותי הסעה. "נכניס יותר אנשים לכל מכונית", מסביר וגשיידר. "אם תשאלו צרכנים אם הם היו מסכימים לכך, הם יאמרו 'בחיים לא, אני לא אחלוק רכב עם אדם זר', אבל אם הנסיעה תעלה 2 דולרים במקום 7 דולרים, הם יסכימו".
המצב יהיה שונה מאוד בפרברים, קובעים החוקרים. שם שירותי ההסעה "יחליפו את השימוש ברכב פרטי, וזמני הנסיעות יופחתו ב־12.1 אחוזים". וגשיידר: "באזורים כאלו, שקלול התמורות יהיה שבמקום שאשב בפקקים בנסיעה של 16 ק"מ, אנהג בעצמי, ואשלם 30 דולר על חניה בעיר כל יום, אשקיע 30 דולר בשירות הסעה ואנצל את הזמן שלי ביעילות רבה יותר".
במקרה הזה לא תיווצר הדינמיקה של החלפת התחבורה הציבורית בשירותי הסעה פרטיים, ולכן כבישי הפרברים לא יהפכו לפקוקים יותר. לפי וגשיידר, "אם כיום אני משלם 6 דולרים על נסיעה של שעה ברכבת, גם אם המחירים של ליפט ירדו מ־80 ל־40 דולר בשביל אותה נסיעה, ההבדל בין 6 דולרים ל־40 דולר עדיין יהיה גדול, ולכן אנשים ימשיכו לנסוע ברכבת".
מסקנה נוספת של המחקר היא שמרכזים עירוניים פקוקים מחוץ לארה"ב פתוחים בהרבה להשקת הרכב האוטונומי מערים בתוך ארה"ב, שבה תרבות המכוניות מושרשת ויוצרת סקפטיות בקרב נהגים, שלא יוותרו על ההגה בקלות. המחקר בחן 5,500 נהגים ב־27 ערים ברחבי העולם, ומצא שקצת יותר מחצי מתושבי ארה"ב יסכימו לטענתם לנסוע ברכב אוטונומי. בסין ובהודו, שתי מדינות שבהן השימוש במכוניות הללו התרחב בשנים האחרונות, בין 75 ל־85 אחוזים מהתושבים אמרו שישתמשו בשירותים כאלו. לטענת וגשיידר, הסיבה להבדל נעוצה בתרבות הרכב בארה"ב. "יש אנשים שיעדיפו הליכה ברגל או רכיבה באופניים על פני רכב אוטונומי", אומר וגשיידר. "אבל אדם שגדל בפרוורי דטרויט יגיד: 'אני כבר נוהג ברכבים כל החיים שלי'".
עוד אומר וגשיידר שהוא חושד במחקרים המנסים להראות את רמת נכונותם של אנשים לשימוש ברכבים אוטונומיים. "תוכלו למצוא בגוגל מחקר שמראה ש־80 אחוז מהאנשים מפחדים ממכוניות אוטונומיות, ובה בעת תוכלו למצוא מחקר שמראה ש־80 אחוז מתלהבים מהרעיון. לדעתי לשני המחקרים אין חשיבות. במחקר שלנו שאלנו על מצבים ספציפיים ביותר, 'אתה הולך לעבודה, זו נסיעה של 16 ק"מ, אתה נוסע לבד בשבע בבוקר, יורד גשם ויש לך שמונה אפשרויות במחירים ואמצעי תחבורה שונים. באיזה מהם תבחר?'"
