הכבישים השקטים בדרך ליישוב עטרת שבבנימין, בין העצים המוריקים והנוף ההררי עוצר הנשימה, אינם רומזים לסערה התקשורתית שאופפת את המקום מתחילת השבוע. רק רכבי המשטרה הצבאית הניצבים בשער היישוב מאותתים שמשהו קרה כאן. שבוע אחרי אירועי השבת האחרונה, שעוררו הדים ותפסו כותרות, האווירה ביישוב רחוקה מלהירגע. פוליטיקאים, עיתונאים וגורמים מדיניים זרים טרחו להשמיע גינויים בעקבות הדיווח שלפיו מתיישבים הציתו מכוניות ובתים בכפר הסמוך אום־צפא. התושבים מצידם מציגים תמונה מורכבת יותר.
ישי ואיילת יהודה הם תושבים ותיקים ביישוב. מהנקודה שבה הם מתגוררים אפשר לראות היטב את העמק הסמוך ואת הכפר הפלסטיני שלמרגלותיו. הם מתארים את האירועים מזווית ראייתם: "בשבת אחר הצהריים החבר'ה מהחווה יצאו למרעה, ומולם הופיעו עשרות רעולי פנים במטרה לטבוח בהם. זה מה שהיה. אותם רועים שהיו במצוקה רצו להגן על עצמם, קראו לעזרה והצבא לא הגיע. הרבש"ץ ותושבים נוספים הוזעקו ועזרו להם להדוף אותם".
אנשי עטרת הם "אולטרה־ממלכתיים", אומר שאול אריאל, יליד היישוב שמתגורר בו עד היום עם משפחתו. עם זאת, רבים מהם אומרים כעת שאילו ידעו על עוצמת המתקפה של הערבים כלפי אנשי החווה, היו מצטרפים לכוחות המסייעים. "אם אנשים פה הסכימו לצאת ולהגן בידיים מול פורעים ערבים, יש פה אוזלת יד שאני לא זוכר כמותה. צריך להבין: הצבא עמד מהצד, הרועים הותקפו ואיש לא הצליח להגן עליהם, עד שאנשי הגבעות הגיעו והצליחו להדוף את הפורעים. במהלך המרדף אחרי הפורעים והמאבק בהם, הם עשו מה שעשו בכפר. דיברו על הצתת מבנים, בפועל היו שתי מכוניות ונזק קל למבנה מבחוץ".
כל זה קורה בשבת.
"אני לא נכנס לרמה ההלכתית. מבחינתם היה פה פיקוח נפש ולכן הם הגיעו. אחרי סיום האירוע, כשהמצב של פיקוח נפש הסתיים, הם לא יכלו לשוב לגבעות ונכנסו ליישוב".
"ראיתי את המח"ט מצלם אחד־אחד נערים ששרפו מבנה של ערבים. בזמן שהפלסטינים זורקים אבנים. הוא מתעסק רק עם הנערים", אומר ישי יהודה. "דיברתי איתו והתרשמתי שבעבודה שלו יש עודף מוטיבציה לנושא נוער הגבעות. גם אם הם עשו מעשים שלא צריכים להיעשות, צריך לראות במה מתמקדים".
איילת יהודה: "היישוב היה מלא אנשי שב"כ רעולי פנים שבאו לחפש את החבר'ה שנכנסו לכפר. לא סיטואציה רגילה. אני לא פוחדת מהאבנים, מהפלסטינים, מהכבישים. מהם פחדתי"
בשעות שאחרי העימותים, הצעירים שהגיעו במכוניות מהגבעות לא שבו הביתה אלא נכנסו כאמור לעטרת. כוחות משטרה ושב"כ באו לחפש אותם. "היישוב היה מלא אנשי שב"כ רעולי פנים בין הילדים", אומרת איילת. "הם היו מאוד מפחידים. אני לא פוחדת מהאבנים, מהפלסטינים, מהכבישים. מהם פחדתי. במוצאי שבת לא הצלחתי לישון. בכל פעם שעצמתי את העיניים ראיתי את איש השב"כ רעול הפנים מגיע מולי. הם הסתובבו פה, צילמו אותנו ואת המכוניות שלנו. סיטואציה לא נעימה".
מתי אתם מבינים שהייתה התרחשות משמעותית בכפר הסמוך?
"רק אחרי האירועים", משיב שאול אריאל. "המח"ט הבין שיהודים רצים לתוך הכפר ומיד הגיע לאזור. בשלב הזה, אחרי שהם נכנסו לתוך תחומי היישוב, אף אחד לא הסתיר אותם. לא ניסו להיאבק באנשי כוחות הביטחון. באמצע השבת הגיעו ניידות משטרה ואנשי שב"כ רעולי פנים. ניסינו לפנות למשטרה לשאול אם זו פעילות חוקית בכלל, לא ענו לנו. ילדים פחדו לצאת מהבית. פעילות שכולה חוסר רגישות, בלי שיח עם התושבים שבכלל לא היו חלק מהאירוע, בכלל לא ידעו מה קרה לאורך השבת. ובמוצאי שבת אנחנו מגלים שדובר צה"ל מתדרך נגדנו, תוך שהוא מתעלם מכל מה שהיה מסביב. בדיווחים של הצבא לא מזכירים בכלל שהערבים שרפו רכב של הצבא, לא שהחלו מהומות ותקפו רועי בקר. דובר צה"ל פשוט התעלם מכל זה. מה שהיה חשוב לו הוא מה שהמתיישבים עושים. חשיבה מעוותת לגמרי".
כמה תושבים שזעמו על המתרחש בכניסה ליישוב, באו למחות במוצאי שבת מול כוחות המשטרה והצבא.במקום הפגינו גם כמה צעירים מהגבעות. "מה שקרה במוצאי שבת היה בלתי נתפס", אומר שאול. "אורחים שהיו כאן בשבת רצו לצאת בחזרה לביתם, ודיווחו שהכוחות במחסום בודקים בתאי המטען שלא מחביאים איזה נער גבעות במכונית. המח"ט הגיע באופן אישי ובדק מכונית מכונית. זו תחושת פגיעה קשה. כשאנחנו היינו בסכנת חיים הוא לא הגיע, ועכשיו הוא מתעקש לבדוק בעצמו את היוצאים מהיישוב.
"תבין, החבר'ה פה הם האנשים שהכי קשה לגרום להם לצאת נגד המערכת. אבל לתושבים נמאס מהיחס המזלזל שחוו. אם סתם היו מגיעים נערי גבעות ושב"כ ומתעמתים בשער, התושבים לא היו מתערבים; אם הגיעו למצב שהתושבים השתתפו בהפגנה הזאת, עניין חריג ביותר ביישוב, זה כישלון של הרשויות".
מסמנים חלקות
להתנגשות החריגה בשבת קדמה שורה של אירועים. במסמך שפרסמה המועצה האזורית מטה בנימין מפורטים תקריות שהתרחשו החל מיום חמישי בשבוע שעבר. "עוד לפני האירועים בשבת, שבהם קבוצה של מתיישבים בודדים נכנסה לכפר הפלסטיני אום־צפא וגרמה נזק לרכוש, התרחשו בשטח המועצה עשרות אירועים במטרה לפגוע בחיי ישראלים. ביום חמישי בלילה התפרעו ערבים בכביש חוצה בנימין וחסמו אותו במשך כשלוש שעות. הפורעים פגעו במכוניות ופירקו את תשתית הכביש, בזמן שהצבא עומד מנגד ומאפשר את חסימת הכביש לזמן ארוך", נכתב במסמך. בעטרת מדווחים כי תושבים מבוגרים שהמתינו שעות ארוכות בכביש החסום נאלצו לשוב על עקבותיהם וללון במקום אחר.
עוד נכתב כי ראש המועצה ישראל גנץ הפציר במפקד החטיבה ובמפקד האוגדה לטפל באירועים, אך הצבא לא נערך בהתאם. בה בעת, ברשתות החברתיות התארגנו ערביי האזור לפעולות אלימות נוספות, והכביש אכן נחסם כמה פעמים במהלך יום שישי ובליל שבת. "בצהרי השבת הגיע המון של פורעים ערבים לעבר נקודת התיישבות קטנה ליד היישוב עטרת", נמשך הפירוט. "למרות אירועי היומיים הקודמים, הצבא לא השאיר כוח בכפר למניעת התפרעויות ממנו, אלא כוח קטן בתוך היישוב עטרת. באין מענה הולם מצד הצבא, התמודדו תושבים מהאזור בסיוע רבש"ץ עם הפרת הסדר ומנעו פגיעה קשה ביהודים".
שאול אריאל: "באמצע השבת הגיעו ניידות משטרה ואנשי שב"כ רעולי פנים. ילדים פחדו לצאת מהבית. פעילות שכולה חוסר רגישות, בלי שיח עם התושבים"
מהמסמך שפרסמה המועצה עולה כי רק לאחר צבר האירועים הזה החליטו כמה צעירים לפעול על דעת עצמם. "בשלב זה, אחרי הצטברות הדיווחים על הסכנה ועל חוסר מענה הולם מצד הצבא, מספר יהודים הגיעו לאזור מיישובים מרוחקים, נכנסו לכפר הערבי שממנו יצאו הפורעים, ולצערנו נהגו באלימות כשהם עושים דין לעצמם. לאחר מכן ברחו אותם יהודים ליישוב עטרת, שם המשטרה ביקשה לאתרם ולהחרים את כלי הרכב שלהם".
המועצה מתנערת מהפעולה של הנערים כלפי הערבים: "עמדת ההתיישבות ברורה, ולפיה מי שמוסמך לפעול להגנת המדינה הם רק חיילי צה"ל וכוחות הביטחון ולא אף אחד אחר. פעולות עצמאיות פסולות ואסורות, והנהגת ההתיישבות הוקיעה אותן תמיד. ראשי מערכת הביטחון מכירים היטב את פועלם של מנהיגי ההתיישבות בתחום זה ואת מאבקם המעשי בתופעה".
ההתנכלות האלימה לאנשי החווה לא מפתיעה את מי שחי בעטרת ועוקב אחר המתרחש בחודשים האחרונים. שאול אריאל שומע מביתו את קולות המואזין מהכפר השכן ואת המסרים שהם נושאים. "הסיפור לא מתחיל ונגמר בהיתקלות כזו או אחרת", הוא אומר, "אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק על הקרקעות. הנכבדים בכפר פועלים בעידוד הרשות הפלסטינית ומנסים כל העת להשתלט על כל הקרקעות המוגדרות שטחי C מסביב לעטרת. הם אפילו עשו בשטח סימון של חלקות בין התושבים. כחלק מהמלחמה על השטח הם החליטו לא לאפשר לנו התושבים להסתובב באזור שמחוץ לגדר היישוב. אם אני יורד לסיבוב בעמק שליד עטרת, רועי הצאן הערבים ידווחו מיד לראשי הכפר, הם ייתנו הוראה לתושבים לצאת לשטח, ודי מהר נראה פה עשרות אנשים נאבקים בנוכחות שלנו. לפעמים זה ייגמר בהבעת נוכחות וחילופי מילים, לפעמים זה נהיה חמור יותר כמו בשבועיים האחרונים.
"בחודשים האחרונים המאמצים של הפלסטינים עליו שלב", מפרט שאול. "הגיעו לפה כמה פעמים בכירים של 'המשרד למאבק בהתנחלויות' ברש"פ, בליווי שוטרים פלסטינים. הם כנראה מבינים את החשיבות האסטרטגית של נקודת היישוב שלנו, ודנים איך להשתלט על השטח. ברשות עשו מאמץ לעורר כפר שלא היה בעייתי מבחינה ביטחונית ובעבר לא יצאו משם פיגועים קשים, ונראה שהעבודה שלהם מצליחה. אחרי שחברים מהחווה שנמצאת בינינו ובין נווה־צוף החליטו לצאת למרעה בנקודה שמתקרבת לטווח הראייה שלהם, כבר ידענו שהולך להיות בלגן. מועצת הכפר והרשות הפלסטינית קיימו ישיבת חירום, ובסיומה החל הבלגן של יום חמישי בלילה. זה לא אירוע מקומי, אלא משהו מאורגן ומתוכנן היטב".
אנשי עטרת מצידם העבירו את המידע הלאה, אומר שאול. "אני לא יודע מי נרדם בשמירה. הצבא בחר לעצום עיניים להתעלם ממחולל האי סדר. ההתעלמות מגיעה לרמה כזאת שאפילו לא נערכים עם כוחות לזה שיש מי שמתכנן ומארגן פה הפרות סדר. ביום חמישי שעבר הכביש נחסם לשלוש שעות, רק בשתיים בלילה התנועה חזרה. למחרת קראו בכפר להגיע למסגדים ולאחר מכן לצאת משם לעוד הפרות סדר. היינו בטוחים שעכשיו מפיקים את הלקח, אבל לא. גם ביום שישי קיבלנו הודעות שהכביש נחסם לתנועה. עוד פעם לא מבינים מול מה אנחנו עומדים. במקום לקרוא לסדר את בכירי הרשות הפלסטינית, בחרו להתעלם".
"הצבא התבלבל"
בני שיחי מבהירים כי הסיפור שהוצג בתקשורת רחוק מאוד מהמציאות. "נכון שיש ביהודה ושומרון צעירים שעושים מעשים על דעת עצמם, ואין לזה גיבוי מאף אחד פה, אבל הפעם זה לא היה הסיפור", אומר שאול. "היה פה כישלון של המערכת. אם לכל תושב יש מידע על מה שקורה בכפר – בטח שלשב"כ אמור להיות, אבל מתעלמים, וכשזה מתפוצץ מאשימים את ההתיישבות. הצבא, שיודע לתחקר את עצמו במקרים כמו מותה של העיתונאית שירין אבו־עאקלה, לא יודע לעשות את הבדיקות הפנימיות האלה במקרה הזה. מאשימים אותנו, אבל את הכפר שארגן מהומות בצורה רשמית לא מאשימים".
אנשי היישוב אינם תומכים ביחס לשריפת הרכוש, אך לא כולם נלהבים לגנותה. "אני נגד לקיחת החוק לידיים", אומרת נטע ניצן, ילידת היישוב שגרה בו עם בן זוגה, קצין בצה"ל. היא עצמה אושיית רשת ומקדמת בה סוגיות ערכיות וחברתיות. "אנחנו עם החיילים, מפנקים אותם ומארחים אותם לסעודות שבת. אבל אנחנו מרגישים שהפקודות לא תמיד בפוקוס הנכון. אני מתנגדת לזה שנערים יבואו ויעשו פעולות על דעת עצמם, אבל אסור להגיע למצב כזה שבו הם חושבים לפעול על דעת עצמם. איך קורה מצב שבו ראש המועצה מתקשר שלוש פעמים למח"ט ולא מקבל מענה? אפשר לגנות מה שעשו כאן, אבל אסור להתעלם מכך שאלמלא הם היה יכול להיות פה טבח. בתוך שלושה ימים נרשמו פה יותר מ־150 אירועי טרור. אם למח"ט יש זמן לשבת שלוש שעות בשער של עטרת, למה הוא לא עשה את זה יום קודם בכביש שיוצא מאום־צפא ומנע את כל האירוע הזה?"
נטע ניצן: "אני מתנגדת לזה שנערים יעשו פעולות על דעת עצמם, אבל איך קורה שראש המועצה מתקשר שלוש פעמים למח"ט ולא מקבל מענה?"
את מילות הביקורת שלה על מערכת הביטחון היא בוחרת בקפידה. "אנחנו מאוד מאמינים בכוחות הביטחון. אני נשואה לאיש קבע ואבא שלי קצין במילואים. ערב אחד לפני כשנה האיש שלי חזר הביתה, עמדו מולו רעולי פנים על הכביש וזרקו לכיוונו בלוק ענקי. הוא עדכן את הצבא ודי מהר עצרו את החשוד ופעלו מולו כמו שצריך. הצבא עושה את התפקיד שלו, ביומיום כולנו אוהבים את הצבא וכולנו חלק ממנו, פשוט לאחרונה קצת התבלבלו. הם צריכים קצת פוקוס, לדעת מה העיקר ומה הטפל. אנחנו שומעים את המואזין מהכפר, עוקבים אחרי הדף שלו בפייסבוק. הם קוראים לרצוח ישראלים באופן קבוע וזה לא עולה לכותרות, אבל מעשה של כמה נערים – כן עולה".
תושבי עטרת אינם ידועים בעמדות קיצוניות. זהו יישוב "ממלכתי", שלא מורגל בעימותים עם כוחות הביטחון. "אנחנו אוהבים את החיילים, הם יודעים ומרגישים את זה", אומרת איילת, "אבל בסוף השבוע האחרון הייתה פה שגיאה של מדיניות. ברוך השם לא פתחנו את השבוע בהלוויות".
כשיצאנו מהיישוב, ניידות המשטרה הצבאית כבר לא היו שם. את מקומן תפס רכב "קפה זה הכי אחי", מתנדב מחברון שהוזמן לכאן עם הגעתם של כוחות תגבור מגולני לאזור, ופינק את החיילים בקרטיבים, שתייה מתוקה, חטיפים ומים צוננים.
תגובת דובר צה״ל: "לאחר שהתקבלו דיווחים על פלסטינים שיידו אבנים לעבר רכבים ישראלים על הציר הסמוך לכפר אום־צפא בסוף השבוע האחרון, כוחות צה״ל הגיעו למקום ופעלו לפיזור החשודים תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות ובירי לאוויר. כל אירועי סוף השבוע מתוחקרים. מפקד החטיבה נכח בכלל האירועים. הניסיון להכפיש את מפקד החטיבה חמור ופסול. מדובר בקצין מוערך, ערכי ומסור שעובד לילות כימים כדי להבטיח את ביטחונם של תושבי הגזרה. כוחות צה״ל פועלים להגנה ולשמירה על הסדר על פי חוק. צה״ל מגנה כל אלימות באשר היא".
תגובת שירות הביטחון הכללי: "במהלך יום השבת האחרון התקיימו באום־צפא אירועי טרור חמורים מצד תושבים יהודים, שהגיעו בחלקם ממרחבי בנימין. הפורעים פשטו על הכפר, הציתו בתים שבחלקם היו משפחות עם ילדים, ואף ירו בתוך הכפר. רק בנס התקיפות החמורות לא הביאו לפגיעות בנפש. לאחר מכן נמלטו הפורעים ליישוב עטרת והסתתרו בו. לאור האמור נערכו כוחות הביטחון ביציאה מהיישוב עטרת על מנת לעצור את הפורעים. יובהר כי היציאה מהיישוב לא נחסמה לתנועת תושבים, והתאפשרה תנועה מהירה של העוברים על מנת לזהות את הפורעים שנמלטו. בחלק מהמקרים נתקלו כוחות הביטחון ביחס עוין. בין השאר נחסמה למספר שעות יציאתו מהישוב של כוח משטרה על ידי המתיישבים עצמם, על מנת למנוע החרמת רכביהם של מתפרעים. שב״כ, יחד עם משטרת ישראל וצה״ל, פועלים באופן מרוסן מאוד וכך גם במקרה זה, גם נוכח גילויי העוינות כלפי הכוחות בשטח ולמרות חומרת פעילותם של הפורעים נגד פלסטינים".
