שר החוץ: "הסכם עם סעודיה הוא לא שאלה של אם אלא של מתי"

"הרשות הפלסטינית שמשלמת למחבלים ובני משפחותיהם על רצח יהודים מעודדת את הטרור, ואני קורא לעולם לגנות בתקיפות את המדיניות הפושעת הזאת", אמר שר החוץ אלי כהן לאחר פיגוע הדמים בכניסה לעלי. לדבריו, המאבק במדיניות התשלומים הפלסטינית הוא אחד מיעדיו המרכזיים כשר חוץ.

ביום שני הגיע כהן לביקור ב"חומוס אליהו" שבכניסה לעלי, ולניחום אבלים אצל משפחות הנרצחים בעלי וביישוב אחיה. ביום שלישי שוחח בטלפון עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. "בלינקן פתח את השיחה בתנחומים על רצח ארבעת הישראלים בעלי", הוא מספר בריאיון שקיימנו. "סיפרתי לו שביקרתי את המשפחות, ושהיה קשה מאוד לשמוע את ההורים של אלישע אנטמן. הם סיפרו שבנם עבד בחומוס אליהו, וזו הייתה אמורה להיות המשמרת האחרונה שלו". לאחר מכן דיבר בלינקן על מה שהאמריקנים מכנים "אלימות המתנחלים". "אמרתי שאנחנו כמובן מגנים כי ישראל היא מדינת חוק וסדר, ומי שצריך לטפל בטרור הם כוחות הביטחון".

לקראת 21 באוגוסט, שנקבע על ידי האו"ם כיום הבינלאומי למאבק בטרור, מתכוון כהן "לבקש מכל המדינות להצטרף לגינוי של מדיניות הרשות הפלסטינית. נוכיח את הצביעות בכך שמגנים את ישראל על בנייה של עוד כמה יחידות דיור, בעוד הרשות הפלסטינית היא המקום היחיד בעולם שמשלם תמריצים לרצח אנשים, במקרה הזה יהודים. במדינת ישראל אם מישהו רוצח הוא הולך לכלא. ברשות הפלסטינית הוא מקבל תמריץ כספי שנגזר ממספר האנשים שרצח. זה בלתי נתפס".

איך זה מסתדר עם ההודעה שיצאה בשבוע שעבר ממשרד ראש הממשלה, ולפיה ישראל מאשרת להתחיל לפתח את שדה הגז מול עזה? אתה לא חושש שהכסף משם יזרום לקופת הרש"פ, מבלי שזו תשנה את המדיניות שלה?

"אני חושב שמהלך שיסייע לקידום פרויקט כלכלי חייב להבטיח קודם את הפירוז של עזה. ועוד לפני כן, הדרישה שלי מהעולם היא להוקיע את המדיניות הבלתי מתקבלת על הדעת של הרשות הפלסטינית".

מאמין בקשר אישי

בקרוב ישלים כהן חצי שנה פעלתנית במשרד החוץ, שבמהלכה הספיק לבקר כבר ב־21 מדינות, לעומתיות יותר ופחות כלפי ישראל. “אני מאוד מאמין בקשר האישי. אחרי שאתה יושב עם מנהיג מדינה או עם שר החוץ שלו, מסביר את העמדה שלך, אוכלים צהריים ויוצרים קשר – הוא מרגיש לא נעים לתקוף“.

אני שואלת את כהן אם הגישה הזו עבדה גם עם ג'וזף בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי, שמתח ביקורת חריפה על ישראל. “בורל מאוד לעומתי לישראל“, משיב כהן. “קיימתי איתו שתי שיחות טלפוניות לאחר שנכנסתי לתפקיד. הוא השווה בין חיילי צה“ל לחמאס. לכן החלטתי לחרוג מכללי הדיפלומטיה והבהרתי שכל עוד הוא ממשיך בגישה אנטי־ישראלית, שגם לא תואמת את עמדת רבות ממדינות אירופה, הוא לא מוזמן לבקר כאן. הייתה לנו שיחה בטונים צורמים וקשים“.

זה קרה באמצע מרץ. בתחילת מאי נפגשו השניים בבריסל, “פגישה בארבע עיניים שארכה למעלה משעה, ואני חושב שהמסר שלי עבר. אני לא מאמין בלהתכופף ובטח שלא בלתת את הלחי השנייה, ואני שמח שיש לנו הרבה ידידוֹת באירופה. אחד ההישגים שלי במשרד החוץ הוא שעברנו את מבצע מגן וחץ בלי אף גינוי למדינה. זה דבר מאוד חשוב“, אומר כהן, ומוסיף כי הוא “מוביל מול מדינות אירופה אימוץ של החקיקה האמריקנית, באופן שימנע התערבות של גורמים זרים בישראל“.

את חוק העמותות, שמטרתו הייתה זהה, נתניהו עצר. לא תקבל מעצור מראש הממשלה?

“אני מתכוון לסכל התערבות זרה בשני תחומים – בפוליטיקה פנים־ישראלית, ובסכסוך הישראלי־פלסטיני באופן שמלבה אותו. חבר הכנסת אריאל קלנר הביא הצעת חוק שאומרת שצריך למסות תרומות מממשלות זרות לעמותות ב־65 אחוז. אני חושב שכוונתו טובה, אבל זה משפט שלמה. עמדת ישראל היא שאם יש גוף שרוצה לסייע הומניטרית לפלסטינים, לתת להם תרופות למשל – אין צורך לקחת שקל מזה. אבל אם רוצים לתת כסף לפעילי החזית העממית שמסיתים נגד ישראל, אין סיבה להשאיר אצלם גם לא 35 אחוז“.

איך תמנע או תצמצם את ההתערבות הזרה?

"ראשית, קראתי לשגריר האיחוד האירופי בישראל לשיחת נזיפה ובה הבהרתי לו בצורה ברורה שהעברת כספים לנושאים שמלבים את הסכסוך הישראלי־פלסטיני אינה מקובלת, למשל מימון בנייה של מבנים פלסטיניים בשטחי C. זו הרי בנייה בלתי חוקית שמחייבת אותנו לפעול להריסה. קראתי לשיחה גם לשגריר הגרמני, שהשתתף בטקס השכול הישראלי־פלסטיני וגם המליץ לא להצטלם על רקע חלקים מירושלים". על פי פרסום ב"ישראל היום", השגריר שטפן זייברט יעץ לנציגים גרמנים שלא להצטלם על רקע העיר העתיקה בירושלים, שאותה מגדירים בגרמניה "שטח שנוי במחלוקת". "אמרתי לו שהיהודים נמצאים בירושלים הרבה יותר זמן משהגרמנים נמצאים בברלין. הוא אמר שייקח צעד אחורה. הוא לא מעוניין יותר להיקרא לשיחות בירור", מתאר כהן.

בהתייחס להחלטה האמריקנית להפסיק את שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי עם מוסדות ישראליים השוכנים ביו"ש, אמר השבוע כהן כי הוא מתנגד להחלטה וחושב שהיא שגויה. הוא גם הזכיר כי "במקרים דומים בעבר, ממשלת ישראל דאגה לתת שיפוי מלא לגורמים שנפגעים מההחלטות האלו".

ריענון דיפלומטי

לדברי כהן, הוא מוביל שורה של שינויים במשרד החוץ, “גם במינויים“. נועה תשבי, שמונתה על ידי יאיר לפיד לשליחה מיוחדת למאבק באנטישמיות, תפקיד התנדבותי, “רצתה להמשיך להחזיק בתואר הרשמי וגם להתראיין בחו“ל כנגד מדינת ישראל. עצרתי את זה, אחרי שבועיים היא סיימה את התפקיד. גם אסף זמיר רצה להמשיך להחזיק במשרת הקונסול בניו־יורק תוך שהוא מפגין נגד ישראל. הוא התפטר, אבל רצה להישאר בתפקיד עוד כמה חודשים. כלומר התפטרות במועד הנוח לו. אמרתי לו ‘סליחה ידידי, אתה מתפטר מיד'. בד בבד אני ממנה את בני כשריאל, ראש עיריית מעלה־אדומים, לייצג את ישראל ברומא. אלי חזן יהיה שגריר בסינגפור, ישראל בכר בלוס־אנג'לס. אנחנו בהחלט עושים ריענון“.

מי יחליף את זמיר בתפקיד של הקונסול בניו־יורק?

“זה עוד לא נסגר. הייתי אמור לשבת על זה עם נתניהו, אבל ההתעסקות בנושא הוועדה לבחירת שופטים לא הותירה זמן. אני רוצה גיוון. אחד הדברים שקבעתי הוא שבמסגרת קורס הצוערים במשרד החוץ יהיו צוערים מהציונות הדתית. אני רוצה גם צוערים חרדים, צוערים מהעדה האתיופית, דרוזים, מהפריפריה. רוצה הטרוגניות, שהתפקידים הללו לא יהיו שמורים למתי מעט.

“עוד שבוע אני מעלה הצעת חוק שלפיה כל מי שיוצא לייצג את ישראל בעולם, צריך להכיר בה כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא יהיה חייב לחתום על כך בהצהרה. למה זה נדרש? בגלל הממשלה הקודמת שרצתה למנות כקונסולית את ג'ידא רינאוי־זועבי, שהיא תומכת BDS וקוראת לחיילי צה“ל מחבלים. היא, שמייצגת את הפלסטינים, תייצג אותנו בחו“ל? לא יעלה על הדעת. הממשלה אז כבר אישרה אותה, רק ההליך בנציבות לא הסתיים“.

זה נכון גם עבור שגרירים ונציגים שכבר בתפקיד?

“לא. מי שבתפקיד, בתפקיד“.

מה עם שגריר בפריז?

"זה יהיה או מינוי מקצועי מקרב משרד החוץ, או מינוי פוליטי. ח"כ בועז ביסמוט הוא בהחלט מועמד ראוי ורלוונטי". במסגרת המכסה המותרת בחוק, יש לממשלה הנוכחית עוד שני מינויים פוליטיים שהיא יכולה למלא. "אני מתכוון להביא אנשים לאומיים שייצגו את ההוויה הישראלית", אומר כהן, ומקווה שהרב ליאו די מאפרת יחתום בימים הקרובים על מינוי לתפקיד שליח לקהילות היהודיות. "שמעתי את ההספד שלו לרעייתו, את תעצומות הנפש. איך הוא מדבר בשעה הכי קשה שלו על אחדות, על מדינת ישראל. אני שמח שהוא נוטה לקבל את ההצעה ולהצטרף למערך ההסברה של ישראל.

"לשמחתי יש בשירות החוץ 4,000 עובדים מסורים ונחושים שמביאים הישגים. אנשים פה מחויבים ונלחמים כל יום על תדמיתה של מדינת ישראל, על היחסים הבינלאומיים שלה. ובמקרים שבהם יש חריגה מנהלים, אני לא עובר עליהם לסדר היום".

עין לבודפשט צופייה

בממשלות קודמות שימש כהן שר הכלכלה והתעשייה ושר המודיעין. בפריימריז שהתקיימו בליכוד בקיץ שעבר, הוא הגיע למקום השני. המינוי שקיבל כשר החוץ הוא ברוטציה עם ישראל כ"ץ, שמונה לשר האנרגיה. סוכם שכהן ישמש בתפקיד למשך שנה ואז יחליף אותו כ"ץ, ובדצמבר 2025 שוב יחליפו תפקידים. בשיחתנו הוא מודה שהיה מעדיף שהרוטציה תתרחש לאחר שנתיים רצופות.

"אם את שואלת אותי, הדרך הנכונה לעשות את הרוטציה היא באמצע הקדנציה. אבל אני הגעתי ממקום שבו מכבדים הסכמים, ככה אני נוהג. לכן בניתי לי תוכנית עבודה אינטנסיבית מאוד לשנה, כזו שבדרך כלל שרים בונים לשלוש־ארבע שנים. תסתכלי על השרים לפניי שכיהנו מרביתם שנה – ישראל כ"ץ, גבי אשכנזי, יאיר לפיד. הם חשבו שזה מינוי לארבע שנים, אז בשנה הראשונה הם התרווחו בכיסא. הבאנו בחמישה חודשים הישגים שלא היו שנים, כמו פתיחת שלוחה של השגרירות הרוסית בירושלים. עכשיו מתוך שלוש המעצמות – ארה“ב, סין ורוסיה – לשתיים יש נציגות בירושלים“.

השבוע צוטטה דאגתם של גורמי ביטחון מפני המהלך של נתניהו מול סין, לקדם פגישה מדינית בבייג'ינג, עוד בטרם קיבל הזמנה לבית הלבן. האם אין חשש שהמהלך הזה ירע את יחסיה של ישראל עם ארה"ב?

"מדינת ישראל נחשבת מעצמה ביטחונית, כלכלית וטכנולוגית, ואני מעריך שראש הממשלה יבקר בכל המעצמות החזקות. יש בעולם מעצמת על אחת, שהיא הידידה הקרובה ביותר והחשובה ביותר למדינת ישראל ולעם היהודי – וזו ארצות הברית. ארה"ב היא בעלת בריתנו, אבל אנחנו שומרים על קשר עם כל המדינות – כולל סין. הביקור של ראש הממשלה בבייג'ינג חשוב מאוד, אנחנו מעריכים ומכבדים מאוד את ההנהגה הסינית ואת העם הסיני, אבל הביקור לא קשור ליחסים ההדוקים שלנו עם האמריקנים".

מבחינת העולם המערבי כיום, קשר מתהדק עם רוסיה הוא יתרון עבורנו או חיסרון? יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין אמר השבוע שהוא "לא שותף לחגיגה על פתיחת הנציגות הרוסית בירושלים".

“חיזוק ירושלים זה חשוב. כל מי שרוצה לפתוח נציגות בירושלים, אסייע לו ואברך על כך. אנחנו פועלים באופן אחראי בנוגע למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. קודם כול, אנחנו תומכים בשלמות אוקראינה. תמכנו בה גם באו“ם. הייתי השר הראשון שהגיע לקייב להביע הזדהות עם אוקראינה. שלחנו להם סיוע הומניטרי, כ־80 מיליון שקלים בשנת 2022, והשנה מיועד תקציב גבוה יותר. אנחנו מתקינים שם מערכות התרעה שיצילו חיים של אוקראינים. אבל בנוסף יש לנו אינטרסים מול רוסיה. רוסיה היא שחקנית במזרח התיכון, בעיקר בסוריה, ויש כמה מאות אלפי יהודים שנמצאים ברוסיה. אנחנו חלק מהעולם המערבי והראיתי את זה בביקור אצל זלנסקי, ומצד שני שומרים על מערכות היחסים שלנו“.

הביקור ההרפתקני למדי בקייב בחורף החולף, כלל שלושה ימים מאתגרים של נסיעות ארוכות הלוך ושוב, שכן ההגעה לקייב נעשית ברכבת ולא בטיסה. “היה ביקור מאוד חווייתי, מאוד חשוב ברמה המדינית", אומר כהן. השבוע הודיע כהן כי השגריר האוקראיני בארץ, יבגן קורניצ'וק, זומן לשיחת נזיפה בעקבות התבטאויותיו החוזרות ונשנות נגד מדיניות ישראל. השיחה תיערך מול ראש המערך המדיני אסטרטגי־במשרד, עליזה בן־נון.

אתה חושב שנתניהו צריך לנסוע לקייב?

"אני חושב שבהמשך ראש הממשלה יגיע לקייב“.

בקרוב, מעריך שר החוץ, תצטרף לארה“ב ולרוסיה מדינה מהאיחוד האירופי ותפתח נציגות בבירת ישראל. “אני חושב שהונגריה תהיה הראשונה מהאיחוד האירופי שתקים נציגות בירושלים, ויש בדרך עוד מדינה מדרום־מזרח אסיה שלא אומר את שמה. התחלתי את התפקיד עם ארבע שגרירויות בירושלים, ואני שואף להכפיל את המספר“.

מסודן עד טורקמניסטן

כהן ממשיך ומונה את הישגי משרד החוץ מאז כניסתו לתפקיד: “הייתי בסודן, והנחנו את התשתית להסכם שלום איתם. פתחנו כאן שגרירות של אזרבייג'ן, שהיא מדינה מוסלמית שיעית. הייתי בטורקיה. היינו הראשונים להוציא לשם משלחת חילוץ לאחר רעידת האדמה, מה שסייע לחימום היחסים בין המדינות. הייתה לי פגישה טובה עם הנשיא ארדואן. הוא מאוד העריך את משלחת החילוץ ששלחנו, שהצילה 19 אנשים, וקיבל אותנו בחום.

“עוד הישג שלנו הוא פתיחת שגרירות בטורקמניסטן, על גבול איראן, שזה חיזוק למעמדנו במרכז אסיה. סיימנו את המשבר עם פולין. פתחנו טיסות מעל עומאן שמקצרות את הנתיב למזרח הרחוק. חתמנו על הסכם סחר עם איחוד האמירויות בהיקף של יותר משלושה מיליארד דולר“.

ההתקדמות האיראנית לאחרונה, כמו ההסכם עם סעודיה והאפשרות שאיחוד האמירויות תצטרף לברית ימית בהובלת האיראנים, לא מעידה שהחזית האזורית נגדם הולכת ונשמטת מידינו? אתה מודאג?

“גם אנחנו לא טומנים את ידינו בצלחת. למשל, בהגדלת האחיזה שלנו במרכז אסיה – אזרבייג'ן וטורקמניסטן. ומעבר לזה, בסופו של דבר כל הקשר של איראן עם השכנות שלה הוא הצגה. המדינות הללו רואות באיראן את האיום הגדול ביותר על קיומן, וחוששות מאוד מהאפשרות שאיראן תשיג נשק גרעיני. ישראל היא מעצמה מהבחינה הזו שהיא מסוגלת להגן על עצמה וגם לתקוף אם צריך. אני חושב שבמרבית מדינות ערב המתונות, ובעיקר אלו שסובבות את איראן, יש שמחה על כך שישראל חזקה ושהליכוד ונתניהו חזרו להוביל את המדינה, כי אנחנו פועלים בקו ברור כנגד איראן וגם נערכים צבאית. הגדלנו את תקציב הביטחון ביותר מ־12 מיליארד שקלים בשנתיים הבאות. זה סכום עצום, וזה על מנת לתת לנו את האפשרות לפעול בכל מקום“.

ישראל הייתה יכולה לעשות יותר כדי למנוע את ההבנות המתגבשות בין ארה“ב לאיראן?

“לדעתי הם לא יחתמו על הסכם אלא על הבנות. הבנות לא מחייבות הצבעה בקונגרס. הסכם כתוב מאשר את המצב הקיים באופן פורמלי, הבנות לא. בכל מקרה, גם הסכם וגם הבנות עם איראן לא שווים את המילה שניתנה או הנייר שנחתם, ולכן אמרנו שאיננו מחויבים לכך. בניגוד לממשלה הקודמת, גם לא התחייבנו למדיניות ‘אפס הפתעות' מול ארה"ב. אם צריך לפעול, לא נהסס“.

כחבר קבינט, ישראל מוכנה לתקיפה צבאית?

"אנחנו משקיעים בזה סכומי עתק, כדי להבטיח את ביטחון ונצח ישראל".

מסמנים וי

בשבוע שעבר הוציאה מחלקת המדינה האמריקנית הודעה מודאגת בנוגע להמשך קידום ההתיישבות ביו“ש. היא התייחסה לפרסום סדר היום לישיבת מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי שהתקיימה השבוע, ובה עיסוק בקידום אלפי יחידות דיור, וכן להחלטת הממשלה לשנות את שרשרת האישורים המדיניים הנדרשים לקידום בנייה בהתיישבות, כך שהיא תהיה קצרה ויעילה יותר.

כהן אינו מוטרד. “אנחנו כבר חמישים שנה בונים ביהודה ושומרון וזו ארץ אבותינו. אלו הודעות שהיו והודעות שיהיו. אני כמובן תומך בבנייה“.

כשאתה נפגש עם מנהיגי המערב, איזה חלק מהשיחה תופס הנושא הפלסטיני?

“חלק שולי. בחלק מהמקומות זה לסמן וי, יש מקומות שלא מזכירים בכלל. כל אחד טרוד בענייניו. באירופה טרודים במתחולל באוקראינה, במזרח אסיה בסוגיות שקשורות לסין. לכן העניין הפלסטיני והרפורמה לא מאוד מטרידים אותם. כששואלים אותי בנושא, אני אומר שאני תומך ברפורמה ושהיא נחוצה לחזק את הדמוקרטיה וליצור בית משפט יותר הטרוגני, לחזק את הפרדת הרשויות“.

יש לרפורמה רוב בליכוד?

“כן, אני לא מכיר מישהו בליכוד שמתנגד לרפורמה. אולי יש כאלו שחושבים שצריך לעשות אותה לאט יותר, אולי יש חוסר הסכמה על סעיף כזה או אחר או שיצאו נגד התבטאויות מיותרות. נבחרנו בין היתר על מנת לקדם את הרפורמה, ואני מסביר בכל העולם שישראל היא בין הדמוקרטיות הבודדות שבהן לשופטים יש זכות וטו מי יחליף אותם. אגב, בעיניי לא השופטים ולא לשכת עורכי הדין צריכים להיות חלק מהוועדה לבחירת שופטים“.

גם מול מנהיגים ממדינות המפרץ, הפלסטינים לא תופסים חלק משמעותי בשיחה?

“בהחלט. הפלסטינים נתפסים בעיניהם כחלק מהציר של איראן. העולם הערבי הוא לא יחידה אחת. שברנו את הפרדיגמה של השמאל, שאמרה שלא יהיו הסכמי שלום עד להסדר עם הפלסטינים. הוכחנו שבהחלט יש הסכמי שלום“.

זה נכון גם לגבי סעודיה?

“מה שמעניין את הסעודים זה קודם כול שלומם וביטחונם שלהם, הרבה לפני הסוגיה הפלסטינית. עיקר הבקשות הסעודיות מהאמריקנים בנוגע לנורמליזציה עם ישראל ובכלל, נוגעות למטריית הגנה מפני איראן. מי שתקפה את סעודיה לפני שלוש שנים הייתה איראן עצמה, והם היו מאוכזבים שאיש לא נחלץ לעזרתם“, מתייחס כהן למתקפת הרחפנים כנגד מתקני הנפט של אראמקו בידי החות'ים, שלוחיה של איראן.

יש לך קשר עם גורמים סעודים?

“יש לנו כל מיני קשרים כאלו ואחרים. ההסכם עם ערב הסעודית הוא לא שאלה של אם אלא של מתי, ושלום עושים עם חזקים. ישראל היא חזקה ביטחונית, מודיעינית, כלכלית, חזקה במאבק למניעת גרעין מאיראן. לכן כדאי לעשות הסכם איתה“.

מי שיקבעו את המועד של אותו “מתי“ הם בעיקר האמריקנים. “זה תלוי בקצב שבו הם ירצו לקדם את זה. אני חושב שחלון ההזדמנויות הוא עד מרץ בשנה הבאה, בגלל שנת הבחירות שם שתפנה את הקשב מהנושא“.

זה סד זמנים שהאמריקנים מדברים עליו. הסעודים מתכנסים אליו?

“זה לא סד, זו הערכה ריאלית“.

בשיחה שקיים כהן השבוע עם מזכיר המדינה בלינקן, עלה הצורך לקבוע מועד לכינוס פורום שרי החוץ האזורי, "פורום הנגב" שכונס לראשונה בתקופת לפיד כשר חוץ. "היו כמה מדינות חברות בפורום שהרגישו חוסר נוחות מהחלטות הממשלה לגבי בנייה ביו"ש, ולכן זה נדחה".

הצפי הוא שהפורום יכונס בספטמבר ויצטרפו אליו שתי מדינות נוספות, שלא היו נוכחות במפגש הקודם, בשדה־בוקר. “אני לא רואה הסדר עם הפלסטינים בטווח הנראה לעין, ולכן אנחנו עובדים עם האמריקנים בשיתוף פעולה, אך יחד עם זאת מובילים מדיניות של חיזוק ההתיישבות וחיזוק הבנייה. זו ממשלה ימנית. מדינת ישראל היא המדינה היהודית היחידה, ואין עם כובש בארצו“.

לאחרונה נפגש כהן עם נציגי השדולה הפרו־ישראלית בארה“ב, איפא“ק. כשהוא נשאל אם המוחים נגד הרפורמה גרמו בעיניו לנזק מול יהודי התפוצות, הוא משיב כי “בחלק מהמקומות כן. אין להם קווים אדומים. חלק מארגוני המחאה מוכנים לגרום נזק למדינה כדי להחליף את השלטון. זו המטרה, ומבחינתם כל האמצעים כשרים“.

על מדף בלשכתו מופיעה תמונתו מבקר בהר הבית, שצולמה לפני כשנה. “יש לנו ריבונות בכל מקום, ולכן עליתי בעבר להר הבית ואני מניח שאעלה גם בעתיד“.

תפעל למען תפילת יהודים שם?

“יהודים יכולים להתפלל בכל מקום. בכל תפקיד פעלתי למען ההתיישבות, ואני גאה לייצג את ישראל“.

ואת הממשלה הנוכחית?

“בטח. ממשלה ימנית ששומרת על הזהות היהודית של המדינה, ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי“.

ביום ראשון שעבר יצאו מישיבת הממשלה ציטוטים מדו־שיח בין השרות גילה גמליאל לגלית דיסטל־אטבריאן, שלא היו מעוררי כבוד.

“תראי, זה מעיד עד כמה הממשלה היא דמוקרטית. תראי לי מקרה אחד שבו מישהו מהסיעה של לפיד חשב אחרת מלפיד, או בסיעה של ליברמן אחרת מליברמן – ועדיין נשאר במקומו. הליכוד מייצג את העם. אנשים מתווכחים אבל מחויבים מאוד לזהות של המדינה, ואני אמשיך לייצג אותה בגאון“.