בתוך שבוע וחצי מחידוש הדיונים על הרפורמה המשפטית, ועדת חוקה אישרה הצהריים (ג') את צמצום עילת הסבירות לקריאה ראשונה, ברוב של 9 נגד 5. ח"כ גלעד קריב קרא לחברי הוועדה לא להשתתף בהצבעה שהיא ביזוי הכנסת.
למרות שראש הממשלה נתניהו הודיע בישיבת ראשי הקואליציה על ריכוך ההצעה, שתחריג ראשי רשויות מקומיות כך שעילת הסבירות תחול רק על נבחרי ציבור, הנוסח שיובא להצבעה נשאר כפי שהיה, אולם גורמים בכנסת אומרים לאתר מקור ראשון כי ייתכן וישונה בדיונים לקראת ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית.
לפי הנוסח שהובא בפני חברי הוועדה, "על אף האמור בחוק-יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם".
המשנה ליועמ"שית גיל לימון הגיב ואמר כי "במדינה דמוקרטית כולם כפופים לשלטון החוק. בהצעה יש בפגיעה בשלטון החוק, ההצעה תגרום לפגיעה קשה במגוון רחב מאוד של מישורים בהובלת הממשלה. אנחנו לא רואים את זה היום, אבל אנחנו נראה את זה וזה יהיה מהיר. אין חלילה איזו טענה שהשרים הנוכחיים רוצים לפעול בצורה לא סבירה, זה עניין שבכל ממשלה יש החלטות – גם בממשלה הזו וממשלות קודמות – שלא עומדים בכללי עילת הסבירות. ביטול עילת הסבירות יפגע גם ביכולת של יועצים משפטיים לשמור על שמירת החוק וגם של בתי המשפט".
מוקדם יותר היום פרסמנו כי שופטים פוסלים החלטות על פי "עילת הסבירות" בחמש עתירות מדי שנה, על פי אנשי מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, במידע שהעבירו לוועדת חוקה. במקביל אומרים שם כי לרוב השימוש בעילה זו נעשה יחד עם עילות אחרות, והשופטים לא הסתפקו בעילת הסבירות בלבד.
הבדיקה שנערכה במשרד המשפטים טענה כי מתוך כ-200 עתירות בעשר שנים אותן קיבל בית המשפט עם צו מוחלט, בערך ב-50 מהן נעשה שימוש בעילת הסבירות. במילים אחרות, מדובר בממוצע של חמישה מקרים מדי שנה בהן בית המשפט פסל החלטות בהתבסס על עילת הסבירות, כאשר לרוב השימוש נעשה כאמור יחד עם עילות אחרות. ביחס להחלטות על נבחרי ציבור, מדובר בכ-25 עתירות.
