בקרים רוויי עצבים, פעוטות שמשתטחים על רצפת הסופרמרקט בהתקף זעם כי לא קיבלו את הממתק שרצו, התחצפויות שבשגרה ואפילו ילדים שלא מהססים להכות את הוריהם: כולנו מכירים את חיי היומיום של ההורות המודרנית ואת הפער הבלתי אפשרי בין מה שחלמנו למציאות. כשד"ר מייקלין דוקלף, כימאית ועיתונאית מדע זוכת פרסים, הפכה לאמא, היא הזדהתה עם מיליוני הורים מותשים בעולם המערבי. היא החלה לבלוע כל ספר הורות שהשיגה כדי ללמוד ולהשתפר, אך לשווא.
דווקא ביקור עיתונאי בחצי האי יוקטן במקסיקו גרם לה להבין שמה שהיא מחפשת לא נמצא אצל כוהני ההורות בתוכניות הבוקר, אלא במקור עתיק הרבה יותר. היא שהתה אצל אחת ממשפחות בני היוקטן ונדהמה לראות כיצד ילדה בת 12 לוקחת מיוזמתה סבון ומתחילה לשטוף כלים בלי שמישהו ביקש ממנה – והרגע הפרוזאי הזה שינה את חייה.
דוקלף ארזה מזוודה ואת בתה רוזי בת השלוש והחליטה לצאת למסע כדי לחקור את סודות ההורות האוניברסלית. היא נדדה בין שלוש תרבויות ברחבי העולם, קהילת המאיה ביוקטן בחופי מפרץ מקסיקו, בני האינואיט בחוג הארקטי ושבט ההדזבה בטנזניה, וכולם פתחו בפניה את ביתם וליבם. התוצאה היא "ציידים, לקטים, הורים", ספר הורות שלא דומה לשום דבר אחר שקראתם. מצד אחד הוא אישי מאוד: דוקלף חושפת בכנות את קשיי ההורות שלה, משתפת בסיפורים מרגשים מההרפתקה שיצאה אליה ומספקת הצצה אותנטית לחיי היומיום במשפחות שאירחו אותה.
מצד שני, הספר עשיר בידע אקדמי ובשיחות עם מומחים, שעוזרים לה להבין, לפרש ולנתח את כל מה שחוותה ומאשש את האינטואיציה באמצעות עובדות. דוקלף אינה חוסכת גם את ביקורתה מהחינוך המערבי ומונה את הסיבות שהובילו ליצירתו של מודל ההורות השגוי כל כך שרווח בימינו. בסיום כל פרק היא מסכמת באופן נהיר את עיקריו, וחשוב מכול – מגישה עצות שימושיות ואת דרכי היישום שלהן. מורה נבוכים להורה האבוד, אם תרצו.
הספר ראה אור באנגלית לפני כשנתיים וזכה להצלחה גדולה ולביקורות משבחות. לרגל יציאתו בשפה העברית בהוצאת "מטר", היא משוחחת איתי בטלפון מביתה שבארצות הברית.
יש משהו בהורות המערבית שאנחנו כן עושים טוב יותר מאשר בתרבויות העתיקות?
"אנחנו טובים בגידול ילדים יצירתיים. הגענו לירח, המצאנו את המחשב, יצרנו גם ילדים שמצטיינים בוויכוחים ובמשא ומתן. מעבר לכך, ילדים בימינו הרבה יותר בריאים, אחרי שהמצאנו את החיסונים ובעזרת השמירה על היגיינה".
ומהו השיעור החשוב ביותר שכל הורה מערבי יכול ללמוד מהורות של ציידים-לקטים?
"מה שהפך את המין שלנו לזה ששרד טוב יותר מהאדם הניאנדרטלי הוא שאנחנו אמפתיים וידידותיים. סוד כוחנו הוא שיתוף הפעולה. במשפחות הקטנות במערב, ודאי בתרבות השפע, ילדים מאומנים פחות בשיתוף. אני חושבת שגם בהורות המודרנית, שמקדשת את המשפחה הגרעינית, עדיין אפשר ליישם את הערך הזה ולהנחיל את שיתוף הפעולה בין כל בני הבית. לא תאמינו איזו השפעה תהיה לכך".
לכתבה המלאה: אם מתוסכלת ובתה יצאו למסע כדי להבין מה נדפק בהורות של היום
