ניצחון בנוק־אאוט הוא ההגדרה המתאימה ביותר לתוצאות הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין שהתפרסמו שלשום בשעות הערב. מועמד השמאל לראשות לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, כבש בסערה הן את ראשות הלשכה, שם זכה לכ־73 אחוזים מהקולות, והן את המועצה הארצית. הוא צפוי לשלוט בה ללא מצרִים עם סיעתו הגדולה.
בבחירות הצביעו 39,150 עורכי דין, שהם 50.8 אחוזים מבעלי זכות הבחירה. זהו זינוק חד בשיעורי ההצבעה לעומת מערכות בחירות קודמות. לשם השוואה, בבחירות הקודמות למוסדות הלשכה הצביעו פחות מ־20 אלף עורכי דין. מקרב המצביעים זכה בכר ל־28,483 קולות. מועמדי גוש הימין כולם זכו יחד לכ־11 אלף קולות בלבד. ראש הלשכה לשעבר עו"ד אפי נוה קיבל 7,603 קולות, עו"ד ארקדי אליגולאשווילי זכה ב־1,593 קולות וראש הלשכה לשעבר עו"ד דורון ברזילי זכה ב־1,359 קולות.
המנצחים בבחירות ליושבי ראש ועדי המחוזות הם עו"ד ליאור שפירא במחוז תל־אביב, עו"ד רומי קנבל במחוז המרכז, עו"ד שאדי סרוג'י במחוז חיפה, עו"ד ארז צ'צ'קס במחוז ירושלים, עו"ד מוחמד נעאמנה במחוז הצפון ועו"ד אלעד דנוך במחוז הדרום.
בבחירות למועצה הארצית של לשכת עורכי הדין זכתה רשימתו של בכר, "תקווה ללשכה", ב־16 מושבים מתוך 28 המושבים המתחלקים בין הרשימות המתמודדות למועצה. עם המושב השמור לראש הלשכה תחזיק הרשימה ב־17 מ־44 המושבים במועצה. זהו הישג תקדימי לבכר ותומכיו, שיאפשר להם להכתיב באופן מלא את התנהלותה של הלשכה.
לשם השוואה, סיעתו של יו"ר הלשכה היוצא אבי חימי, שנאלץ להתפטר, קיבלה בבחירות הקודמות שמונה מושבים (כולל המושב השמור לראש הלשכה). רשימת "דרך כבוד ואיכות המקצוע", המורכבת מעורכי דין ערבים, זכתה בשלושה מושבים במועצה הארצית, וכך גם סיעת הימין "יוזמה – הציונות המשפטית", בראשותם של עו"ד יצחק נטוביץ' וערן בן־ארי. סיעת "לשכה מנצחת", בראשות יו"ר ועד מחוז דרום אלעד דנוך, וסיעת "לשכה אחת", בראשות אפי נוה, זכו לשני מנדטים כל אחת. סיעת "לתכלית ראויה" וסיעת עורכי הדין בשירות הציבורי זכו למנדט אחד כל אחת.
הדרמה הגדולה של הבחירות הפעם הייתה שיעור ההצבעה. מחנה השמאל הצליח לשלש כמעט את מספרם של עורכי הדין התומכים בו שהגיעו לקלפיות, בעוד במחנה הימין הגיעו להצביע רק עורכי הדין המשתתפים בדרך כלל במערכות הבחירות ללשכה. את עיקר כובד המשקל השקיע מחנה מתנגדי הרפורמה במחוז תל־אביב. תורי הענק בקלפיות המחוז הם תוצאה של קמפיין אדיר, שהביא לכך שמספר המצביעים במחוז זינק ביותר מפי שלושה. גם במחוזות אחרים נרשם גידול במספר המצביעים, אך הוא היה קטן בהרבה מזה שנרשם במחוז תל־אביב.
את מחנה מתנגדי הרפורמה בלשכה הובילו ראשיהם של כמה מארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שקיבלו על עצמם לנהל את הבחירות כבר לפני שבועות רבים. הארגונים נערכו לבחירות בתקציבים של מיליוני שקלים, שלא נראו מעולם במערכות הבחירות הללו. בעזרת תרומותיהם של אילי הון המקורבים למחאה, הופעל קמפיין עידוד הצבעה במשך שבועות. הוא כלל שכנוע של מאות עורכי דין לחדש את רישיונות עריכת הדין המוקפאים שלהם למרות העלות הכספית, כדי שיוכלו להצביע בבחירות.
ביום הבחירות הפעיל מחנה מתנגדי הרפורמה מערך הסעות כדי לווסת את עומס המצביעים בקלפיות. באותה עת רבים ממובילי המחאה הסתובבו בשטח, דרבנו פעילים ויצרו אווירה של הפנינג יום בחירות.
המפסיד הגדול של הבחירות, עו"ד אפי נוה, שקיבל כרבע ממספר הקולות שזכה להם יריבו, לא תולה את ההפסד רק בפערים הארגוניים. "במחוז ירושלים ובמחוז הדרום, שהם מחוזות ימניים, בכר ניצח", אומר נוה. "זה אומר שגם ציבור עורכי הדין הימניים לא רוצה את הרפורמה. בטובתי או שלא בטובתי זוהיתי כתומך הרפורמה. זאת לא רק ההתנגדות האישית כלפיי. לימין היו עוד חלופות, ובכל זאת עורכי דין ימניים העדיפו להצביע לבכר. אתה לא יכול להימנע מהמסקנה שגם ציבור עורכי הדין הימניים עבר מסע הפחדה".
נוה מאוכזב מההפסד האישי, אך לדבריו הוא מודאג גם מהפנים החדשות שתקבל הלשכה בעקבות תוצאות הבחירות. "עורכי הדין התעלמו מהלשכה, מסדר היום המקצועי, הכול זז הצידה. הבחירות הללו הפכו לקרב של ימין ושמאל", הוא טוען. "במסע הבחירות הסברתי שההתמקדות בשאלות של ימין ושמאל תפגע בלשכה ותהפוך אותה למוקצית במשרדי הממשלה ובקרב חברי הקואליציה. לצערי לא היה לזה קשב.
"רק אני יכולתי לגשר בין הקואליציה למערכת המשפט", גורס נוה. "בכר נמצא בצד אחד נטו. אין לו תקשורת עם שר המשפטים או עם ועדת החוקה. איך הוא יוכל לנסות לקדם מהלכים כאשר אין לו עם מי לדבר שם? מצער שעורכי הדין, ציבור חכם ומשכיל, לא הבינו את זה. הספינים של היריבים שלי היו חזקים. האג'נדה המקצועית כולה זזה הצידה. הקשר עם מערכת המשפט, נושא שכר הטרחה שמעיק מאוד על עורכי הדין, חקיקה שפוגעת במקצוע, תקנות סדר הדין – הכול נדחק ונעלם".
ראש הלשכה לשעבר דוחה בתוקף את הטענות שנשמעו בימים האחרונים ולפיהן כישלון הימין נובע מהקושי להצביע עבורו. "אם המועמדים הימנים האחרים היו מסירים את מועמדותם, אולי היה אפשר לטעון שהבעיה היא אפי", הוא אומר על עצמו. "אבל הרשימות של דורון ברזילי וארקדי אליגולאשווילי למועצה הארצית אפילו לא עברו את אחוז החסימה. זה אומר שעורכי הדין הימנים העדיפו להצביע לבכר.
"אני חושב שזו קריאת השכמה לראש הממשלה נתניהו ולממשלה כולה. אולי צריך לחשב מסלול מחדש. חייבים רפורמה במערכת המשפט, אבל כנראה הדרך שבה הדברים נעשו יצרה חשש בציבור עורכי הדין שגומרים את הדמוקרטיה".
רשימת הימין "יוזמה – ציונות משפטית" היא השנייה במספר מצביעיה, בפער גדול אחרי רשימתו של עו"ד בכר, ולפיכך היא קיבלה שלושה מושבים בלבד במועצה הארצית. עו"ד יעל דולב, פעילה בולטת ברשימה, מאוכזבת מעורכי הדין הימנים שגילו אדישות למערכת הבחירות הסוערת והדרמטית. "במקום שגם עורכי הדין שמחזיקים בדעות ימניות ייצאו בהמוניהם להצביע, הם ישבו בבית או במשרד ולא באו לקלפי", היא קובלת. "בניגוד לשמאל, שיעור ההצבעה של עורכי הדין בימין לא צמח. האדישות של הימין נוכח הבחירות בלשכה אפילו מכעיסה. אם הימין היה זוכה לשמונה מנדטים במועצה הארצית ולא רק שלושה, אז גם אם עדיין לא היינו מנצחים, התוצאה הייתה נראית אחרת".
את עיקר ניצחונו של האגף השמאלי בלשכה תולה דולב בארגון המופתי ובמשאבים הרבים שהעמידו לרשותו ארגוני המחאה. "היה ברור שהקבוצות שדוחפות את בכר עובדות עם תקציבים גדולים ובאינטנסיביות גבוהה", היא קובעת. "לכן העובדה שבכר ניצח בפער גדול לא מפתיעה. ראינו בשטח הרבה מאוד פעילים שהם בכלל לא עורכי דין אלא אנשי ארגוני המחאה. היה מערך משומן היטב שנועד להביא את עורכי הדין לקלפיות, ועורכי דין עמדו שעות בתור כדי להצביע. מנגד, הימין הגיע לבחירות הללו לא מאוחד, כמו תמיד. למרות ההתרעות שלנו, הרבה קולות ניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. 13 אחוז מהקולות הלכו לזבל בגלל זה".
דולב מדגישה את נתוני ההצבעה במחוז תל־אביב, שם זינק שיעור המצביעים בחדות, לעומת מחוזות אחרים שבהם העלייה הייתה מתונה בהרבה. "הם השקיעו במחוז תל־אביב, ושם הייתה ההצלחה הגדולה שלהם. אבל זה לא מפתיע. אנחנו יודעים מה חושבים עורכי הדין בתל־אביב. הניצחון של מחנה השמאל הוא ניצחון של התקציבים הגדולים ושל הארגון המופתי, שלנו פשוט לא היה. הימין והפוליטיקאים שלו לא עשו כלום כדי לנצח במערכת הבחירות הזו".
