בית המשפט העליון דן הבוקר (שלישי) בשורת עתירות לבג"ץ שזכו יחד לכינוי "בג"ץ הלוחמות". בפתח הדיון, הנערך בפני הנשיאה אסתר חיות והשופטות ענת ברון ורות רונן, הציג נציג הפרקליטות עו"ד עמרי אפשטיין את הליך הבדיקה שמקיים צה"ל בחי"ר המתמרן במחלקות הניוד ובשני מסלולים של יחידות מובחרות, ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה וביחידה 669 של חיל האוויר. לדבריו, "הליכי המיון יורחבו בהתאם להחלטה של הרמטכ"ל. כרגע ההתנסויות הן ביהל"ם וב-669, המיונים הורחבו וההתנסויות תמשכנה גם בשנת 2024. ההחלטה היא שבשנת 2025 יפתחו גם התנסויות נוספות".
מנגד טען עורך הדין של העותרות, עמיחי וינברגר, כי למרות כברת הדרך שלכאורה נעשתה בהחלטות של צה"ל, העותרות מאוד לא מרוצות, "אי אפשר להתכחש לעובדה שהעתירות הללו הביאו להארה שאכן צריך לפי החוק לפתוח ויש נשים שמסוגלות. מלכתחילה כאשר אתה מצמצם את זה לשני התפקידים הללו בלבד, אתה גם כך מקטין את ההיצע. רק כאשר אתה מרחיב את ההתנסויות ומבצע אותם בתחומים שונים אתה מגדיל גם את ההיצע. יש נשים שלא מעוניינות ב-669, אלא בסיירת מטכ"ל, ביחידת הכלבנים או ביחידות אחרות. אנחנו חושבים שצריך לפתוח עוד מספר תפקידים נוספים".
השופטת חיות הקשתה על עורך הדין ושאלה אותו, מה בדיוק דורשות העותרות לנוכח ההתנסויות , ועל כך השיב עו"ד ויינברגר, "אנחנו מבינים שזה לא עובד ככה שבמטה קסם שכל התפקידים נפתחים במכה אחת. אבל התהליך שקורה כעת, לטעמנו, הוא תהליך שנועד אך ורק כדי לרצות ולא באמת על מנת לקיים. ההוראה היא ברורה וגם ההצלחות ברורות, ולכן צריך לפעול בהתאם. כל עוד לא יקבע שלגבי יחידה מסוימת הדבר בלתי אפשרי צריך לפתוח את כל היחידות".
בתשובה להערות השופטות טען עו"ד ויינברגר כי אין בכלל צורך בהתנסות, וכי מלבד שלוש יחידות ספציפיות שעליהן נקבע שאין מקום לשילוב נשים בהן, דובדבן, צוללות ויחידת מודיעין מסווגת מסוימת, צריך לפתוח את כל היחידות.
נציג המדינה עו"ד אפשטיין ציין בתגובה כי ההתנסויות כבר מתקיימות ביחידות שונות, וכי הרמטכ"ל החליט להוריד את תנאי הסף הפיזיולוגיים שנקבעו לנשים לצורך התמיינות ליחידות מובחרות, "זו החלטה מאוד משמעותית, פורצת דרך, ראשונה מסוגה. זה תהליך שכבר החל, ביהל"ם יש צוות שהחל במסלול ההכשרה, זה החל 14 ונשרה אחת. יהיו שני צוותים של 15".
השופטת חיות שאלה למה יש צורך להגביל את ההתנסות דווקא לשתי יחידות ועורך הדין אפשטיין השיב כי ישנו צורך בהתנסות בתהליך סדור ומדוד, "מבחינה פיזיולוגית הצוות מצא שיש שונות פיזיולוגית מאוד משמעותית מבחינת הסיכון להיפצע במאמצים פיזיולוגיים עצימים. לאור זאת נבדקו הדרישות הפיזיולוגיות, הפיילוט שנערך בהגנת גבולות זה לא דומה לשריון המתמרן. במודל שיושם גם לגבי היחידות המתמרנות, נבחנו השיבוצים, והתברר שיש סיכון רב מאוד לנשר ופציעות".
השופטת חיות הקשתה מדוע אצל גברים אף אחד לא בודק את הנתונים הפיזיולוגיים ורק אצל הגברים הדבר נדרש, ועורך הדין השיב כי הניסיון המצטבר שקיים לאורך שנים בנוגע לגברים לא קיים במקרה של נשים. "הפער הוא בגלל ההבדל הפיזיולוגי. הבעיה היא החשש להיפצע. אם זה יפתח ביחידות הלא ממיינות בלי סרגל ובלי התנסות הסיכוי יהיה מאוד גבוה. לכן הרמטכ"ל החליט להתחיל דווקא ביחידות הממיינות".
השופטת רונן תקפה את הטענה וציינה כי עריכת ההתנסות רק ביחידות הממיינות יוצרות מצב שבו סיכויי ההצלחה של הפיילוט יהיו קטנים יותר, "יהיו לכם מטבע הדברים הרבה פחות לוחמות, ואז לא תוכלו ללמוד שום דבר?"

השופטת ברון שאלה שוב, מדוע אם הוסרו תנאי הסף של המודל הפיזיולוגי, לא נפתחו המיונים לכל היחידות הממיינות, ולמה יש צורך בהתנסות ופתיחה מדורגת?
בתגובה טען עו"ד אפשטיין כי למרות העובדה שתנאי הסף הפיזיולוגיים הוסרו, המודל עצמו עדיין חשוב, "המודל עצמו, גם עכשיו שבמסגרת היישום החליטו כדי לא להכשיל נשים לא לקבוע אותו כתנאי סף, זה לא סותר את עצם קיומו. זה לא קריטריון שהוא תנאי סף, זה עוד נתון תומך החלטה. הצוות המקצועי אמר שיש עשרות בודדות של נשים שמסוגלות לעמוד בתנאים, וגם זה רק באותה מחלקה שבה נדרש לשאת משקל מופחת. הרמטכ"ל הקודם החליט לכן על שני המסלולים ב-669 ויהל"ם. אני רוצה להגיד משהו על יהל"ם, זו אמנם יחידה מובחרת אבל פותח בה מסלול שמבחינת הדרישות הפיזיולוגיות ניתן היה להסתפק בתנאי סף של החי"ר המתמרן. ההתנסות מקיפה את הפוטנציאל הקיים, שהוא כמה עשרות".
לקראת סיום הדיון הגיב עו"ד ויינברגר לטענות המדינה, וציין כי ההחלטה להתחיל רק בשתי התנסויות ובהמשך להחליט האם לפתוח התנסויות נוספות איננה ברורה, "המדינה לכל האורך לא מצליחה להסביר למה היא מתעקשת לעבוד בטור ולא במקביל, לא ניתן לזה מענה ראוי, כאשר אנחנו שוב מזכירים שאנחנו יודעים מה החוק אומר. כמו שהצלחה ביחידה אחת לא משליכה בהכרח על מה שיקרה ביחידה אחרת כך גם כישלון ביחידה אחת לא מעיד בהכרח על מה שיקרה ביחידה אחרת. נאמר לנו כאן גם על בעיית הקשב הפיקודי, הבעיה הזו היא לא סיבה למנוע במשך 23 שנים מנשים לממש את היכולות שלהן. אנחנו משוכנעים שקשב פיקודי יכול להינתן גם אם זה מאתגר. אנחנו מרגישים שמתנהגים כמו בת יענה. יש צבאות מערביים שמקדמים את הנושא. בשלה השעה ובשלה העת, צריכים לתת פה צווים על תנאי".