מתאמת הנציבות האירופית למאבק באנטישמיות, קתרינה פון־שנורביין, קיימה ביום חמישי שעבר ביקור יוצא דופן ב"גנזך קידוש השם" בבני־ברק. המוסד החרדי מנציח את השואה, ומתמקד בממד האמוני של הנטבחים והניצולים.
פון־שנורביין הגיעה השבוע ארצה כאורחת של המועצה הישראלית ליחסי חוץ, שתחת הקונגרס היהודי העולמי. היא השתתפה מוקדם יותר השבוע באירוע מיוחד שהתקיים במשרד החוץ: סמינר משותף של ישראל והאיחוד האירופי בנושא מאבק בגזענות, שנאת זרים ואנטישמיות. זו הפעם ה־14 שבה מתקיים כינוס כזה, אולם הפעם הראשונה שמשתתפים בו נציגים בדרג שרים – שר החוץ אלי כהן מטעם ישראל, לצד סגן נשיא הנציבות האירופית לקידום אורח החיים האירופי, מרגריטיס שינאס, וקרוליין אדשטדלר, השרה האוסטרית לענייני אירופה.
בכינוס דנו בדרכים למאבק בגילויי אנטישמיות, באימוץ הגדרת האנטישמיות על פי כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA), הכוללת גם גילויי שנאה כלפי מדינת ישראל, וכן במיזמים לשימור זיכרון השואה. "המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה הם מחויבות משותפת של כולנו", אמר שר החוץ כהן, "הגדרת האנטישמיות של IHRA נועדה להגן על חיי יהודים. תקיפת יהודים וקהילות יהודיות במסווה של 'ביקורת' נגד ישראל היא תופעה מסוכנת, שחייבים להיאבק נגדה.
"השיחות בינינו ובין האיחוד מעידות על החשיבות שכולנו מקנים לנושא, וכן על החשיבות לשתף פעולה במאבק החשוב הזה", הוסיף השר כהן, "האסטרטגיה של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות היא צעד חשוב בהעלאת הנושא לראש סדר העדיפויות באירופה, ויש חשיבות רבה שהמדינות החברות באיחוד יאמצו ויישמו גם אסטרטגיה לאומית".
בדבריה השבוע בעת ביקורה בארץ התייחסה פון־שנורביין לצורות החדשות של אנטישמיות, שלדבריה מציבות אתגרים חדשים בפני הקהילה הבינלאומית – כולל הרשתות החברתיות, שמספקות במה למסרים אנטישמיים ואנטי־ישראליים, וכן הבינה המלאכותית, שמסוגלת לעוות את ההיסטוריה וליצור למשל מצג שווא של הקטנת ממד הזוועה במחנות הריכוז.
כאילו כדי להוכיח את הדברים, הותקפה פון־שנורביין בטוויטר על ידי ציוצים של ארגונים פלסטיניים על הדברים שנשאה. הללו טענו כי המעשים שמעוללת ישראל לפלסטינים חמורים לכאורה באותה המידה כמו אלה שהתחוללו בתקופת השואה.
