מתחת לרדאר של השיח הציבורי מתחוללת בתקופה האחרונה סערה בעולם כפרי הנוער והפנימיות. פער תקציבי מתמשך ומצטבר של עשרות מיליוני שקלים, מביא את התחום הזה לצומת קריטי במיוחד. המחאה החלה לאחר שבראשית השנה הודיע משרד החינוך למנהלי כפרי הנוער והפנימיות, כי התקצוב שהם מקבלים לשנת הלימודים הנוכחית יעלה ב־1.7% בלבד, ויעמוד על 68.7%. אלא שהללו לא ראו זאת כבשורה משמחת. נוכח עלייה של 5% במדד המחירים לצרכן, מדובר למעשה בקיצוץ של 3.3%.
באופן חריג מאוד התקיימה ביום ראשון השבוע שביתת אזהרה של 3,000 עובדים בכפרי הנוער, בעקבות מה שהם מתארים כגרירת רגליים מצד משרד החינוך במשא ומתן לחידוש ההסכם הקיבוצי עימם. את השביתה יזמה ההסתדרות ולא מנהלי כפרי הנוער, שהבהירו כי המהלך לא תואם איתם אך הם מבינים אותו. "רוב ההסכמים, ובמיוחד במערכת החינוך, נחתמים רק אחרי שביתות ופגיעה בתלמידים. חבל שזה ככה, אבל בלי זה כנראה לא ידאגו לעובדים גם בעוד חמישים שנה", אמרו לנו.
"אנחנו לא נלחמים על השמנת אלא על הלחם והחמאה", אומר אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי של כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל. "אנחנו לא מדברים על הגדלת תקציב אלא על החזרת התקציב שהמדינה התחייבה ביד אחת, וביד שנייה שחקה וצמצמה לאורך שנים. למנהלי כפרי הנוער אין דרך להשלים את הפער ללא שהמדינה תיקח אחריות ותעמיד את התקציב החסר. המשמעות היא פגיעה בשירותים לאותם בני נוער שמגיעים ממצבי סיכון שונים ועם פערים וחסכים לימודיים, רגשיים וחברתיים. לאורך שנים המדינה שחקה את התקציב, עד שהוא הגיע לנקודת השפל הנוכחית שבה כפרי הנוער נמצאים בפני שוקת שבורה.
"בחודשים החולפים השקענו את מלוא מרצנו בקיום פגישות עם חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית", מספר אלבאז. "ישבנו עם חברי ועדת הכספים וּועדת החינוך, ואני מוכרח לציין שכפרי הנוער היו מוסכמה חוצת מפלגות. המיקוד שלנו היה בשחיקת מה שמכונה 'תקנת המודרכות'. זהו תקציב שמהווה את הרובד הבסיסי בפירמידת הצרכים, והוא הכרחי לקיום השירותים הבסיסיים לאלפי בני הנוער השוהים בכפרי הנוער. התקציב הזה נשחק בעשור האחרון ביותר מעשרה אחוזים, וכיום הפער השנתי עומד על 56 מיליון שקלים". בתקציב המדינה האחרון קיבלו כפרי הנוער תוספת של כ־18 מיליון שקלים בלבד, "כשליש ממה שכפרי הנוער זקוקים לו כדי לתפקד באופן שמיטיב עם האתגרים והצרכים של בני הנוער".
בכפרי הנוער דורשים פתרון קבע ולא חלקי או חד־פעמי, מבהיר אלבאז. "הראייה צריכה להיות לטווח הארוך, תוך שמירת יכולתם של כפרי הנוער להעמיד את המענים המיטביים הנדרשים למען החניכים. המדינה צריכה לחבק את המפעל הלאומי האדיר הזה. כפרי הנוער תרמו, תורמים ויתרמו רבות לחוסנה של המדינה והחברה הישראלית. צריך לראות איך הם תפקדו למופת בתקופת הקורונה, וגם לא מזמן עם הגעתם של מאות בני נוער מאוקראינה, שנקלטו בכפרים האלה מהרגע להרגע והשתלבו בצורה מוצלחת.
"מעבר לכך שזו חובתנו המוסרית כלפי בני הנוער הללו, מחקרים שבחנו את מידת השתלבותם של בוגרי כפרי הנוער מצביעים על הישגים בזכאות לבגרות, בגיוס לשירות צבאי, בהשתכרות תעסוקתית ועוד. ללמדנו שכפרי הנוער הם גם ההשקעה הטובה ביותר של המדינה".
לכתבה המלאה: מחסור קשה באנשי צוות וגירעון תקציבי מאיימים על כפרי הנוער
