עמנואל ברוש הניף דגל ישראל בהר הבית בערב יום ירושלים, והורחק בשל כך מההר למשך חודש בצו מנהלי שהנפיק מפקד מחוז ירושלים במשטרה. ביום שני שעבר ערער על ההחלטה עורך דינו של ברוש, אביעד ויסולי, בפני מי שעד לפני זמן לא רב ייצג בעצמו מורחקים מהר הבית – השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר. הערעור מיוסד על סעיף בחוק לתיקון סדרי המנהל: "סירב עובד הציבור להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין ולא הודיע נימוקי סירובו… המבקש רשאי להגיש ערר תוך שלושים יום לשר הממונה עליו".
על פי ויסולי במכתבו לשר, "העורר נלקח לחקירה ובה נמסר לו כי הנפת הדגל מעוררת חשד לעבירה פלילית של הפרת שלום הציבור והכשלת שוטר במילוי תפקידו. המשטרה לא שחררה את העורר כעבור שלוש שעות עיכוב כפי שהיא מחויבת אלא דרשה ממנו לקיים שימוע להרחקה מהר הבית באורח מיידי כתנאי לשחרורו. העורר דרש, בעצת עו"ד נתי רום, לקבל לידיו את כל החומרים התומכים בטענת המשטרה שנוכחותו בהר הבית תעורר הפרות סדר חמורות.
"ואולם, קצין המשטרה התעלם לחלוטין מבקשת העורר", מציין ויסולי. "ביום 21.5.23 פניתי למפקד מחוז ירושלים בדרישה להעביר אליי את כל המסמכים התומכים בהחלטתו להרחיק את העורר מהר הבית, ולאפשר לעורר לאחר מכן שימוע כדין. מפקד מחוז ירושלים התעלם כליל מדרישתי". ויסולי מציין שלאחר מכן הודיע מפקד המחוז על הרחקתו של ברוש מההר למשך חודש.
ויסולי מוסיף שפנה למפקד המחוז ואף למפכ"ל בבקשה לבטל את הצו מאחר שאין הצדקה להוצאתו, ואולם אלו לא נענו כפי שהתבקשו "ועל כן מוגש ערר זה". ויסולי ציין במכתבו שבהר הבית מונפים מדי שבוע דגלים של מדינות זרות ושל ארגוני טרור, ואיש ממניפיהם לא עוכב והורחק מהר הבית.
מכיוון שכך, הוא קבע, הרי שהמשטרה "מפלה לרעה את העורר אך ורק בגלל היותו יהודי. לא יעלה על הדעת כי במדינת חוק דמוקרטית, הנפת דגל המדינה תהיה עבירה, ואילו הנפת דגלי מדינות זרות וארגוני טרור יהיו מותרים.
"תכלית סעיף 4א לפקודת המשטרה (שעליו מסתמך מפקד המחוז בצו ההרחקה. א"ס) היא לאפשר פינוי מהיר של אזרחים באירועי אסון, פיגועים, אירועי רבי נפגעים ומצבי חרום. הסעיף מאפשר לשוטרים להורות 'לכל אדם' לעזוב את מקום האירוע. מפקד המחוז לא הורה 'לכל אדם' אלא למרשי בלבד. הוא אינו מוסמך לתת הוראה למרשי בלבד ולהפלות את מרשי לרעה ביחס 'לכל אדם'.
"ההוראה שנתן מפקד המחוז אך רק נגד מרשי אינה סבירה, מאחר והיא מפלה את מרשי לרעה ביחס לאלפי אנשים אחרים שזכות הגישה שלהם להר הבית לא נאסרה. קל וחומר כאשר הוראה זו היא שרירותית ובלתי מנומקת לחלוטין".
תגובת השר לביטחון לאומי, איתמר בן־גביר: "הייתי שמח מאוד לקבל את הערעור הזה אבל קיימת בעיה קטנה – אין לי סמכות לכך. אני מעריך מאוד את חברי אביעד ויסולי אבל לצערי פרשנותו איננה נכונה.
"אמשיך לפעול למען הר הבית בתפקידי כשר – ולא כשופט. אם ימנו אותי לשופט אוכל לקבל ערעורים אבל נכון לרגע זה אין זה המצב".
