כשחשבון השמאל בטוויטר 'אלימות ישראל' פרסם היום (ג') ציוץ למפגינים "נפגעתם? נפצעתם? תיעדתם פגיעה?" הם לא ציפו שמי שיגיב להם תהיה סטלה ויינשטיין מנכ"לית ימינה לשעבר שתספר בפירוט על הצרחות, הזמבורות והצעקות שחטפו היא ומשפחתה כשנחתו בנתב"ג.
בשיחה עם אתר מקור ראשון, משחזרת ויינשטיין את האירוע: "נחתנו ב-18:00 אחרי שחזרנו מרודוס שם חגגנו לגיסתי יום הולדת, היינו 15 אנשים, מבוגרים וילדים קטנים. המפגינים היו באולם קבלת הפנים נעמדו משני הצדדים ונתנו לעבור בדרך צרה". בשלב הזה פגע מוט של דגל ישראל בבנה של ווינשטיין. "אמרתי לו שזה בטעות, אבל זה הזיכרון שאמור להיות לילד מדגל ישראל?".
"יצאנו החוצה במטרה לעלות על השאטל, אין אפשרות לעלות, ואי אפשר לחזור החוצה כי גם בפנים וגם בחוץ בלאגן. 18:30 בערב חסום משני הצדדים אין ויוצא ואין בא לנתב"ג, הנהג שהיה אמור לאסוף אותנו לא הצליח לאסוף אותנו. בעלי הלך לקנות כרטיסים לרכבת כדי שניסע איתה הביתה, וגם שם הם עומדים בכניסה צורחים ומוחים, הוא מנסה לבקש מהם לזוז מהמכונה והם התחילו לצעוק ולצלם אותו, כשהתחילו לצלם ביקשתי שלא לצלם את הבן שלי ושמתי את היד מול הטלפון של הבחור שצילם. באותו רגע הוא פשוט תפס אותי מהצוואר, הרים אותי מהצוואר והתחיל לחנוק אותי, מול הילדים ובעלי. בעלי קפץ עליו, ישר כשהמפגינים קלטו את זה הם הבריחו אותו. הם הגיעו לשם במטרה לעורר פרובוקציות. יש שם מצלמות אבטחה ואני לא הולכת לעזוב את זה בשקט".
בכל הזמן הזה ויינשטיין מתארת צרחות וצעקות, זמבורות ומגפונים ללא הפסקה ברעש מטורף. עמדה מפגינה עם זמבורות ומגאפון והילדה צורחת "איה כואב לי, תפסיקו". אני רק מבקשת ממנה שתתרחק, אבל היא עם המגפון עונה לי "אני מגנה על הדמוקרטיה שלך". היום היא מספרת כי "הילדה מתאוששת, התעוררה בלילה כמה פעמים עם צרחות. ילדה בת שבע שסובלת מדלקת כרונית באוזניים צריכה לעבור דבר כזה? חיות אדם, אין לי מילים".
את חושבת שהם זיהו אותך?
"הם לא זיהו אותי, בעלי איש לא מוכר. לא דברנו על הרפורמה, גיסי לא מוכר, עם ילד בן שנתיים על הידיים ביקש מהם לעבור ברגל כדי ללכת 40 דקות ברגל עם 5 מזוודות עד הרכב שלו, אבל הם אמרו לו "אתם לא תעברו, למען הדמוקרטיה, "עכשיו זה יום השיבוש". כשהוא התחיל לצרוח עליהם אחת המפגינות נתנה להם זמבורה בראש. בסוף הגיעו כוחות מג"ב ופינו אותם, יצאנו משדה התעופה רק ב-22 בלילה".
בניגוד לטענות המפגינים כי אף אחד לא נפגע, מבהירה ווינשטיין: "איך הם אומרים שאף אחד לא פספס טיסה? זה לא נכון. לידנו עמד איש ששירת בקבע והתחנן שיתנו לו לעבור עם הבת שלנו. זה פשוט היה לא הגיוני, מה שהבת שלי עברה. ארגנתי מחאות בחיי, לא כך אמורה להראות מחאה. אני רציתי שיראו שאזרחים נפגעו, שיש אלימות מצד מפגינים. המסר שלי למפגינים – אל תפגעו בעם, באזרחים, אני בעד הפגנה, לא ככה, זו לא הדרך. אם לא אני הייתי אישה מוכרת מי היה מתייחס לזה?"
