ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב התכנסה היום (ג') לדיון בנושא מספר הסטודנטים מהאשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. הדיון נערך בעקבות דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהראה פערים גדולים בין חלקם היחסי באוכלוסייה ובין חלקם במוסדות האקדמיים.
מהנתונים עולה כי שני האשכולות הנמוכים ביותר, 2-1, מיוצגים בחסר גדול בכל המוסדות האקדמיים ובכל סוגי תארי הלימוד. האוכלוסייה המשתייכת לאשכולות 4-3 מיוצגת בחסר גדול באוניברסיטאות בכל השלבים אך מיוצגת בעודף גדול בלימוד תואר שני במכללת האקדמיות הלא מתוקצבות ובמכללות לחינוך. ארבעת האשכולות החזקים מיוצגים בעודף משמעותי ברוב המוסדות האקדמיים ובכל סוגי התארים.
כך למשל, אשכולות 10-7 הם 32 אחוזים מהאוכלוסייה, אך מהווים 46.8 אחוזים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון, 46.2 אחוזים בתואר השני, ו-57.9 אחוזים מכלל הסטודנטים לתואר השלישי.
לעומת זאת, שני האשכולות הנמוכים והחלשים בישראל, שמהווים 22.8 אחוזים מהאוכלוסייה בגילים 18-30, נמצאים על אחוז חד ספרתי של סטודנטים בכל התארים וכמעט בכל המוסדות האקדמיים. 4.3 אחוז בלבד מכלל הדוקטורנטים בישראל מגיעים מהאשכולות האלה.
יו"ר הוועדה יוסף טייב אמר כי "עלינו לעזור לאוכלוסיות מוחלשות להגיע לאקדמיה. יש להקים מיידית צוות במשרד החינוך שידווח לוועדה על הפתרונות למצב".
חברת הכנסת שלי מירון, שיזמה את הדיון ואת הפקת הדו"ח מטעם המרכז למחקר ומידע של הכנסת, הוסיפה: "עלינו למצוא את הכלים לסייע לסטודנטים מאשכולות נמוכים להגיע לאקדמיה, ולתארים מתקדמים יותר. המוסדות אומרים שיש העדפה מתקנת אבל המסמך שהוצג היום מראה תמונת מצב רעה. כל עוד רק העשירים מפתחים עצמם ומתקדמים – אנחנו לא נותנים אפשרות לאוכלוסייה מוחלשת להשתלב בחברה בתפקידים מתקדמים".
