עשרות עורכי דין המייצגים נאשמים בעבירות של טרור בבית הדין הצבאי שבמחנה עופר – שבתו במשך שבועיים בשל ויכוח על מיקום חניה, מה שהביא לעיכוב בדיונים רבים. בני משפחת שנרב עשו את דרכם לעבר בית המשפט לפני כשבועיים וחצי על מנת לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות במשפט רוצחי הבת רנה שנרב הי"ד, כאשר הופתעו לגלות כי הדיון שנקבע לאותו הבוקר – לא התקיים.
הרב איתן, אביה של המנוחה, סיפר כי "כאשר האנשים שלנו היו בדרך לבית המשפט, פתאום קיבלנו הודעה שהדיון מבוטל בגלל שביתה כללית של כל הסניגורים. למעשה במשך שבועיים לא היו דיונים במשפטי הרצח, לא היו דיונים בהארכות מעצר. כלום. הסיבה: הסנגורים רוצים שייתנו להם לחנות קרוב יותר לבית משפט".
את השביתה יזמו עורכי הדין הפלסטיניים המייצגים נאשמים בטרור, כאשר אליהם הצטרפו גם סניגורים בעלי אזרחות ישראלית. האירוע שהתחיל את מהלך העניינים היה החלטת מפקדי המחנה הצבאי לשנות את מדיניות החניה, כך שעורכי הדין יוכלו לחנות רק בכניסה למחנה עופר ומשם לצעוד מרחק קצר ברגל, כפי שעושים אזרחים ובני משפחות שכולות שמבקשים להגיע לדיונים, ולא לאפשר עוד חניה לסניגורים בפתח בית המשפט ממש.
בצה"ל אף הציעו לעורכי הדין הסעה שתיקח את עורכי הדין מהחניה אל פתח בית המשפט, אך הם סרבו. בהמשך אף דרשו עורכי הדין שתתאפשר הסעה לבני משפחות העצירים והנאשמים הנידונים בבית הדין בכלא עופר, כפי שהיה בעבר, כאשר מונית שירות פלסטינית הסיעה בני משפחה שלהם מהחניה אל אולם הדיונים. כעת בקשה זו נידונה .
לאחר כשבועיים, באמצע השבוע שעבר, הסתיימה השביתה והדיונים חזרו לסדרם. חברה של רנה הי"ד שהגיעה עם המשפחה לצפות בדיונים סיפרה על אווירת העצמאות והחופש של הנאשמים בטרור בתוך הדיונים. לדבריה, בית הדין הפך ל"זירה שבה הסנגורים של המחבלים יימח שמם מרשים לעצמם להשפיל את הפרקליטים הצבאיים, לבזות את בית המשפט ושופטיו, ולהוזיל את כל הסיפור הגדול שלשמו התכנסנו. זירה שבה המחבלים מסתובבים מחויכים ובגב זקוף, ומקבלים את מירב המקום והבמה להציג את כאבם הפרטי שחוו/חווים במהלך המעצרים והחקירות, לפרט עניינים אישיים שאינם נוגעים לדיון ולדרוש זכויות ומתנות כאילו כל המערכת שכחה שהנאשמים לקחו את הזכות הכי גדולה מבני עמנו שנרצחו – הזכות לחיים".