נמשכים המאבקים על נוסח חוק הלאום, גם בתוך הקואליציה פנימה: הוועדה המיוחדת לחוק הלאום בראשות ח"כ אמיר אוחנה התכנסה הבוקר לדיון והצבעה על הסעיפים הנוספים בחוק שהיו במחלוקת, כאשר במהלך הדיון דרשו חברי הכנסת תיקונים נוספים.
הראשונה הייתה חברת הכנסת רחל עזריה שביקשה להוריד את המילה "דתית" מסעיף 1ב' בחוק הקובע כי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". המילה דתית נכנסה לסעיף בעקבות דרישת הבית היהודי, לאחר שסעיף יסודות המשפט העברי נפל מהחוק. ח"כ עזריה ביקשה לשאול את המשנה ליועמ"ש רז נזרי "אם הכנסת תחוקק בבוא היום שכל קהילה תחליט לפי דרכה בנוגע לירושה, האם נכון לומר שכאשר אנחנו מוסיפים "דתית" זו תהיה עילה להרחבת הפרשנות שאי אפשר יהיה לפסול זאת בגלל הדת? האם הסעיף של הדין הדתי מכניס את נשות ישראל והעולים מבריה"מ שלא לפי ההלכה למצב בעייתי?" המשנה ליועמ"ש השיב לה כי "הסעיף הזה דתי במובן של לאום, שבן הדת היהודית. אני לא יכול להגיד שאין שום חשש. יכולים להיות שופטים שיתנו פרשנות כזו או אחרת אך זו פרשנות לא נכונה. לא נכון לראות את זה כדין דתי. זה דבר המופיע במגילת העצמאות בסעיף הראשון". לבסוף ההסתייגות להוספת המילה "דתית" לסעיף נפלה.
בהמשך הדיון ובחסות הדיל הערבי-חרדי המלווה את המושב, ביקש ח"כ אחמד טיבי מחברי הכנסת החרדים לבלום את סעיף השפה העברית בחוק. לאחר שעה קלה הגיע לחדר הוועדה ח"כ אורי מקלב וביקש למחות על החוק הפוגע כביכול במעמד השפה הערבית במדינה ולא משווה את מעמדה לשפה העברית. מקלב גם דרש להוסיף את האפשרות לתקן את סעיף 10 על ימי השבתון במדינה והחגים באמצעות הוספת חוקי עזר. לבסוף דרישתו של מקלב באשר לתיקון החוק בסעיף השפה העברית נדחתה משום שהסעיף אושר כבר אתמול ואילו חוקי העזר יידונו בשלב מאוחר יותר.
שינוי אחר, שכן אושר בחוק לדרישת השר נפתלי בנט, הוא בסעיף 6ג': "המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות". לאחר לחצים שהופעלו עליו מיהודי התפוצות הוא ביקש להוריד את המילה "דתית" מהסעיף, מחשש לכפייה דתית אורתודוכסית בחו"ל. למעשה חברי הכנסת של הבית היהודי וחברי ישראל ביתנו תמכו בהסתייגות שהעלו במרצ – והיא עברה.
מוקדם יותר במהלך הדיון, הביע המשנה ליועמ"ש רז נזרי את דעתו על השינוי שנעשה בסעיף ההתיישבות 7ב'. כזכור, בדיון הקודם הביעו אנשי היועמ"ש התנגדות נחרצת לנוסח הסעיף ואתמול בעקבות לחצים של חברי כולנו וישראל ביתנו ואל מול לחצי הבית היהודי, הסעיף הפך דקלרטיבי בעיקרו, המביע תמיכה בהתיישבות יהודית.
"הנוסח הנוכחי לא מאפשר את מה שח"כ סמוטריץ' רצה, אך הוא גם לא מאשש את חששות האופוזיציה", אמר נזרי. "יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם אבל אין עוד מדינה שהיא גם דמוקרטית וגם יהודית. על המתח הזה של הייחודיות נמצא כל הדיון הזה וכל תפקידנו כמשפטנים. אתם הרשות המכוננת ובכובע זה אתם מחוקקים את חוק היסוד הזה ואנחנו כיועמ"שים אומרים 'סטופ' על סעיף דרמטי שיוצר אפליה. זכויות לאומיות יש במדינה הזו ליהודים והיא זכות ייחודית רק לעם היהודי בארץ ישראל. לעומת זאת, בפן של זכויות פרט אין ואסור שיהיה הבדל. חייב להיות שוויון. זה גוזר את ההתנגדות התקיפה ל-7ב' בנוסחו הקודם שאמר שאין שוויון ברמת הפרט כי יכול היה להיות יישוב יהודי שערבי לא יכול להיכנס אליו. אנחנו חייבים לפרש את הדברים שכן קיימים לפי זכות השוויון".
למעשה, הודיע המשנה ליועמ"ש נזרי כי למרות חקיקת החוק הוא יפורש באמצעות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ותינתן העדפה לעיקרון השוויון. "בבוא העת, כשירצו לקבל החלטות מנהלתיות ולעודד הקמת ערים יהודיות יישענו על הסעיף הזה בהקשר זה אבל אי אפשר יהיה להקים עיר ולכתוב עליה 'עיר יהודית'. עיקרון השוויון שמונע בעינינו את האבחנה בין הלאום הערבי ליהודי בפרט יישמר, אך החוק הזה כן נותן משקל לזכויות הקולקטיביות היהודיות". ח"כ סמוטריץ' התפרץ לדבריו של נזרי ותהה: "מה נפקא מינה? זה אומר כלום ושום דבר. לפרשנות שלו אין שום משמעות. אני המחוקק. הוא לא פרשן מוסמך, הוא כלום. זה לא מה שהקואליציה התכוונה".
עד לסוף היום ידונו בוועדה על הסתייגויות נוספות לחוק ואילו באשר לסעיף ההתיישבות יוכלו חברי הכנסת להגיש הסתייגויות נוספות עד לשעה שש בערב. ההצבעה על ההסתייגויות תיערך מחר בבוקר וביום רביעי החוק צפוי להיות מאושר בוועדה לפני קריאה שנייה ושלישית. ההצבעה במליאה תחל רק בליל רביעי ולתוך יום חמישי. לכנסת נותרו 63 חוקים לאשר עד לסוף השבוע ובקואליציה צופים כי המליאה תתכנס אף לתוך יום שישי.
