הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות התכנסה הבוקר (ד') לישיבה ראשונה במשרד הבריאות. הוועדה עתידה לדון בחצי השנה הקרובה בסיבות למחסור ברופאים בישראל ותגבש תכנית מקיפה לטיפול בנושא תוך השענות על מודלים הקיימים בעולם והתאמתם לישראל, על תהליכים שהובלו במשרד בתקופה אחרונה, ועל המלצות שגובשו בנושא בעבר.
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות העומד בראש הוועדה, אמר בפתח דבריו כי היעד הוא להגיע תוך עשור ל-2,000 סטודנטים שמתחילים ללמוד רפואה כל שנה, ושכבר בשנה הבאה יתחילו 1,200 סטודנטים, כאשר כיום ישנם פחות מ-800. "אין שום מגבלה על זה", הוא הבהיר וציין, "אם כל בתי הספר לרפואה היו מלמדים כמו בהדסה, אז מצבנו היה טוב יותר".
"אתגר כוח האדם הוא האתגר הכי חשוב שיש למערכת הבריאות. ללא כוח אדם רפואי אנחנו נהיה מול שוקת שבורה. לצערנו, הגענו למצב שבו אנחנו מטפלים במציאות משברית, ואנו רוצים להסתכל קדימה כדי לראות איך מתקדמים מכאן. פנינו לפתרונות ולא למאבקים".
סימן טוב התייחס לאי הגעת נציגות מההסתדרות הרפואית זאת למרות שהזיזו את תאריך פגישת הוועדה עבורם. "אנחנו לא פה בשביל כיפופי ידיים, נעשה הכול כדי להגיע לתוצאות. אין לאף אחד את הפריבילגיה לטרפד תהליכים. ידענו תמיד לעבוד ביחד ושמנו את טובת כולם באינטרס הלאומי. לא רואה סיבה שזה יהיה אחרת הפעם. אין לנו פריווילגיה לוותר על אף אחד ולאף אחד אין את הפריווילגיה שלא להשתתף בפתרון הבעיה. זו לא עוד וועדה, אנחנו מנצלים את ההזדמנות שכולם משתפים פעולה כדי לתת פתרונות עומק גם למצב הנוכחי וגם לעתיד. לא מספיק לתת פתרון יחיד כמו הגדלת מספר הסטודנטים, אלא צריך לייצר מנגנון שכולל גם תכנון לטווח ארוך וגם מייצר גמישות במערכת".
"הייחודיות שלנו היא בקצב גידול האוכלוסייה שמחייב פיתוח מענים לצרכים ההולכים וגדלים של האוכלוסייה. לצד זאת גם המחלות הכרוניות בגילאים צעירים והתחלואה בבריאות הנפש מחייבים מענה. הציבור רוצה לקבל שירות טוב במערכת הציבורית ואנחנו רוצים לתת מענה לציפיות הללו. במקביל, השירותים נגישים יותר לאוכלוסיות שונות באמצעות הדיגיטציה דבר שמעלה את הביקוש לשירותי בריאות, יש יותר תרופות שמאריכות את תוחלת החיים ומחייבות טיפולים יותר מורכבים בעלויות שונות", אמר מנכ"ל משרד הבריאות והוסיף: "אנחנו מראים את הנתונים הקשים על מנת שנוכל להגיע לפתרון הבעיה, כי אין לנו פריווילגיה להמשיך באווירת עסקים כרגיל. יש תנועה גלית ממשבר למשבר בלי תכנון ארוך טווח ומה שאנחנו רוצים שיהיה שונה הפעם זה לייסד מנגנונים שיטתיים לפתרון".
כיום ישנם 1,200 סטודנטים המחכים להתמחות כאשר זמן ההמתנה הוא 8 חודשים בממוצע. ההמתנה להתמחות מתארכת בגלל מחסור בתקנים פנויים וגם כי חלק מהממתינים רוצים מקום או תחום ספציפי, ולכן מוותרים על מקומות פנויים בהם יכולים להתמחות.
ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות אמר: "אנחנו מבינים שיש פערים עצומים, באופן כללי ובין מרכז לפריפריה בפרט. פערים שרק ילכו ויתעצמו בשנים הקרובות. אנחנו מחויבים להכווין את הכוחות ולא לתת רק לכוחות השוק לפעול, צריך לנהל ולפתור את המשבר הזה. אבל אין פתרונות קסם, צריך פתרונות עומק".
"החסם העיקרי של המערכת הוא מספר הרופאים", אמר פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, "אנחנו חייבים לשנות את זה ולהציב כיעד של משרד הבריאות את מספר הסטודנטים. בנינו וייצרנו מגה בתי חולים כאשר מנהל בית החולים צריך לקחת פלוגות של סטודנטים וללמד אותם, אבל הוא לא מלמד מספיק סטודנטים כי אין לו תמריץ ללמד כמה שיותר סטודנטים. אנחנו צריכים לייצר מלמעלה למטה הוראה מחייבת להגדלת השדות הקליניים בבתי החולים. צריך לבדוק איך מוסיפים פקולטות לרפואה", הוסיף פרופ' גמזו וציין: "אני מאמין בעבודת ועדה קצרה, אשתדל לעשות את זה תוך 90 יום".