ועדת חוקה דנה היום (ב') בחוק שבמסגרתו יינתנו קנסות על הנפת דגל של ארגון טרור. מגיש ההצעה, ח"כ צבי סוכות, הסביר את חשיבת החוק. "בתקופה שאנחנו נמצאים בה החוק חשוב יותר מהתקופה שבה הנחתי אותו, זמן שיש פיגועים בכל יומיים", טען סוכות וכי מטרת החוק היא להרתיע. "מה שמאפיין את הפיגועים בשנים האחרונות זה פחות ארגוני ארגוני טרור מאורגנים אלא פיגועי בודדים, שמחליטים לקום בבוקר וללכת לרצוח יהודים. הם לא מגיעים בחלל ריק מקפריזה של משהו בטעות, אלא מאקלים של הסתה נחרבת, גיבוי ותמיכה בטרור. מחבלים שהופכים להיות גיבורים, התמונות שלהם נתלות בכל רחובות, והרשתות החברתיות מלאות אחרי כל פיגועים. זה גורם מספר אחד לטרור".
באשר לעונשים לאלו שיניפו דגלים מעיין אלו, הסתייג רוטמן מכך שאכיפת החוק נעשית בכלים פליליים ולא כחלק ממאבק בטרור. "יש בעיה שאנחנו מטפלים במאבק הטרור בכלים פליליים, זה מייצר עיוות בכלי האכיפה ובמשפט הפלילי. בנושא טרור אנחנו לא באמצעי אכיפה וענישה בכלל, אלא להסתכל על זה בכלים אחרים לחלוטין. אין לי פתרון קסם, צריך למצוא פתרונות אחרים. אנחנו מנסים לעשות שימוש בכלים הפליליים במה שצריך להיות בכלל במלחמה של מדינה על חייה".
יועמ"שית הוועדה הסבירה כי לפי הנוסח הקיים, "הנפת דגל לא מוגדר כהכרה והזדהות עם ארגון טרור בהכרח ולא עם מעשה הטרור. לכן, אם ההצעה מורידה את אלמנט ההזדהות עם ארגון, יש קושי ניכר וצריכים לדבר על זה". מהנתונים עולה כי המשטרה העבירה לפרקליטות נתונים על עבירות הסתה לטרור עם המלצה לפתיחה בחקירה ב-60 תיקים, מתוכם אושרו 41, ו-19 נסגרו. עם זאת, טענת הח"כים הייתה כי אף תיק לא נפתח על הנפת דגל טרור. במשטרה הודיעו כי יעבירו את הנתונים.
במהלך הדיון התפתח ויכוח בין חברי הכנסת הערבים האם הנפת הדגל מוגדרת כיום עבירה. ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה: "הנפת הדגל היא לא עבירה". רוטמן וגוטליב השיבו: "זו עבירה", ותומא סולימאן השיבה חזרה: "לא כל אחד שהניף דגל עבר על החוק".
לפני הנוסח, מוצע לקבוע בהוראת שעה למשך ארבע שנים כי העונש בגין העבירה יהיה עבירה מנהלית שבצידה קנס מנהלי קצוב או מאסר של שלוש שנים במקרים של הנפת דגל, פרסום או הצגת סמל של ארגון טרור או של אדם שביצע עבירת רצח במסגרת מעשה טרור, וזאת ללא דרישה להוכחת הזדהות עם ארגון הטרור או לאדם שביצע רצח.
