ביום שלמחרת העברת עילת הסבירות בקריאה הראשונה במליאת הכנסת, התכנסה ועדת חוקה בראשות ח״כ רוטמן להמשך החקיקה לקראת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
בפתח הדיון הגיע בצעד חריג יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, ואמר: "אנחנו בין הקריאה הראשונה שבה נחסמו חומות ירושלים לבין הקריאה השנייה והשלישית שבה נחרב בית המקדש, זה סיפור החורבן", אמר לפיד, ותקף את הקואליציה שלפי דבריו תיפול. "שאנשים קיצוניים לא רוצים לראות את השלכות המעשים שלהם, אנשים אחראיים עושים בדיוק את ההפך. החוק הזה הוא תחילת הסוף של הממשלה, הוא יבוא לנפילתכם. ממשלות שפועלות באופן כ"כ בוטה נגד האינטרסים של ישראל לא ישרדו". דקות לאחר סיום דבריו, יצא יו"ר האופוזיציה מהחדר.
בהמשך התייחס גם רוטמן לאפשרויות שהחוק ישונה. "ההצעה עברה בקריאה ראשונה לאחר דיון ארוך ומקיף והנוסח שהונח על שולחן המליאה עומד אל מול עינינו. ככל שבמהלך הדיונים נשמע רעיונות, הצעות לטיוב הנוסח או הבהרת הכוונה יותר טוב – אנחנו כמובן ניקח אותם. אבל על המהות, הצביעו בעדה אתמול 64 חברי כנסת ועל כן אנחנו מתקדמים לכיוון הקריאה השנייה והשלישית".

היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, הוזמן לוועדה על ידי נציגי האופוזיציה וביקש לדבר בדיון, אך רוטמן הסתייג מכך בטענה כי זה בעייתי מאוד. "נציגי ממשלה מציגים עמדות שאני לא יודע איך להתייחס אליהן. זה דבר שיש איתו בעיה מאוד גדולה בסדרי שלטון, שיש יועמ"שים של הקואליציה ויועמ"שים של האופוזיציה. לכן לפנים משורת הדין ביקשתי את אישור השר שיועמ"ש משרדו ידבר. יועמ"שית הכנסת סברה שבמקרה זה בו הגורמים מחזיקים ידע מקצועי על השימוש בעילת הסבירות ראוי שישמיעו עמדתם אך לדעתי לא מדובר בצעד נכון. עדיף לעשות זאת באמצעות "לשעברים" ולא מכהנים, אך מאחר וכל הנסיבות הללו נוצרו אני שמח לאפשר ליועמ"ש מסינג לומר דבריו".
מסינג פירט שורת מקרים ואירועים שעלולים להתרחש במשרד האוצר במקרה ועילת הסבירות תצומצם. הוא טען כי "שר יוכל לפטר כל ראש אגף ללא בקרה, להחזיק בסמכויותיו דרך אי-מינוי מחליף, למנות מקורב ללא ניסיון לראש רשות המיסים או החשב הכללי, לבטל את תנאי הסף או ועדת האיתור לתפקידים בכירים, כל מינוי חשוב באוצר ייהפך למשרת אמון". רוטמן תקף בתגובה את מסינג בסוף דבריו: "כל כך שמח כי דוגמה אחת מכל 21 שנות כהונתך באוצר על החלטה לא סבירה שהתקבלה על ידי שר האוצר לא הבאת. רק אולי אולי ואולי על מקרים עתידיים".

המתווה שיעבור בקריאה שנייה ושלישית, מבוסס על עקרונות שכתב שופט בית המשפט העליון נעם סולברג. בדף המסרים שהוצא לחברי הכנסת בליכוד נאמר שהתיקון נתמך בעבר על ידי פוליטיקאים וראשי המפלגות מהאופוזיציה הנוכחית. עוד נאמר כי "תיקון סבירות סולברג לא מסיר את הפיקוח של בית המשפט העליון מעל החלטות הממשלה והמינויים, זהו שקר גס ופייק ניוז". בדף הוסבר כי גם לאחר תיקון סבירות סולברג, לבית המשפט היו ויישארו עילות רבות לפיקוח על החלטות הממשלה ומינויים, ולטענתן עילת הסבירות גורמת לפגיעה בוודאות המשפטית ויוצרת מרחב המאפשר אכיפה בררנית.