על ספסל הנאשמים בבית משפט השלום בתל אביב התיישבה בשבוע שעבר, שוב, פעילת הימין שפי פז. השופט ועורכי הדין דנו בכובד ראש בסעיפי האישום המופנים כלפיה, והיא האזינה לפירוט המדוקדק בדבר כתובות הגרפיטי שריססה לכאורה. סעיף העבירה: השחתת פני מקרקעין. ביציאתה מהמקום הייתה יכולה פז להבחין בכתובות אחרות שריססו פעילי מחאה בנתיבי איילון, ולא רק שם. ברחבי תל־אביב ניתן לראות בימים אלה כתובות זהות שיצרו פעילי המחאה. "חובה להתנגד לדיקטטורה", נאמר בהן, לצד איור של אגרוף. בזמן חסימות הכבישים ריססו חלק מהמפגינים כתובות קיצוניות יותר, אך על מעשים אלה איש לא נעצר ולא הועמד לדין.
כתב האישום הראשון נגד פז הוגש בנובמבר 2019, על מעשים שנטען כי ביצעה באוקטובר 2018. אותו כתב אישום, שהסתיים בינתיים בזיכוי, ייחס לה ריסוס כתובות "גירוש עכשיו", "גירוש" ו"חולדאי טרוריסט". זו הייתה הסנונית הראשונה. ביולי 2022, לפני שנה, הוגש כתב אישום נוסף ובו פורט כיצד "ביולי 2020 הפגינה הנאשמת מחוץ לביתה של נשיאת בית המשפט העליון… וריססה את הכתובות הבאות: 'אסתר חיות קברה את הציונות', ו'תודה שקברת את חוק השבות'". גם אישום זה נמחק בשל התיישנות.
בפברואר 2020 הוגש כתב אישום נוסף על אותה עבירה, כשהפעם מדובר בהדבקת תמונות וריסוס כתובת על דלת נציגות האיחוד האירופי ברמת־גן, בספטמבר 2019. כתב אישום זה, שהוגש נגד פז יחד עם מירב חג'אג' ודורון אברהמי, עודנו מתנהל בבית המשפט. אישום נוסף שהוגש באותה שנה נגד פז ושני פעילים נוספים, כלל שורת סעיפים ובהם הסגת גבול, התנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור, הפרת הוראה חוקית, שיבוש מהלכי משפט והשחתת פני מקרקעין. במסגרת הסדר טיעון שנערך לאחרונה, נמחקו העבירות האחרות ונשארה עבירת ריסוס הגרפיטי בלבד. באוגוסט 2021 שוב הוגש כתב אישום נגד פז לאחר שריססה על קיר ברחוב המעלה בתל־אביב את המילים "שטח הפקר".
בימים אלה חשה פז תסכול רב וחוסר־צדק צורב, כאשר היא רואה כיצד אותם מעשים שהיא מואשמת בהם, מבוצעים שוב ושוב מהצד השני של המפה הפוליטית. "איך אמרו לי חברים, 'לא בחרת במחנה הנכון'", היא אומרת. "התרגלתי למעצרי שווא והשלמתי בבוז אפילו עם הרדיפה המשפטית, אבל כעת זה כל כך בולט ומנקר עיניים שקשה לא להתפוצץ מכעס. אני מגיעה לדיונים בתחושה קשה של משפט ראווה, שאין שום קשר בינו ובין מראית עין של צדק".
מירב חג'אג', אימה של סגן שיר חג'אג' ז"ל, שנהרגה בפיגוע בארמון הנציב בשנת 2017, מואשמת כאמור יחד עם פז. הן ביקשו למחות נגד תמיכת האיחוד האירופי בארגונים פלסטיניים בעייתיים, ותלו על דלתות משרדיו תמונות של נרצחים בפיגועים. כתב האישום מייחס לפז גם ריסוס כתובת. לפני כשבועיים התייצבה חג'אג' כנאשמת בבית המשפט, וזומנה לדיון נוסף בחודשים הקרובים.
"צריך לומר שלנקות את כל מה שעשינו שם עלה מאתיים שקל", אומרת חג'אג', "שמתי דבק שהתמונות לא ייפלו, אז נשאר קצת על הקיר. בזה זה מתחיל ונגמר. היום כשאני רואה מה הולך בקפלן כל שבוע, אני דורשת שיבטלו את המשפט שלי. שלוש שנים מטרטרים וגוררים אותנו לחקירות, שימוע, דיונים בבית משפט, ופה אנשים על בסיס שבועי מרססים על הכביש, מדליקים מדורה, צובעים כתובות מחאה ולא נוגעים בהם. בבית המשפט טענו לאכיפה בררנית, השופטת אמרה לנו שנוכיח, עכשיו יש לנו את ההוכחה הטובה ביותר. אני לא מוכנה לבוא יותר לבית המשפט. אם רוצים, שיגררו אותי מהבית".
בישיבת הממשלה השבוע חשפה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה כי מאז תחילת המחאה הנוכחית נעצרו כ־600 איש על עבירות של תקיפת שוטרים או הפרות סדר. מתוך כל אלה הוגשו עד כה שישה כתבי אישום בלבד על תקיפת שוטר. עבירות כמו השחתת פני מקרקעין או פעולות שיש בהן כדי לסכן את שלום הציבור – עד לשלב זה לא טופלו במחאה הנוכחית.
בחודש מרץ האחרון התחזו עשרות פעילי שמאל לעובדי עיריית ירושלים וצבעו באדום את הדרך המובילה ממגרש הרוסים בירושלים לבית המשפט העליון. במהלך המחאה הם לבשו אפודים זוהרים, ואף הכווינו את התנועה לרכבים. המשטרה עצרה אז לחקירה חמישה חשודים בהשחתת פני מקרקעין, אך גם במקרה הזה לא הוגשו עד כה כתבי אישום ונראה שהדבר לא עומד לקרות.
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במוסף יומן
