בעקבות הצלחתו של חוק איסור חלוקת שקיות ניילון בחינם ברשתות המזון הגדולות, במשרד להגנת הסביבה נערכים כעת להחלתו בכל רשתות השיווק בישראל. על פי דיווח מהמשרד להגנת הסביבה שהועבר לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, עולה תמונת מצב של הצלחה יוצאת דופן. הצרכן הישראלי מעדיף שלא לשלם את היטל 10 האגורות, ובכך לצמצם את צריכת השקיות. ביותר ויותר רשתות מזון, שבהן חל החוק, נצפים לקוחות כשהם מגיעים עם סלי קניות רב פעמיים.
על פי הדיווח, בשנת 2017 רשתות השיווק הגדולות דיווחו על מכירות של כ-378 מיליון שקיות נשיאה חד-פעמיות, בעוד שבשנת 2016, טרם כניסת החוק לתוקף, דווח על כ-1.753 מיליארד שקיות שנרכשו על ידי הקמעונאים לשם חלוקה ללקוחות. הנתון מהווה הפחתה דרמטית של כ-1.375 מיליארד שקיות – כלומר, של כ-80% בין 2016 ל 2017. משמעות ההפרש הוא חסכון בצריכת 7,091 טונות של שקיות פלסטיק חד פעמיות – היקף שווה ערך למשקלם של כ- 395 אוטובוסים.
ומה באשר להיקף צריכת שקיות הניילון בכלל רשתות השיווק, שבמשרד להגנת הסביבה מעוניינים להחיל את החוק גם עליהן? בשנת 2016 נצרכו מדינת ישראל 2.8 מיליארד שקיות נשיאה חד פעמיות- כ-325 שקיות לנפש בממוצע – בעוד שבשנת 2017 נצרכו 1.5 מיליארד שקיות כלומר כ-171 שקיות לנפש. כלומר, שיעור ההפחתה בצריכת שקיות הנשיאה בכלל מדינת ישראל הוא כ-53%. על פי המשרד להגנת הסביבה שיעור ההפחתה הוא נמוך ממה שנדרש, וכעת הם מבקשים להעלותו.
ל'מקור ראשון' נודע כי הליכי ההחמרה בדרישות החוק עומדים במרכזו של דיון לשם עמידה ביעדי צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות. בחודש מרץ האחרון קרא בנק ישראל להרחיב את היטל 10 האגורות על שקיות גם למכולות השכונתיות ולמרכולי הרשתות הקטנות, וכן לרשת "סופרפארם".
מתזכיר תקנות שהגיש לאחרונה המשרד עולה כי על-מנת לשמר את ההצלחה נקבע יעד של צריכת 170 שקיות לנפש בין השנים 2019-2025; 120 שקיות לנפש בין השנים 2025-2030; ובכל שנה משנת 2031 ואילך – 65 שקיות לנפש, יעד הפחתה שאפתני של 80% לכלל השוק. נראה כעת כי אין מנוס מהרחבת איסור חלוקת השקיות. זאת על אף ביקורת הנשמעת מארגוני זכויות צרכנים וגורמים מסחריים הטוענים כי מדובר במס נוסף על הציבור, וכי הליך ייצור שקיות רב-פעמיות המהוות אלטרנטיבה לשקיות הניילון הוא מזהם משמעותית מאשר הליך ייצור "שקיות הגופייה".
