לפרקליטות המדינה הועבר רק תיק אחד על סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה במסגרת המחאות נגד הרפורמה המשפטית ברחוב קפלן בתל אביב, כך עלה בדיון, שנערך היום (ב') בוועדת החוקה, ועסק בהתמודדות של משטרת ישראל עם חסימות הכבישים ואופן מימוש המדיניות בהפגנות המתקיימות לאחרונה.
על רקע המחאות וחסימות הכבישים ברחבי הארץ ובעיקר במסגרת המחאות נגד הרפורמה המשפטית ובעקבות דרישת תנועת אם תרצו, רגבים וחברי כנסת מסיעות הימין, כינס הבוקר ח"כ שמחה רוטמן דיון מהיר בוועדת חוקה בנושא "מדיניות חסימת הכבישים של משטרת ישראל ואופן יישומה בהפגנות המתקיימות לאחרונה".
"אנחנו כמשטרה מחויבים לאפשר לכל אדם את חופש הביטוי, במדינה דמוקרטית הזכות להפגין היא בסיסית ויש פה שיקול דעת של מפקדים לאפשר את המחאה והסדר הציבור", אמר ראש מחלקת שיטור מיוחד במשטרה. "לפעמים סגירות כבישים מתואמות אתנו, כמו הכנסות ספר תורה או לוויות". על ההפגנה בקפלן נאמר כי היא נעשית בתיאום. "אנחנו נערכים מראש למנוע דברים כאלו, יש מדרגים של פינוי הפגנות. זו מחאה שאנחנו מאפשרים אותה, תלוי אם היא אלימה או לא אלימה".
גור אשל, ראש תחום תוכניות ונהלים בוועדת המבצעים במשטרה אמר כי "יש במשטרה נוהל שמגדיר את הכללים שעל פי הם המפקד שוקל. למפקד המחוז אין קווים אדומים שמוגדרים מראש, מפקד המחוז הוא בעל הסמכות לשקול את הדברים. מדיניות ארצית נותנת שיקול דעת על פי קטגוריות: חיונית הציר, ציר חלופי ומשך הזמן שהציר חסום.
לדבריו, "נעשים מאמצים למנוע חסימות באיילון, מוקדשים לזה המון מאמצים". על כך היקשה ח"כ אלמוג כהן האם "כל פעם אתם (המשטרה) מופתעים מחדש?" אשל השיב כי "שוקלים את שלל הנסיבות, עיתוי האירוע, מידת הנזק והיקף המחאות, המפקד בשטח מחליט מתי לפנות ציר שנחסם, זה החלטה שלו". והוסיף "איילון הינו ציר פינוי חיוני בשעת חירום".
על כך תהה ח"כ אריאל קלנר "האם יכול להיות שמפקד מחוז ירושלים יחליט לפנות חסימות כבישים ומפקד מחוז תל אביב יחליט לא לפנות?" המפקד השיב בחיוב. "כן, ובתנאי שזה בתוך מרחב שיקול הדעת הארצי שמגדיר את האיזון הראוי בין זכות המחאה לשלום הציבור וכן הלאה".
לגבי מעצר וקריאה לחקירה על אנשים שקוראים לחסום כבישים הוסיף כי "יש סעיפים בחוק ואנחנו עובדים על פי חוק, אם אדבר, תלוי נגד מי ותלוי נגד מה, יש לנו כללים נורא ברורים. תלוי נגד מי, יש אנשים שבשביל לחקור אותם צריך אישור יועמ"ש, זה לא עניין של צד ימין ושמאל".
עו"ד שמעון חוגה, נציג פרקליטות המדינה טען כי "מדיניות העמדה לדין בחסימות כבישים קבועה משנת 2020. היא מבקשת לאזן בין זכות היסוד להפגין לבין הפרת הסדר הציבורי. אם מפריעים לחיי אדם בנתיב תחבורה, זו עבירה חמורה ביותר שהעונש שלה הוא עשרים שנות מאסר, אולם יש צורך להוכיח סכנה". חוגה ציין כי עד עכשיו הגיע לפרקליטות תיק אחד על סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה. "צריך לזכור שהתיקים שמגיעים אלינו הם תוצרים של עבודת המשטרה".
מהנתונים שהעבירה המשטרה עולה כי ישנם 261 תיקי חקירה הקשורים לחסימת כבישים בתקופת המחאות, 626 חשודים נחקרו תחת אזהרה, 47 תיקים נמצאים בעיון ובפועל הוגשו ארבעה כתבי אישום, כולם במחוז תל אביב.
חברי הכנסת אוהד טל ואלמוג כהן האשימו באכיפה בררנית והכלה בלתי מוצדקת של חסימות הכבישים על ידי משטרת ישראל וח"כ קלנר אמר כי "חייב להיות חוק אחד לכולם". טל הציג תמונות מהפגנות הימין והשמאל המוכיחות טיפול שונה של משטרת ישראל, מכת"זית בהפגנת ימין וחסימת מפגיני שמאל באיילון ללא משטרה כלל. עו"ד בועז ארזי מרגבים טען: "נראה כי המדיניות נאכפת לפי יחסי הציבור של אותה הפגנה, מתי מותר לפגוע בחופש התנועה ומתי לא?" ודרש מהועדה לקבל תשובות ברורות לגבי מדיניות הטיפול בחסימות הכבישים. מנגד, טענה ח"כ אפרת רייטן: "אתם פשוט רוצים נקמה ורוצים שישברו למפגינים שלנו ידיים ורגליים".
מתן פלג, יו"ר תנועת אם תרצו, אמר בדיון: "אכיפה בררנית היא פשע בלתי נסלח של הפרקליטות והמשטרה. לא ייתכן שנערות בנות 14 ייעצרו ויושלכו לכלא, בעוד שכעת אלפי מפגינים חוסמים כבישים, ראשי המחאה מצהירים על מרד ומרי אזרחי ויש אפילו הקוראים לסרבנות, ולא משלמים שום מחיר פלילי על מעשיהם. די להנחות לאנרכיסטים".
"כאשר אתה מחליט לעבור על החוק ולקרוא למרי אזרחי – זה חייב לבוא בד ובד עם נכונות לשאת בעונש, ובכך אתה מכריז שאתה לא פורק עול אלא מקבל עלייך את העול! ובסבל שאתה מוכן לסבול, אתה מקרין את עמדתך ושומר על הדמוקרטיה ושומר על המדינה מפני עריצות הרוב", אמר חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין וטען גם הוא כי ישנה אכיפה בררנית: "דמיינו לעצמכם שראשי המחאה הנוכחית היו מקבלים כל אחד, על כל פעם שהם יורדים לכביש, חצי שנת מאסר ו-10,000 שקל קנס ומוצאים את עצמם באותו תהליך שאני מצאתי את עצמי, האם הסיפור הזה היה נמשך 21 שבועות או שהיה נגמר אחרי זמן קצר ביותר?"
גם נציגי המחאה השתתפו בדיון. אחד מהם, עומר וינוקור הצהיר "חזרנו לחסום כבישים יחד עם החזרה של החקיקה המשפטית", יו"ר הועדה רוטמן זעם ואמר "אתה לא תאיים על חברי כנסת".
