שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים – סגן הנשיא אמנון דראל, אלי אברבנאל וחיה זנדברג – הרשיעו את המחבל איסמעיל אבו שלבק, שירה לפני כשנתיים על חיילת במחסום קלנדיה, בעבירת מעשה טרור של ניסיון רצח ובעבירות נשק.
על פי כתב האישום, לאחר שאבו שלבק החליט לבצע פיגוע ירי לעבר חייל ישראלי במחסום קלנדיה מתוך כוונה להרוג אותו, והצטייד באקדח שרכש קודם לכן. לפני כשנתיים, ב-13 ביולי 2021, הוא הגיע ברכבו עם האקדח וירה ירייה בודדת לכיוונה של חיילת שעמדה במחסום. הכדור פגע בנשקה שהוחזק בהצלבה על גופה. מיד לאחר מכן, ברח אבו שלבק מהמחסום במהירות תוך שהמאבטחים במקום יורים לעבר הרכב. כתוצאה מהירי נפגע מרסיס בידו השמאלית אחד המאבטחים שעמד ליד החיילת מרסיס בידו השמאלית. בתשובה לכתב האישום הודה אבו שלבק בעובדות המרכזיות, אך טען שלא שהתכוון לרצוח את החיילת וכן שלא פעל ממניע הלאומני.7לדבריו, מעשיו נבעו ממצב נפשי קשה אליו נקלע.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד יובל קדר, טענה כי העובדות מדברות בעד עצמן – הנאשם הצטייד באקדח ונסע למחסום במטרה לירות לעבר אנשי הביטחון. לאור זאת, גם אם ברקע מעשיו עמד מצב נפשי מדוכדך או העובדה שירה בפועל רק ירייה אחת לעבר החיילת, הדבר לא משנה את המסקנה המתבקשת לפיה מדובר בניסיון רצח על רקע לאומני.
לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בביצוע עבירות של מעשה טרור של ניסיון רצח, פעולה בנשק, מספר עבירות של נשיאת נשק ורכישת נשק. בפסק הדין ציינה השופטת זנדברג, "ברי שהתקיים במקרה הנוכחי המניע הלאומני הנדרש לצורך הרשעה בעבירות לפי חוק המאבק בטרור. הנאשם הגיע למחסום קלנדיה ובחר לירות לעבר חיילת לובשת מדים. הנאשם הבהיר שוב ושוב בהודאותיו שלא היה יורה בשוטר רש"פ, וכי הוא ירה כי 'הם יהודים'. עוד מסר הנאשם בהודאותיו שנגרמה לו מועקה נפשית בשל המצב בירושלים 'והבעיות עם היהודים'.
"המחוקק הבהיר בהקשרו של המניע הלאומני ש'אין נפקא מינה אם המניע או המטרה… היו המניע או המטרה הבלעדיים או העיקריים למעשה או לאיום. במקרה הנוכחי, הוכח במובהק, כמתואר, המניע הלאומני, וגם אם יכול שהיה לנאשם מניע נוסף, הנוגע למצבו הנפשי הנטען, אין בכך כדי להעלות או להוריד, כעולה מדבר המחוקק", הוסיפה השופטת בהכרעת הדין.
