הפיצוץ שזעזע בחודש שעבר את ה"פנתר", רכב ממוגן ומאויש בלוחמים שספג בעבר שורה של מטעני צינור, בקבוקי תבערה וירי חי, הדהים את אוגדת איו"ש. רק לאחר כ־12 שעות מאז תחילתה של פעילות המעצרים השגרתית במחנה הפליטים ג'נין, הצליחו הכוחות לחלץ את הרכב, שנשבר מעוצמת הפיצוץ. הכוחות שהגיעו לזירה וביצעו סריקות כדי להבין מה קרה כאן, גילו שהעקבות מוליכים אל המסגד הסמוך, שהפך לנקודת תצפית של מחבלים ושממנו הופעל המטען.
בתחילת השבוע בלילה שבין ראשון לשני ניתן האות. מבצע "בית וגן" יצא לדרך, שבועיים אחרי הפגיעה בפנתר. כוחות צה"ל המתינו לסיום תפילות חג הקורבן המוסלמי, ובתוך שעות הפך המחנה לזירת קרב. חלקו הגדול נעשה שומם לאחר ש־3,000 איש נמלטו ממנו. מאות מבוקשים מצאו גם הם דרך להסתלק מהשטח, חלקם בחסות המשפחות והילדים.
אחרי תקופה לא קצרה של ירי לעבר יישובי הגלבוע, מטענים בצירים וגם ניסיון (כושל) לשגר רקטה, הבינו באוגדת איו"ש שצריך לקטוע את האיום לפני שהוא צומח. "ג'נין היא מקור הבעיות באיו"ש – גוב האריות, גדודי טול־כרם, כל התאים הללו שנולדו בדרך", מפרט קצין בכיר באוגדת איו"ש. "וכשיש בעיה צריך ללכת למקור שלה. העיר ומחנה הפליטים תמיד אתגרו את מפקדי חטיבת מנשה. היה אפשר ללכת למקומות אחרים ביו"ש, אבל הוחלט ללכת למקום שממנו הם שואבים השראה, שזה מחנה הפליטים ג'נין.
"ראינו בג'נין רצון להידמות לעזה ולבנון, להפוך מקומות ליעדים מבוצרים, לעסוק ברחפנים – אולי גם ברחפני נפץ – וגם בסוג של רקטות", אומר הקצין. "הם לא הגיעו להבשלה בשום דבר, אבל עצם העיסוק בנשק הזה הוא בלתי נסבל מצד מדינת ישראל. אנחנו לא רוצים להתעורר מחר בבוקר עם רחפן נפץ בכביש שש. כל הרעיונות הללו יצאו מג'נין".
מחנה הפליטים ג'נין הפך לסמל ברחוב הפלסטיני. הראשונים שזיהו זאת הם האיראנים, שמפעילים היום באופן מלא את ארגון הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ). "רוב הפעילים במחנה הפליטים ג'נין משתייכים לג'יהאד האסלאמי", מבהיר הקצין הבכיר. "יש גם חמאס, פת"ח ותנזים, אבל הג'יהאד האסלאמי הוא מאה אחוז ציר שיעי, שלוחה של איראן ביהודה ושומרון, ועל זה צריך לשים איקס. אם ג'נין הייתה בעיה בודדת או מקומית היינו שמים את זה בצד, אבל חמישים פיגועי ירי בשנה, כולם ממחוז ג'נין, הם כבר לא בעיה מקומית".
קצין בכיר באוגדת איו"ש: "בכל יו"ש יודעים עכשיו שאם נמצא מטען במקום אחר, הכבישים שלהם ייראו כמו הכבישים בג'נין. זה אפקט משמעותי יותר ממחבל הרוג או עצור"
בכניסה למחנה הפליטים ג'נין ביום השני של מבצע "בית וגן" – בתוך פנתר, אותו רכב שנפגע ממטען – יכולנו לראות היכן הכול התחיל. בסמוך לכיכר המרכזית, שהפכה לסמל המחנה, שוכן בית הספר של אונר"א. על הקירות ממול תלויות תמונות של שהידים, יותר מעשרה מחבלים שחוסלו בנקודה הזו. כל אחד קיבל פינת הנצחה. אלו התמונות שמקבלות את פני הילדים בבואם לבית הספר. הם לא יודעים שההסעה מורידה אותם מטרים בודדים מכביש שכלי רכב גדולים וכבדים נמנעים מלנסוע עליו, משום שמתחת לאספלט יש מטענים. כשצה"ל החליט להיכנס פנימה עם חטיבת הקומנדו, השב״כ סיפק מודיעין מדויק על מיקום המטענים. הכלים הכבדים חרשו את כביש האספלט, והפיצוצים נשמעו למרחוק. לפחות שלושה מטענים המתינו בציר הזה, המוביל לתוך המחנה. המטרה הייתה להרוג לוחמים ולמנוע מעצרי מחבלים.
במשך השנים הפכה ג'נין לעיר מקלט. המחבל שרצח ארבעה ישראלים ליד עלי התחיל במנוסה לכיוון ג'נין וחוסל במרדף מהיר שהתבסס על מודיעין מדויק ומיידי. "אלמלא החיסול שלו. המחבל הזה היה יושב עכשיו ומעשן נרגילה בג'נין. יש רשימה ארוכה של מחבלים שרואים בעיר הזו עיר מקלט. אם היינו הולכים לכיוון של סיכולים, זה היה כמו לרוקן דלי בכפית. היינו חייבים לשנות דפוס פעולה.
"המנגנונים הפלסטיניים עושים עבודה טובה בבית־לחם, בחברון וברמאללה, אבל בצפון השומרון אין מנגנונים", הוא מוסיף. "מאוגוסט 2021 עד פברואר 2022 נתַנו להם את האפשרות לעשות סדר, וחטפנו פיגועים. הם לא מצליחים לפעול מול חמאס, גא"פ והתנזים. קח למשל את אירוע מותו של הצעיר הדרוזי טירן פרו בתאונת דרכים בג'נין. הוא נחטף מבית החולים, אבו־מאזן מתחנן שיחזירו את הגופה והם מתעלמים. זה ביטוי להיעדר משילות. המציאות הזו הפכה להיות בעיה של מדינת ישראל".
"לקחנו להם את העיניים"
בצה"ל מביעים שביעות רצון ואומרים שיעדי המבצע הושגו, וכי ארגוני הטרור במחנה הוחלשו והורתעו. כראיה לכך מציינים שם את בריחת החמושים ממנו ואת העובדה שאיש מחוץ לג'נין לא נכנס ללחימה. גם לא רצועת עזה, שבסופו של דבר שיגרה באמצעות "ארגונים סוררים" חמש רקטות, שעות לאחר סיום המבצע.
"המחבלים הופתעו מהשימוש בחיל האוויר וממספר הלוחמים שנכנסו, ובמיוחד מהיכולת שלנו להיכנס עד מרכז מחנה הפליטים ולהפעיל עוצמה רבה", מפרט הקצין. "אנחנו עובדים קשה בשנה וחצי האחרונות עם הלוחמים הכי מובחרים, ורצינו לצאת למבצע לטיפול בתשתיות. המבצע לא יצא לדרך בגלל לחץ אלא כי היה צורך לטפל בסמל הזה שנקרא ג'נין, ואני שמח שנוצר פוטנציאל לעשות את זה. תפקידנו היה לייצר בשביל המטה הכללי והדרג המדיני פלטפורמה להמשיך את הפעילות לפי הצורך".
הקצין משבח את המידע המשובח שהביא השב"כ, שבזכותו הצליחו הכוחות לחסל 12 מחבלים ולהכות בתשתיות. "חיילי חטיבת הקומנדו עשו עבודה מדהימה, הפעילו כוח רב והגיעו לכל התשתיות. אנחנו השכפ"ץ של מדינת ישראל. כל המפקדים יצאו עם הכוחות שלהם בחוד, עם כל המודעות לסכנה". לקראת סוף המבצע נפל לוחם אגוז, רב־סמל דוד יהודה יצחק ז"ל מבית־אל.
בתחילת הפעילות נמנע צה"ל משימוש במונח מבצע. בעיקר כדי לעשות סדר בתיאום הציפיות. הציבור הישראלי זוכר את מבצע חומת מגן, וצה"ל ניסה לשדר שזה לא אותו הסיפור. גם ביום שאחרי, בצבא מנמיכים ציפיות ומבהירים: זה לא סוף עידן הטרור. "המטרה הייתה להרחיב את חופש הפעולה של צה"ל", מבהיר הקצין הבכיר. "זה עניין אקוטי לביטחון המדינה: עליונות מודיעינית, שליטה במעטפת, תיאום ביטחוני וחופש פעולה. פיצוץ המטען מתחת לפנתר, בהפעלה מרחוק ממסגד, לא מקובל. היינו שמחים לא להיכנס למקומות האלו ושהמנגנונים יפעלו, אבל זה לא קורה. תכלית הפעולה השבוע הייתה הרחבת חופש הפעולה והשארת מחנה הפליטים חלש ומורתע, ועמדנו ביעד הזה".
תלמידי בית הספר במחנה לא יודעים שההסעה מורידה אותם מטרים בודדים מכביש שלא נוסעים עליו כלי רכב כבדים כי מתחת לאספלט הוטמנו מטענים
מפקדת האוגדה ישבה בבית־ליד ופיקדה על הכוחות בשטח, שביצעו מעצרים, פגעו בתשתיות והרסו מבנים ששימשו עמדות תצפית. "בהיבט ההרתעה, כשהם רואים כמות גדולה כל כך של כוחות נכנסת אחרי תקיפה ברורה מהאוויר, הם בורחים. חלקם למקומות מסתור, חלקם מוברחים בתוך אמבולנסים וחלקם נשארים להילחם או להיעצר. היו גם כאלה שהרימו ידיים והסגירו את עצמם, גם אחרי שכבר יצאנו מהשטח".
היום שאחרי יתאפיין בעיקר במבחן התוצאה. כאמור, איש לא מצפה שהמבצע יעצור את הטרור כליל, אבל הקצין הבכיר סבור ש"למבצע הזה יש פוטנציאל לשינוי הדינמיקה ביהודה ושומרון. הפעלנו עוצמה מדויקת, וראו את זה בכל יהודה ושומרון. כל מי שירים את הראש יראה מה קרה בג'נין. הם יודעים שאם נמצא מחר מטען במקום אחר, הכבישים שלהם ייראו כמו הכבישים בג'נין. זה אפקט משמעותי יותר ממחבל הרוג או עצור. התשתיות נתפסות אצלם במקום גבוה. במכת הפתיחה תפסנו חמש מעבדות חבלה ואת כל חמ"לי התצפית. לקחנו להם את העיניים. אם נשארו בפנים מבוקשים בלי תשתיות, זה אומר שמחר אני יכול לחזור למעצרים בצורה חופשית ובטוחה".
בירידה מהרכב הממוגן אנו שומעים את הרעש העצום שמחוללים עשרות כלי הנדסה שפועלים בהכוונת מודיעין לנטרול 11 מטענים שהטמינו מחבלים בכבישים. ברקע נשמע גם זמזום של כלי טיס, ומתברר שהוא לא נועד רק לצילום אלא מסוגל בכל רגע לשגר טיל ולחסל מחבלים.
החשש שליווה עד כה את אנשי ארגוני הטרור במחנה – מעצר קרקעי בידי כוחות מסוערבים – משתנה. כעת ברור להם שצה"ל צופה בהם ומאיים עליהם גם מלמעלה. לפתע הזמזום נקטע בפיצוץ עז, במרחק מאה מטר מאיתנו. חמ"ל של ארגוני הטרור ובו פיר עם אמצעי לחימה מתפרק לרסיסים. לוחמי יחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הטמינו שם פצצה, מתחו חוט למבנה סמוך, ובהינתן הפקודה הסירו את האיום. בתוך שניות המקום חוזר להיות שקט. אין כאן אף אחד, הרחוב שומם. כל המבוקשים שהסתתרו כאן ברחו. גם מי שנשאר בתחילה במחנה, אסף את המשפחה ויצא. אחרי המבצע יחזור כל אחד לעמדתו, עד הסבב הבא.
