עד ראייה מרכזי בתיק עבירות מין בקטינות העיד בבית המשפט כי שיקר בחדר החקירות במשטרה והפליל את הנאשם בשל מעצר משפיל, מכות ואיומים שהפעילו עליו השוטרים. לדבריו, החוקרים איימו שאם יחשוף את שעשו לו יעצרו אותו בשל חוב מזונות לגרושתו ויקשרו גם אותו לאונס. עוד התגלה בתלונה שהוגשה למח"ש בנושא כי אחד השוטרים הוא קרוב משפחתה של המתלוננת.
המקרה אמנם אירע לפני מספר חודשים, אך הפרטים שנחשפים רק כעת עשויים לעורר לא מעט תהיות סביב הכוח שמפעילה המשטרה בחקירותיה במטרה להשיג את מבוקשה.
ר' הוא גרוש הסובל מבעיות כלכליות אשר עבד למחייתו כמתקין מצלמות אבטחה ובמקביל בעבודה נוספת במסגרתה העניק שירותים מסוימים לעיריות. באחד הפרויקטים, התקין מצלמות אבטחה נסתרות בבית של אישה מבוגרת שחשדה כי בן זוגה של בתה פוגע מינית בנכדותיה, בנות ביתה מנישואין קודמים. א' התקין את המצלמות בחדרי הבית על פי בקשת הסבתא, שזמן קצר לאחר מכן פנתה אליו שיגיע בבהילות לביתם להציג להם את תוצרי הצילום. ר' הציג בפני האם והסבתא את הסרטונים בהם נראה האב החורג הולך עם אחת הילדות למטבח כאשר על פי הצל של השניים נדמה היה שהם צמודים. ר' העביר להם הארד דיסק עם הקבצים.
כעבור זמן, נכנס ר' לסניף בנק באזור המרכז כדי לסייע לאמו העיוורת בת ה-80 בעניינה שם. לפתע נכנסו לסניף שוטרים, זינקו על ר' ולדבריו החלו להכותו ולאזוק אותו בידיו וברגליו לעיני כל, כאשר אמו אחוזת בהלה ולא מבינה מה מתרחש. כששאל את החוקרים מדוע הוא עצור נאמר לו כי הוא חשוד באונס. לטענתו של ר', גם לאחר המעצר הובל לחצר, והוכה בשנית ללא שגילה כל התנגדות למעצר.
כאשר הושב בחדר החקירות במשטרת לוד, נאמר לו לפתע שהוא כלל לא חשוד באונס, אלא נצרך לחקירה כמי שהיה עד לביצוע הפגיעה המינית בקטינה. מתברר, כי הסרטונים ככל הנראה אבדו, והיה צורך בעדים שצפו בהם. בחקירה נשאל על ידי החוקרים שאלות במסגרתן הבין מה מעוניינים החוקרים שיעיד והשיב להם כמבוקשם. כך למשל, אמר בחקירה כי אכן פענח את הצילום שם נראה כי האב צמוד לבתו החורגת. בעקבות ממצאי החקירה, פרקליטות מחוז מרכז, באמצעות התובעת המיומנת שהייתה גם בצוות התביעה במשפט הנשיא קצב, עו"ד מיטל אילן, הגישה כתב אישום נגד האב החורג לבית המשפט המחוזי מרכז.
לפני ארבעה חודשים, עלה ר' על דוכן העדים בשביל לשטוח את גרסתו בפני השופטים אשר דנים בתיק: רות לורך, צבי אורי דותן ודבורה עטר. אלא שאז הפתיע את הנוכחים וחזר בו מן הגרסה שמסר לשוטרים ואמר כי זו כלל איננה נכונה. לדבריו, לא ראה את האב החורג צמוד לביתו או מבצע אי אילו מעשים, אלא רק צלליות מהן לא ניתן להבין דבר.
ר' החל לגולל בפני בית המשפט את קורות המעצר המשפיל ולכאורה גם האלים. השופטים שאלו מדוע העיד שקר בחדר החקירות וזה השיב כי חש פחד מאחר וחשב בתחילה שהוא הנאשם באונס, חש השפלה מן המעצר הפומבי ועשה הכול כדי לצאת משם. עוד הפתיע את השופטים כאשר אמר כי חוקרי המשטרה איימו עליו לכאורה ואמרו לו שאם יספר את השתלשלות העניינים ידאגו שייעצר בשל חובותיו לגרושתו וכן יקשרו אותו לאונס.
ר' סיפר בבית המשפט כי חווה לחץ כבד מאוד, ומתוך שאלות החוקרים הבין מה נדרש ממנו לומר וסיפק את הסחורה. בנוסף, חשש למצבה של אמו שנותרה לבדה בבנק, ומאיבוד עבודתו אליה היה צריך להתייצב בשעה שהיה בחדר החקירות.
עוד התברר בהמשך, כי אחד מקציני המשטרה הקשורים לחקירה הוא אחיין של הסבתא אשר בביתה התקין את המצלמות. אחת החוקרות שחקרה את ר' העידה כי ידעה שיש קשר משפחתי בין המתלוננת לבין הקצין הממונה.
לאחר העדות הורו השופטים להשהות את הדיונים בתיק ודרשו מהפרקליטות לבדוק את טענות העד ולעדכן את בית המשפט בהתפתחויות. עורך דינו של האב החורג, עו"ד לירן זילברמן, הגיש תלונה במח"ש נגד החוקרים בעבירות של שיבוש הליכי משפט.
עו"ד לירן זילברן, בא כוחו של האב החורג סרב להגיב לפנייתנו.
תגובת המשטרה: "לא ברור כלל על מה נסמכות הטענות והמסקנות שהועלו, שעה שבימים אלו רק החלה הבדיקה במח״ש. עם קבלת תלונה במשטרה נגד החשוד בשנת 2016 בגין חשד לביצוע עבירות מין חמורות בקטינה נפתחה חקירה. משטרת ישראל ניהלה את החקירה במקצועיות וביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם החשוד, ולראיה עם סיומה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד החשוד ומעצרו הוארך עד תום ההליכים בעניינו ע״י בימ״ש. לכל אדם אמנם שמורה הזכות להתלונן כלפי כל אדם, אולם אין זה אומר כי תלונתו מוצדקת וכפי שהוכח בעבר – מרבית התלונות כלפי שוטרים מתבררות כלא מוצדקות ומסתיימות בלא כלום לאחר בדיקתן. מטבע הדברים לא נוכל להתייחס לטענות שעה שאלו נבדקות במח״ש אולם נציין כי ראוי היה לכל הפחות להמתין לסיום בדיקה זו, במקום להסיק מסקנות חפוזות כלפי אירוע זה או אחר באופן שעלול להטעות את ציבור הקוראים ולחטוא לאמת".
תגובת הפרקליטות: "מבלי להתייחס לגופן של הטענות, יצוין כי העד המוזכר אינו עד מרכזי. בתיק קיימות ראיות רבות נוספות. ההליך, המתנהל בדלתיים סגורות, נמצא לקראת סוף פרשת התביעה, ומטבע הדברים הטענות יתבררו בבית המשפט. ככל שתוגש תלונה למח"ש היא תיבדק כמקובל".
