בית המשפט העליון קיבל הבוקר (ה') את ערעור פרקליטות המדינה על החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן, לבטל כמה מהאישומים נגד שאול ואור אלוביץ' בתיק "בזק". נזכיר כי מדובר באישומים שנגעו לאופן שבו אושרה העסקה לרכישת חלק ממניות חברת הטלוויזיה בלוויין 'יס' שהוחזקו בידי שאול אלוביץ' על ידי החברה הציבורית 'בזק' שהייתה בשליטתו.
כידוע, דיני החברות, המגבילים כריתת עסקאות בין חברה ציבורית שחלק ממניותיה מוחזק בידי הציבור הרחב ובין בעל השליטה בחברה או חברות שבבעלותו. בזק החזיקה באותה עת בבעלות על מעט פחות ממחצית מניות חברת הטלוויזיה בלוויין "יס". את יתר המניות החזיק אלוביץ' ישירות באמצעות החברות הפרטיות שבבעלותו. בשלב מסוים, כאשר אלוביץ' נזקק למזומנים, הוא ביקש למכור את המניות בהן החזיק ישירות לבזק, שבקופתה היו די מזומנים לצורך הרכישה. היתרון לאלוביץ' – ברור, אך מי ידאג לכך שהעסקה תהיה טובה עבור בזק, ועבור הציבור הרחב שמחזיק במניותיה?
המנגנון שבו בחר דירקטוריון בזק על מנת להבטיח זאת, מכונה "ועדה בלתי תלויה". בוועדה היו חברים חלק מחברי הדירקטוריון שאינם קשורים עסקית או כפופים לבעל השליטה, ותפקידם היה לדאוג שהעסקה תשתלם לבזק, ולא רק לאלוביץ'. הם אלו שבחנו את תנאי העסקה וניהלו את המשא ומתן מול החברה הפרטית של אלוביץ' שהחזיקה ביתרת המניות. לצורך כך הם התקשרו עם חברה חיצונית שניהלה את המו"מ ושכרו גם שירותי ייעוץ חיצוניים, כל זה במטרה לוודא שהעסקה שתושג בסוף תהיה דומה ככל הניתן לעסקה רגילה, בין שני גופים עסקיים שאינם קשורים זה לזה. אולם, בכתב האישום נטען כי מזכירת הוועדה הבלתי תלויה העבירה מידע על דיוניה ועל חוות הדעת שאותן היא קיבלה לבעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' ולבנו אור ששימש בתפקידים שונים בקבוצת יורוקום.
הפרקליטות טענה כי דיוניה של ועדה בלתי תלויה שכזו חייבים להיות סודיים, והעברת החומרים לבעלי השליטה היא בבחינת קבלת דבר במרמה והפרת אמונים בתאגיד (שאיננה זהה ל'הפרת אמונים' רגילה, שהיא עבירה של עובדי ציבור), אך השופטת מיכל אגמון גונן לא קיבלה את הטענה כלל ועיקר. לשיטתה, באותה תקופה שבה התנהל המו"מ על עסקת "יס" ועל עסקה נוספת שבה עסק כתב האישום (בין "יס" שכבר נרכשה אז על ידי בזק ובין חברה נוספת שבשליטת אלוביץ', חלל תקשורת), לא הייתה שום חובה לשמור בסוד את דיוני הוועדה. ממילא, העברת פרטים מתוך הדיונים לא הייתה אסורה, ומי שקיבל את הדיווח לא עבר כל עבירה פלילית.
בערעור טענה הפרקליטות כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו היסודית, כי לא קיימת חובת סודיות על דיוניה של וועדה בלתי תלויה ועל המידע שנדון בה, בכלל, וכן בוועדות הקונקרטיות שבהן עוסקים האישומים נגד שאול ואור אלוביץ' ובכירים בבזק וביורוקום באותה התקופה, בפרט. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בפרשנות הדין בעניין זה וכי חובת הסודיות היא מאפיין מרכזי של מוסד זה, בלעדיה אין לצורך מימוש תכליות הוועדה כמוסד המדמה הליך תחרותי בעסקאות בעלי עניין בחברות ציבוריות.
עוד טענה המדינה כי מוסדות החברה ראו את דיוני הוועדה כסודיים, וכי לא היה מקום לבטל את האישומים בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, נוכח התכלית של גילוי נאות העומדת בסיס חובות אלה. בפרקליטות הוסיפו כי בית המשפט המחוזי שגה גם בבטלו את האישומים מהטעם שהמיוחס בהם אינו מתאים לאכיפה פלילית ויש להותירו במישור האזרחי. לטענתם, כתב האישום מייחס למשיבים מעשים חמורים המצדיקים שימוש בכלים פליליים ובכל אופן לא ניתן לבחון טענה זו טרם שמיעת העדויות.
בית המשפט העליון קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות, וקבע כי "בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי כי לא הוצגה בכתב האישום כל עובדה ממנה ניתן יהיה להסיק חובת סודיות – הרי שכתב האישום מפרט עובדות רבות אשר אם יוכחו בבוא היום, יש בכוחן הפוטנציאלי להביא למסקנה כי במקרה זה היה מצג ברור של סודיות אשר הופר על ידי המשיבים במרמה ותוך הפרת אמונים".
"אכן, בית המשפט המחוזי הצביע על עובדות אחרות בכתב האישום אשר מצביעות לשיטתו על כך שהחברות עצמן לא התייחסו אל המידע כאל סודי. האחת, כי כאשר סברו חברי הוועדה, לגבי עסקת בזק-יס, שמדובר במידע רגיש, הם דנו בו בישיבות בהן היו נוכחים חברי הוועדה בלבד; והשנייה, לגבי עסקת יס-חלל, כי טיוטות חוות דעת היועץ שיועדו לוועדה המיוחדת הועברו גם לגורמים נוספים ביס או בחלל, ללא ידיעת הוועדה וללא אישורה. אולם אין בעובדות אלה כדי להביא למסקנה – בוודאי לא במידה הנחרצת הנדרשת בשלב הנוכחי – כי עובדות כתב האישום אינן מגלות עבירה", הוסיף השופט מינץ שכתב את חוות הדעת העיקרית בפסק הדין, שניתן פה אחד.
מהפרקליטות נמסר כי: "החלטת בית המשפט העליון שולחת מסר ברור ביחס לחשיבות השמירה על חובות בעלי שליטה ונושאי משרה בשוק ההון, על מנת להגן על ציבור המשקיעים. בית המשפט קיבל את טענת הפרקליטות כי חובת סודיות היא ממאפייניה היסודיים והבסיסיים של ועדה בלתי תלויה, שמטרתה לבחון עסקאות מול בעל השליטה במסגרתן יש ניגוד עניינים מובנה. חשוב להדגיש כי במסגרת ההחלטה צוין כי על פניו, פעילות כזו, ככל שתוכח, אכן עשויה לעלות לכדי הפרת נורמה פלילית של עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד".
מטעמם של עורכי הדין אלון רון, איילת לשם, קרינה קומורוב וז׳ק חן, נמסר: ״מר אלוביץ׳ מכבד את בית המשפט העליון ואת פסק הדין שניתן הבוקר. בהתאם לפסק הדין, האישומים שבוטלו יוחזרו לשמיעת ראיות בבית המשפט המחוזי. אנו ערוכים לנהל את המשפט, ובטוחים שהתוצאה המשפטית הנכונה והצודקת, תהיה זיכויו המלא של מר אלוביץ׳ מכל אשמה״.
