בזמן שבעולם מקדמים נירמול יחסים כדי להגיע להסכם גרעין מחודש, בישראל ממהרים לצנן את האווירה הנושבת מוושינגטון ומגדירים את ההסכם המתגבש יותר כמו מסמך הבנות. בגלל שארצות הברית לא יכולה להעביר בקונגרס האמריקאי הסכם גרעין, בממשל ביידן מצאו ״קונץ פטנט״ והגדירו את החזרה לשיחות עם איראן בצורה כזו שמאפשרת להם לקנות זמן כדי שביידן יוכל להציג את זה כהישג לפני הבחירות.
אז מה כולל מסמך ההבנות ומה מדאיג את ישראל: לפי הדיווחים, ביידן רוצה לדחות אופציה שבה ישראל תצטרך לבצע תקיפה באיראן. האיראנים רחוקים שבועיים מהעשרת אורניום שתספיק לחמש עד שבע פצצות מהרגע שיינתן אור ירוק לצאת לדרך על ידי המנהיג העליון. משם יצטרכו באיראן למצוא את הרכיב שמחבר ראש נפץ גרעיני לפצצה ואת הנפץ שיהפוך את הטיל שלהם באופן רשמי לטיל גרעיני.
לשם כך דרוש לאיראנים פרק זמן שנע על פי הערכות מערכת הביטחון בין שנה וחצי לשנתיים. בזמן הזה ישראל צריכה להביא מודיעין על חציית העשרה כזו שתגיע על סף נקודת האל חזור – ואז לתקוף. ישראל יכולה לתקוף את המתקנים גם הלילה אבל ללא התוצאה הנדרשת להשמדת הפרויקט ולכן הדרך לתוצאה טובה יותר עוברת בשני פרמטרים נדרשים: הראשון, רכש מטוסי תדלוק ופצצות והשני, זמן אימונים. לצורך כך גם לישראל דרוש פרק זמן שנע בין שנה לשנה וחצי.
בארצות הברית מבינים שבממשלה הנוכחית יש כוונה לתקוף את איראן עוד בקדנציה הנוכחית. ראש המל״ל צחי הנגבי אמר זאת עוד לפני שמונה לתפקיד מרכזי במערכת הביטחון. באיראן מבינים את האמירה כפשוטה ומתכוננים לתקיפה של ישראל.
עליית המדרגה בהסלמה מול ישראל ותעוזה של האיראנים לצד החיבור החדש עם פוטין ועם סין מביאה את ארצות הברית להבנה שצריך לפעול במגרש המזרח התיכון. לכן ממשל ביידן חותר לאכול את העוגה כולה ועדיין לשמור אותה שלימה. בחזונם קורים כמה דברים: מסמך הבנות לדחיית העשרה והגבלתו, דחייה של תקיפה ישראלית, נרמול עם סעודיה להרחקתה מהציר האסלאמי, גניזת החקיקה המשפטית כי אם כבר לוחצים על ישראל אז עד הסוף, ועל הדרך פתיחת שיח עתידי מול הפלסטינים בקצה היפרדות מהם.
אז כמו ששואלים הגשש החיוור "מה היה לנו כאן": עבור האירנים אין ספק שהחזרת עשרות מיליארדי דולרים לתקציב לצד עמידת טהרן על סף יכולת גרעין זה ניצחון על המערב. ארצות הברית מקבלת דחייה של תקיפה, שקט במזרח התיכון והישג לביידן לפני הבחירות בארה״ב, סעודיה תקבל נרמול מול האמריקנים וישראל תקבל נרמול עם סעודיה. לכאורה WIN WIN.
ובכל זאת בישראל מודאגים מכמה נקודות: הכסף שיועבר לאיראנים יחצה את הכביש לארגוני הטרור. איראן תוכל להמשיך בפיתוח טילים מחוץ להסכם ולישראל אין השפעה בנושא. מי יפקח על העשרת האורניום זו סוגיה פתוחה וכנראה גם תישאר כך שכן הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא באמת עושה את עבודתה והסכם שכזה יביא לפיחות בלגיטימציה של ישראל לתקיפה בעתיד.
עוד אין לדעת איך יתפתחו הדברים אולם מה שבטוח הוא שככל שמפגש בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ארצות הברית לא מתקיים היכולת להשפיע היא קטנה ומזערית. גורם מדיני אומר הבוקר לאתר מקור ראשון כי ״לא משנה לאן ילך הסיפור הזה ישראל לא תחזור על הטעות הקודמת לאחר ביטול הסכם הגרעין, ולא תעצור הכנות לתקיפה צבאית״. מי שיכול לסייע רבות להיות האיש החשוב בנרמול הטירוף הזה הוא צחי הנגבי מסתמן כאחד המנויים הטובים ביותר של הממשלה הנוכחית.
