שער הדולר חזר אתמול למגמת הירידה שאפיינה את המטבע האמריקני במסחר מול השקל מאז ראשית יוני, וירד לרמה של 3.55 שקלים לדולר. מוקדם יותר השבוע זינק שער המטבע ל־3.64 שקלים, בעיצומו של המאבק הפוליטי על זהות נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים.
בישראל וגם בעולם ברור שהתנודות בשער החליפין מושפעות באופן שאין להכחישו ממצב הרפורמה המשפטית: "השקל שוקע כששיחות הפשרה כושלות", הכריזה כותרת בבלומברג שלשום. "הימורי התנודתיות על השקל גואים כשהפוליטיקה מטרידה את הסוחרים", קבעה כותרת דומה לפני שלושה שבועות. "השקל עולה לאחר שנתניהו דוחה את הרפורמה המשפטית", נכתב במרץ. בפברואר: "השקל הישראלי צונח בשעה שהרפורמה המשפטית מכבידה על השוק".
מלבד מצב רוחו הסוער של שער הדולר־שקל פורסמו אתמול נתוני האינפלציה: מדד מאי עמד על 0.2 אחוזים בלבד, והוריד את הקצב השנתי של האינפלציה ל־4.6 אחוזים בלבד – הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר שעבר. נדמה שהריבית הגבוהה (4.75 אחוזים), שנועדה להיאבק באינפלציה, עושה זאת בהצלחה – גם אם אנחנו עדיין מפגרים לעומת ארה"ב, שכבר ירדה לרמת אינפלציה של 4 אחוזים.
התייקרות המשכנתאות, חובות אחרים והאינפלציה – שגבוהה פי שניים ויותר מיעד בנק ישראל – מטרידות את האזרחים, אבל עדיין לא ברור אם כמכלול הכלכלה נפגעת באופן חמור כל כך. השבוע אישר הבונדסטאג הגרמני מקדמה בסך חצי מיליארד אירו לתעשייה האווירית הישראלית, כחלק מעסקה בסך 4.3 מיליארד דולרים לרכישת מערכת החץ. בנוסף, חברת אנבידיה קיבלה השבוע כתב התחייבות שיאפשר לה לבנות כאן מחשב־על בעלות של מאות מיליוני דולר, שיהיה מהחזקים בעולם וישמש למחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית.
אגב, התעשייה הביטחונית החזקה וההייטק – שניים מהקטרים המובילים של המשק – רק יוצאים נשכרים מהתחזקות הדולר מאז תחילת השנה. בלעדיה היה ההייטק הישראלי סובל הרבה יותר מהמשבר העולמי – לא רק בגיוס ההשקעות, שנפגע מאוד, אלא גם בהכנסות השוטפות.
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, פירט השבוע את הנקודות החזקות של הכלכלה הישראלית בנאום בכנס מכון אהרן: הוא הביע שביעות רצון מקצב הצמיחה (3.7 אחוזים), משיעורי התעסוקה הגבוהים ("מעל רמתם הממוצעת ב־2019") ומשיעור האבטלה הנמוך (3.2 אחוזים). בדבריו שיבח ירון את מסגרת התקציב ה"אחראית", ובירך את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על "נחישותו". במקביל העיר הנגיד שנעדרים מהתקציב גורמים מחוללי צמיחה: השקעה בתשתיות, במחקר ופיתוח ובהון אנושי – דהיינו, בחינוך.
מהם האותות השליליים בכלכלה? בנק ישראל מזהה "מגמת התמתנות קלה" בהוצאות בכרטיסי האשראי, ירידה בפעילות בשוק הנדל"ן, וירידה בקצב גיוסי ההון בהייטק. על רקע הירידה בקצב הגיוסים, "ייתכן שרשות החדשנות תידרש להיות גורם משלים להשקעה הפרטית", אמר הנגיד, "אני סבור כי עכשיו זו העת דווקא להגדיל את היקף העבודה, ולא לצמצם אותו".
