תושבים התריעו עליהן, חלקן נחשפו כבר לעיני העולם, וכולם יודעים שאחרות ככל הנראה נמצאות בבטן האדמה: מנהרות חיזבאללה נחשבות לאחת ההפתעות שמכין לישראל מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, בעימות הבא.
מרכז עלמא למחקר חינוכי לאתגרי הביטחון של ישראל בצפון פרסם לאחרונה מחקר מפורט על פיתוח היכולת התת־קרקעית של חיזבאללה בלבנון, שכוללת שרשרת מנהרות, בעיקר בסמוך לגבול עם ישראל. נקודת המוצא של המחקר היא שלחיזבאללה יש כיום מנהרות התקפיות שמופנות לישראל.
בדו"ח מופיעה ההערכה שאחת ההפתעות שמכין נסראללה לעימות הבא היא מנהרות תופת שייחפרו מתחת ליישובים או מתקנים ביטחוניים, ופיצוצן יגרום נזק רב. "בשל עוצמתם הרבה ובשל מיקומם התת־קרקעי, מטעני תופת במנהרות כאלה יוצרים השפעה שדומה לזו של רעידת אדמה יותר מאשר לפגיעת פצצה. לכן, ביכולתם להשמיד יישוב או מתקן שלם", אומר טל בארי, ממחברי המסמך.
לדבריו, מנהרות נפץ הן טכנולוגיה צבאית ישנה מאוד: "בזמן מלחמת העולם הראשונה, הגרמנים והבריטים חפרו מאות מנהרות כאלה מתחת לשטח ההפקר וקווי הביצורים הארוכים, וגרמו לנזקים רבים לצד השני. בימינו, רוב הלוחמה התת־קרקעית בעולם מתרחשת במזרח התיכון. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, ארגוני האופוזיציה הסוריים ג'בהת אל־נצרה ודאעש חפרו מנהרות והשתמשו בחומרי נפץ כדי לתקוף עמדה של הצבא הסורי. כתוצאה מהפיצוץ הבניין קרס חלקית, ומיד לאחר מכן החלו כוחות האופוזיציה לתקוף קרקעית את האזור". השימוש במנהרות תופת מוכר גם ברצועת עזה, כידוע, בפיגועים קשים במוצבים טרמית, חרדון, אורחן ו־JVT בתחילת שנות האלפיים.
"היכולת המוכחת של חיזבאללה, והעובדה שישראל חשפה שש מנהרות התקפיות של חיזבאללה בעבר, ואף אחד לא יודע אם כולן התגלו – כל אלה מחזקים את ההערכה שהן בהחלט קיימות, ושהן חלק מארסנל ההפתעות של נסראללה. הדגשנו בדו"ח שאין לנו מידע מוחשי על מנהרות כאלו, אבל קשה לנו להאמין שחיזבאללה יוותר על יכולות קטלניות כאלו במלחמה הבאה".
בארי חיבר את המסמך עם המהנדס יהודה כפיר, שתפקידו במילואים הוא מפקד יחידת הבינוי של פיקוד העורף בחירום. לפי המחקר, מתקני הצבא והיישובים הישראליים הסמוכים לגבול הם מטרות נוחות לחיזבאללה, שיכול בקלות יחסית לחתור תחתיהם.
"השיטה היא לחפור מנהרות, להטמין בהן חומר נפץ, ואז לאטום אותן – מה שמקשה על חשיפתן בעזרת חיישנים שמבוססים על תנועה או על שינוי בנפח. לפעמים אין צורך לחפור ממש מתחת למטרה. אפשר להטמין את חומר הנפץ מתחת לאזור הסמוך למטרה, ולהפעיל אותו. עוצמת הפיצוץ מעיפה על המטרה את העפר והסלעים הסמוכים אליה בעוצמה רבה. האפקט דומה לצונמי של עפר וסלעים. בתכנון נכון, פיצוץ מסוג זה יכול לכסות בשכבת עפר גבוהה מבנה, בסיס צבאי או יישוב שלם, ובפועל לקבור אותם תחתיו".
במהלך המפגן הצבאי הגדול של חיזבאללה בחודש מאי תרגלו הפעילים פיצוץ מטענים סמוך לחומה המדמה את המכשול שישראל בנתה בגבול, ולאחר מכן פריצה של חיילים לתפיסת מוצב צבאי. חיזבאללה מעצים למעשה את השיח והפרסום על יחידת העילית שלו, רדואן, שמשימתה להתגבר על המכשול בגבול ולפלוש לגליל.
בארי מתריע מפני האפשרות שמנהרות יסייעו לכוח רדואן לפלוש לישראל. "ב־2018 ישראל חשפה מנהרות 'חודרות' שנועדו לשימוש יחידת רדואן, במשימת פלישה לגליל. החשיפה הזו יכולה לשכנע את חיזבאללה לחשב מסלול מחדש ולהסתפק במנהרות שנחפרו מתחת למכשול הישראלי, שמטרתן להתפוצץ, לפעור פתח במכשול, ולאפשר לכוח רדואן להתפרץ לתוככי ישראל.
"אלוף יעקב עמידרור, שמונה בעבר לבדוק את הנושא התת־קרקעי לאחר מבצע צוק איתן בעזה, אמר שישראל ידעה על סכנת המנהרות, אבל לא הבינה את המשמעות המעשית שלהן. המידע שפרסמנו צריך להדליק נורה אדומה".
