עשור לאחר חקיקת חוק אוויר נקי, במשרד להגנת הסביבה ניסו בסוף השבוע להצדיק את חקיקתו אל מול הביקורת מצד התעשיינים, וזאת באמצעות מצגת מפורטת של תועלות החוק. לפי מחקר שנערך בקרב 175 מפעלי תעשייה ומפעלים לייצור אנרגיה שאולצו לשדרג את המתקנים שלהם ולהפחית את הזיהום, כל שקל שהושקע ביישום החוק הביא לחיסכון של שלושה שקלים למדינה.
הפחתת שיעור המזהמים הניבה לציבור ולמשק תועלת כלכלית הנאמדת ב־115 מיליארד שקלים, בעוד אומדן העלות הכוללת שנדרשו המפעלים להשקיע עומד על 38.2 מיליארד שקלים.
התועלת נמדדת בעיקר בנתוני התחלואה והתמותה באוכלוסייה, שקשורים לחשיפה למזהמי אוויר. הקשר הוכח סטטיסטית במחקרים אפידמיולוגיים רבים. זיהום אוויר מעשי ידי אדם נוצר מפליטה של גזים וחלקיקים רעילים שהחשיפה אליהם עלולה לפגוע בבריאות האדם, החי והצומח.
בחוק, שנחקק ב־2008, נקבעו ערכים מרביים לכל מזהם, ערכי יעד שצריך לשאוף אליהם, וערכי ייחוס והתראה. בהיתרי רישוי העסקים נדרש כל מפעל ליישם פתרונות טכנולוגיים ונוהליים שיביאו לשיפור בביצועים הסביבתיים. בהליך האישור הוזמנו ארגוני סביבה והציבור הכללי להעיר הערות ולהשפיע על מתן ההיתר.
בהתאחדות התעשיינים מנגד מקוננים על החוק, וטוענים שהוא פגום, קיצוני ומחמיר לעומת חוקים דומים במדינות ה־OECD, ובמקרים רבים כלל אינו ישים. "התוצאה היא פגיעה בחוסנה של התעשייה הישראלית ופגיעה בכלכלת המדינה", אומר חבר הנהלת איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים, גבי ביטון.
במפעלים טוענים שהכנת בקשה להיתר פליטה כרוכה בשילוב יועצים רבים ועריכת סקרים נרחבים, וזאת בלי להזכיר את העלות של תשלום אגרת אוויר נקי, בסכום של לפחות 200 אלף שקלים, המממנת את מנגנוני הפיקוח והבקרה של המשרד להגנת הסביבה. לפי ביטון החוק מעכב התחדשות בתעשייה ומתמרץ את התעשיינים לחפש פתרונות ייצור באירופה או בארה"ב.
במשרד להגנת הסביבה דוחים את הטענות ואומרים שרוב התקנים מותאמים לנהוגים באירופה.
אף שחלף עשור מאז נחקק החוק, הוא עדיין לא חל באזור יהודה ושומרון. בשנים האחרונות נעשית עבודת מטה בין היועצים המשפטיים במנהל האזרחי ובין יועצי המשרד להגנת הסביבה, במטרה להחיל את החוק גם ביו"ש ולמנוע את המפגעים שמסבים מפעלים ביו"ש לתושבים מעבר לקו הירוק ובתוכו. מבדיקת מקור ראשון עולה כי לעת עתה אין צפי להחלת החוק גם ביו"ש.
