על ספסל הנאשמים בבית משפט השלום בתל אביב התיישבה בשבוע שעבר, שוב, פעילת הימין שפי פז. השופט ועורכי הדין דנו בכובד ראש בסעיפי האישום המופנים כלפיה, והיא האזינה לפירוט המדוקדק בדבר כתובות הגרפיטי שריססה לכאורה. סעיף העבירה: השחתת פני מקרקעין. ביציאתה מהמקום הייתה יכולה פז להבחין בכתובות אחרות שריססו פעילי מחאה בנתיבי איילון, ולא רק שם. ברחבי תל־אביב ניתן לראות בימים אלה כתובות זהות שיצרו פעילי המחאה. "חובה להתנגד לדיקטטורה", נאמר בהן, לצד איור של אגרוף. בזמן חסימות הכבישים ריססו חלק מהמפגינים כתובות קיצוניות יותר, אך על מעשים אלה איש לא נעצר ולא הועמד לדין.
כתב האישום הראשון נגד פז הוגש בנובמבר 2019, על מעשים שנטען כי ביצעה באוקטובר 2018. אותו כתב אישום, שהסתיים בינתיים בזיכוי, ייחס לה ריסוס כתובות "גירוש עכשיו", "גירוש" ו"חולדאי טרוריסט". זו הייתה הסנונית הראשונה. ביולי 2022, לפני שנה, הוגש כתב אישום נוסף ובו פורט כיצד "ביולי 2020 הפגינה הנאשמת מחוץ לביתה של נשיאת בית המשפט העליון… וריססה את הכתובות הבאות: 'אסתר חיות קברה את הציונות', ו'תודה שקברת את חוק השבות'". גם אישום זה נמחק בשל התיישנות.
בפברואר 2020 הוגש כתב אישום נוסף על אותה עבירה, כשהפעם מדובר בהדבקת תמונות וריסוס כתובת על דלת נציגות האיחוד האירופי ברמת־גן, בספטמבר 2019. כתב אישום זה, שהוגש נגד פז יחד עם מירב חג'אג' ודורון אברהמי, עודנו מתנהל בבית המשפט. אישום נוסף שהוגש באותה שנה נגד פז ושני פעילים נוספים, כלל שורת סעיפים ובהם הסגת גבול, התנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור, הפרת הוראה חוקית, שיבוש מהלכי משפט והשחתת פני מקרקעין. במסגרת הסדר טיעון שנערך לאחרונה, נמחקו העבירות האחרות ונשארה עבירת ריסוס הגרפיטי בלבד. באוגוסט 2021 שוב הוגש כתב אישום נגד פז לאחר שריססה על קיר ברחוב המעלה בתל־אביב את המילים "שטח הפקר".
בימים אלה חשה פז תסכול רב וחוסר־צדק צורב, כאשר היא רואה כיצד אותם מעשים שהיא מואשמת בהם, מבוצעים שוב ושוב מהצד השני של המפה הפוליטית. "איך אמרו לי חברים, 'לא בחרת במחנה הנכון'", היא אומרת. "התרגלתי למעצרי שווא והשלמתי בבוז אפילו עם הרדיפה המשפטית, אבל כעת זה כל כך בולט ומנקר עיניים שקשה לא להתפוצץ מכעס. אני מגיעה לדיונים בתחושה קשה של משפט ראווה, שאין שום קשר בינו ובין מראית עין של צדק".
מירב חג'אג', אימה של סגן שיר חג'אג' ז"ל, שנהרגה בפיגוע בארמון הנציב בשנת 2017, מואשמת כאמור יחד עם פז. הן ביקשו למחות נגד תמיכת האיחוד האירופי בארגונים פלסטיניים בעייתיים, ותלו על דלתות משרדיו תמונות של נרצחים בפיגועים. כתב האישום מייחס לפז גם ריסוס כתובת. לפני כשבועיים התייצבה חג'אג' כנאשמת בבית המשפט, וזומנה לדיון נוסף בחודשים הקרובים.
"צריך לומר שלנקות את כל מה שעשינו שם עלה מאתיים שקל", אומרת חג'אג', "שמתי דבק שהתמונות לא ייפלו, אז נשאר קצת על הקיר. בזה זה מתחיל ונגמר. היום כשאני רואה מה הולך בקפלן כל שבוע, אני דורשת שיבטלו את המשפט שלי. שלוש שנים מטרטרים וגוררים אותנו לחקירות, שימוע, דיונים בבית משפט, ופה אנשים על בסיס שבועי מרססים על הכביש, מדליקים מדורה, צובעים כתובות מחאה ולא נוגעים בהם. בבית המשפט טענו לאכיפה בררנית, השופטת אמרה לנו שנוכיח, עכשיו יש לנו את ההוכחה הטובה ביותר. אני לא מוכנה לבוא יותר לבית המשפט. אם רוצים, שיגררו אותי מהבית".
בישיבת הממשלה השבוע חשפה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה כי מאז תחילת המחאה הנוכחית נעצרו כ־600 איש על עבירות של תקיפת שוטרים או הפרות סדר. מתוך כל אלה הוגשו עד כה שישה כתבי אישום בלבד על תקיפת שוטר. עבירות כמו השחתת פני מקרקעין או פעולות שיש בהן כדי לסכן את שלום הציבור – עד לשלב זה לא טופלו במחאה הנוכחית.
בחודש מרץ האחרון התחזו עשרות פעילי שמאל לעובדי עיריית ירושלים וצבעו באדום את הדרך המובילה ממגרש הרוסים בירושלים לבית המשפט העליון. במהלך המחאה הם לבשו אפודים זוהרים, ואף הכווינו את התנועה לרכבים. המשטרה עצרה אז לחקירה חמישה חשודים בהשחתת פני מקרקעין, אך גם במקרה הזה לא הוגשו עד כה כתבי אישום ונראה שהדבר לא עומד לקרות.
לא צריך לחזור ל־2005
בימים אלה מנסים אנשי ימין להשוות את היד הנוקשה כלפי ההפגנות נגד הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון בשנת 2005, ובין מדיניות ההכלה נוכח המחאה נגד הממשלה והרפורמה המשפטית. אך נדמה כי אין צורך להרחיק כמעט שני עשורים לאחור. תחושת האכיפה הבררנית וחוסר השוויון ביחס לאותם מעשים קיימת גם בתקופה הנוכחית.
בשנה שעברה הוגש כתב אישום חמור נגד שלושה נערים שהשתתפו במחאה בעקבות מותו של אהוביה סנדק, שנהרג בעת מרדף משטרתי בדצמבר 2020. חבריו של סנדק, יחד עם פעילים נוספים, מפגינים מעת לעת על כך שמותו לא נחקר כראוי לטענתם, ועל סגירת התיק נגד השוטרים שביצעו את המרדף. במסגרת המחאה הוכנס צבע אדום למזרקת דיזנגוף בתל־אביב, תוך שבסמוך הוצבו שלטים עם המילים "דמו של אהוביה עוד מבעבע", "אהוביה סנדק נהרג בידי בלשי ימ"ר ש"י", ועוד. המשטרה הגישה כתבי אישום נגד מבצעי המעשה, ואף ביקשה להטיל עליהם עונש כבד. הם הואשמו בהשחתת פני מקרקעין, ונטען כי המעשים גרמו לעיריית תל־אביב נזק של 8,000 שקלים, במסגרת ניקיון המזרקה.
במקרה אחר הדביקו נערים על שלטי רחובות מרכזיים בתל־אביב את שמו של חברם המת. "רחוב אהוביה סנדק, נער וחלוץ עברי, נהרג בידי שוטרים מימ"ר ש"י", נכתב במדבקות. גם הם הואשמו בהשחתת פני מקרקעין.
עו"ד נתי רום, המייצג עצורי ימין רבים מטעם ארגון חוננו, מכיר היטב את המקרים הללו. "כמי שראה את ההליכים שהמשטרה והפרקליטות יודעות לנהל מול כל מפגין ימין שהדביק מדבקה, הניח שלט או ריסס כתובת, מדהים לראות את חוסר האכיפה כלפי אותם מעשים בדיוק שעושים מפגיני השמאל כיום, למעשה בעצימות גבוהה הרבה יותר ועם נזק רב יותר לשטחים ציבוריים, שבוודאי עולה לרשויות המקומיות כסף רב כדי להחזיר את המצב לקדמותו. אבל כאן אף אחד לא נותן את הדין או משלם את המחיר. חוסר השוויון זועק".
נגד אחד המפגינים במחאת סנדק, קטין, הוגש כתב אישום בניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לעובד ציבור וחבלה במזיד ברכב. לאחר שנתיים של ניהול משפט בעניינו קבעה השופטת אביטל מולד כי מהחומרים שהציגה המשטרה לא עולה קשר בין המעשים לנאשם, והוא זוכה. פרקליטו, עו"ד משה פולסקי, אומר: "עוד לפני הגשת כתב האישום, במסגרת הליך השימוע, נפגשתי עם גורמים בפרקליטות והצבעתי בפניהם על סתירות פנימיות וחוסר היגיון בעדותו של הפקח העירוני שעליה הסתמך התיק ובנסיבות תפיסתו את החשוד. חרף זאת החליטה פרקליטות מחוז ירושלים להגיש כתב אישום חמור ביותר נגד קטין ללא עבר פלילי".
בספטמבר האחרון חויבה המשטרה לשלם פיצויים בסך אלפי שקלים למפגין במחאת סנדק שהוכה באלה על ידי שוטר. כאשר המפגין שאל את השוטר מדוע הוא מכה אותו, הכה אותו השוטר שוב ועצר אותו, מבלי שניתנה התראה על ביצוע מעצר. סיבת המעצר לא נמסרה לעצור, לא במהלך המעצר ואף לא לאחר מכן. הוא הובל לתחנת המשטרה והוחזק שלא כדין במשך לילה שלם עם עוד 15 איש בתא מעצר קטן.
משה פואה: "בשנה האחרונה נעצרתי כמה פעמים כשבאתי למחות על ההפקרות הביטחונית בצמתים ליד ביתי. בקפלן, לא עולה על דעת המשטרה לעצור, והס מלהזכיר כתב אישום"
נועם לר, שנעצר אף הוא במחאות סנדק, הגיש תביעה על מעצר שווא, תנאי כליאה מתחת לרף החוק, אי־הבאת העצור לקצין ממונה באופן מיידי כנדרש, ועוד. הוא קיבל פיצויים בסך 7,750 שקלים. בחודשים האחרונים דווח עוד כי קטינה שנעצרה באותן מחאות ותבעה פיצוי של 12 אלף שקלים, קיבלה במסגרת הסכם פשרה עם המשטרה מחצית מהסכום הזה. בתביעה נוספת, שהוגשה על ידי ארבעה מפגינים, חויבה המשטרה לשלם פיצוי המתקרב ל־30 אלף שקלים. הסכום הגבוה ביותר ששולם לתובע יחיד בעקבות ההפגנות הללו הוא 17 אלף שקלים לנער בן 15, שנעצר בינואר 2021 ולטענתו הוכה בפניו באגרופים. לאחר שהתלונה שהגיש למח"ש נסגרה, הוא הגיש תביעה אזרחית באמצעות חוננו וזכה. בסך הכול חויבה המשטרה לשלם למפגיני מחאת סנדק יותר מ־70 אלף שקלים במצטבר, פיצויים על מעצרי שווא ופגיעה בזכויות עצורים.
פרחים ליועצת
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה אמרה השבוע כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי". ואולם, פעילי מחאות ותנועות פוליטיות אחרות חשים שההגנה הזו אינה חלה עליהם. כך למשל, במהלך גל ההפגנות של "הפלג הירושלמי" לפני כשש שנים, בעקבות מעצרי עריקים – נחסמו כבישים בירושלים, בבני־ברק, באשדוד ובבית־שמש. ככל שצעדים כאלה חוסים תחת חופש המחאה, לפחות לדעת הייעוץ המשפטי לממשלה, הוא אמור לחול באופן שווה גם על קבוצות קיצוניות. אך במקרה של הזרם החרדי הקיצוני, פעולות השיבוש לא התקבלו בסלחנות. כך למשל, בתוך שבוע אחד בשנת 2017 הגישה המשטרה תשעה כתבי אישום בגין התפרעות, חסימת כבישים ותקיפת שוטרים. עו"ד ארז פדן מהפרקליטות הסביר כי הדבר נעשה "במאמץ להמשיך ולשמור על הסדר הציבורי ולמנוע עבריינות המונית. המסר ברור: הפגנה ומחאה כן, בריונות ואלימות לא".
"בעשר השנים האחרונות עשינו בערך מאה הפגנות בשני מוקדים עיקריים, ברחוב שרי ישראל בירושלים ובגהה. יותר ממאתיים מפגינים קיבלו כתבי אישום", אומר אברהם מנקס, ממובילי ההפגנות. לטענתו, "אצלנו בהפגנות אין אלימות, אנחנו עושים מה שמקובל לעשות במחאות בעולם המערבי. יושבים על הכביש ושרים שירי מחאה. אם יצאו תיעודים של אלימות זה או מאנשים שלא היו חלק מהמחאה והתלבשו עליה, או שמישהו חטף מכות רצח וניסה להתגונן.
"במחאות שלנו השוטרים עצרו מכל הבא ליד, לא רק מפגינים אלא גם עוברי אורח בלבוש חרדי", ממשיך מנקס. "בהפגנה אחת שעשינו מול המרתון בירושלים נעצרו 300 אנשים. כשהיועצת המשפטית דיברה על כך שמחאה כוללת גם הפרעות לציבור, היא אמרה את מה שאני אומר כבר שנים. רציתי לשלוח לה זר פרחים על כך שהיא השמיעה את הקול של הפלג הירושלמי. אבל אצלנו יש מאות כתבי אישום על חסימת כביש, בלי שחוסמים את כל המדינה. אנחנו לא מנסים לתקוע את נתב"ג, לא משביתים את המשק ולא רוקדים כשהכלכלה קורסת. אנחנו מוחים על נושא שהוא בציפור נפשנו, בדמנו ובליבנו.
"אין לנו נציגות בכנסת כי אנחנו קבוצה קטנה, אז זו הדרך שלנו להשמיע את קולנו. למפגינים במחאה הנוכחית יש 56 מנדטים בכנסת, כל התקשורת איתם, כל ההייטק, בתי המשפט, כל הגופים הגדולים במדינה תומכים בהם. אותנו מפרקים במכות עוד לפני ההפגנה. לפני שמשהו מתחיל יש כבר חמש מכת"זיות בשטח, חלק עם בואש, נותנים מכות רצח כל הזמן לכל המפגינים, גם למי שלא נמצא על הכביש. בהפגנה חטפתי מכת"זית לגב ועלה עליי סוס. שבוע אחרי זה לא יכולתי לזוז. היו אצלנו למעלה מאלף עצורים. מארגני ההפגנות הלכו כל הפגנה לבתי חולים כדי לבקר מפגינים שאושפזו".
ההצדקה שסיפקה בהרב־מיארה לשיבושים ולחסימות הכבישים, עוררה פעילים ממחאות נוספות. חברת הכנסת ד"ר צגה מלקו מהליכוד פנתה השבוע לשר המשפטים יריב לוין, ציטטה את היועצת המשפטית לממשלה וביקשה לפעול למחיקת כתבי האישום נגד כ־300 צעירים ממשפחות יוצאי אתיופיה שהוגשו נגדם כתבי אישום על חלקם בהפגנות העדה.
"בשנת 2019 התקיימו הפגנות של הקהילה האתיופית בעקבות הריגתם של סלומון טקה ויהודה ביאדגה בידי שוטרים", פירטה מלקו במכתבה. "בהפגנות אלה נעצרו מאות מבני הקהילה ונפתחו נגדם תיקים פליליים, פצע פתוח המונע מאותם אנשים להתקדם בחייהם. לעומת זאת בהפגנות בשבועות האחרונים נגד הרפורמה, למרות חסימות הכבישים וההפרעה לסדר הציבורי, כמעט ולא נעצרו מפגינים ולא הוגשו כתבי אישום". לסיום כתבה חברת הכנסת: "אני מבקשת למחוק לאלתר את הרישום הפלילי כנגד מי שהורשעו באותם אירועים, ולסגור לאלתר את התיקים הפתוחים נגד יוצאי אתיופיה בגין חלקם בהפגנות".
שטח צבאי סגור
ההבדל ביחס למפגינים איננו מתמצה בסוגיית האישומים. מחאה קולנית של אזרחים נגד שרי ממשלה או חברי כנסת, בשעה שהללו יושבים בבית קפה או צועדים ברחוב, הפכה לעניין שגרתי במסגרת המחאה הנוכחית. הפעילים מעבירים בקבוצות ווטסאפ מידע על מקומם של נבחרי הציבור וקוראים להגיע ולמחות מולם בכל הזדמנות – כאשר הם שוהים בקניון, במוסדות לימוד, בכנסים או במספרה, כמו במקרה של רעיית ראש הממשלה, שאגב איננה נבחרת ציבור.
פעילות זו מוצגת כלגיטימית בשם חופש המחאה, אך לא תמיד. יאיר יהודה, תלמיד ישיבה בן 19, ראה בשבוע שעבר את שר הביטחון יואב גלנט יוצא מאירוע במרכז הארץ. הוא ניגש ומחה בפניו על מדיניותו בנוגע למעצרים של פעילי ימין. "כמה צווים מנהליים חילקת היום", שאל הצעיר את השר שחלף על פניו. תוך שניות עטו עליו מאבטחי השב"כ, עיכבו אותו שעות ארוכות בפינת רחוב, ולדבריו ערכו על גופו חיפוש משפיל לעיני העוברים והשבים. במהלך החקירה הובא למקום גם כוח משטרה, אם כי השוטרים עזבו את המקום בשעה שחוקרי שב"כ המשיכו בעיכוב הצעיר.
"ההתנהלות ההזויה הזו הדהימה אותי", אמר לנו יאיר. "רציתי להביע מחאה כמו שנהוג לעשות, ופשוט אמרתי משפט לשר. העיכוב הזה היה נסיון למנוע מאדם את החירות הבסיסית ביותר, לפנות לנבחר ציבור ולהביע מחאה על מהלך שהוא עושה, תוך הטלת אימה עליי". מהשב"כ נמסר בתגובה: "כוח האבטחה פעל על פי הנהלים. מעבר לזה, לא מתייחסים לנושאי אבטחה".
מירב חג'אג': "שלוש שנים מטרטרים וגוררים אותנו לחקירות. כשאני רואה מה הולך בקפלן כל שבוע, אני דורשת שיבטלו את המשפט שלי. זו ההוכחה הטובה ביותר לאכיפה בררנית"
במהלך דיון של צמרת משטרת ישראל שהתקיים השבוע, התייחסה ראש אגף המבצעים ניצב סיגל בר־צבי לנושא האמצעים לפיזור הפגנות: "מבחינת שימוש באמצעים, הדגשתי ואדגיש שוב – צריך לשים לב למִדרָגים. מעבר ממדרג למדרג יהיה תוך הכרזה וסמכות". דברים אלה מבטאים גישה משטרתית זהירה, והקפדה על רמת השימוש בכוח כלפי מפגינים.
ישראלים שהפגינו בנסיבות אחרות בתקופה האחרונה, לא חוו את הזהירות הזו מצד המשטרה וכוחות הביטחון. בימים שלאחר הפיגוע הקשה בעלי, יצאו מתיישבים ביהודה ושומרון למחות בעשרות צמתים. כאשר ראשוני המפגינים הגיעו לצומת יצהר, הם גילו כי המקום הוכרז כשטח צבאי סגור. עוד לפני תחילת ההפגנה הוכנסו שלושה נערים לניידת משטרה, ונאמר להם כי הם עצורים בחשד להפרת הצו. שוטרים החלו לחלק דו"חות תנועה למפגינים שהחנו את רכבם סמוך לצומת יצהר כדי להשתתף במחאה על הפיגוע ועל אוזלת היד של הרשויות, לדעתם.
כמה משתתפים בהפגנות ביו"ש תיארו באוזנינו את היחס הנוקשה שחוו מצד המשטרה והצבא. תקרית חריגה במיוחד תועדה באזור הכפר בית־פוריק הסמוך לשכם, כאשר מתיישבים הגיעו להפגין בצומת והתכוונו לחסום את הכביש. חייל צה"ל פתח בירי באוויר סמוך למפגינים. בהמשך, חיילים לקחו מכשיר טלפון מידו של אזרח שהיה במקום ותיעד את המתרחש.
משה פואה, אחד ממארגני אותן מחאות, אומר לנו: "כמגורש מגוש קטיף ישבתי שבוע שלם במעצר כי לא הסכמתי להזדהות עם תעודת זהות במחסום כיסופים. נעצרתי כמה פעמים בהר הבית על כך שאמרתי שם 'שמע ישראל'. בשנה האחרונה נעצרתי כמה פעמים כשבאתי למחות על ההפקרות הביטחונית בצמתים הקרובים לביתי. הוציאו על הצמתים והמדרכות לידם צו שטח צבאי סגור, כדי למנוע ממני אפילו למחות על העוולות. בהפגנות בקפלן, כשבמקרה הטוב המשטרה מואילה בטובה לפנות את המפגינים מהכביש לאחר זמן רב, היא לא ממהרת לעצור אזרחים, והס מלהזכיר כתב אישום". מצה"ל נמסר בתגובה כי "אזרחים ישראלים התקהלו בכניסה לכפר בית־פוריק שבשומרון בניסיון להיכנס לכפר".
כמו בקפלן
ביום שני השבוע, במחאה על רצף אירועי הטרור, הפגינה קבוצת מתיישבים סמוך לכניסה לשכם. "הייתה הנחיה לא לאפשר לנו את ההפגנה על הכביש", אומר מארגן המחאה, הרב מנחם בן־שחר. "התכנון היה להתפלל מנחה בצומת ולחזור הביתה. היינו חמישה אנשים, גררו אותנו באכזריות, עם מכות יבשות, הכניסו אותנו לפילבוקס צבאי ואמרו שתכף תגיע משטרה. במקום לאפשר לנו למחות כמה דקות, עצרו אותנו עד 11 בלילה. יש לי בן חייל, לא באתי לריב איתם ובטח שלא התכוונתי להרים יד על חייל. אחד הקצינים לא כל כך אהב את זה שאני מסביר שאני רוצה להפגין כמו שעושים בקפלן ובאיילון, והורה לחיילים לגרור אותי לחדר אחר. ניסיתי לשאול את החיילים מה הבעיה במה שעשינו, אנחנו אזרחים שרוצים להפגין כמו שעושים היום בכל נקודה ברחבי המדינה. אני לא מפגין על סוף הדמוקרטיה בגלל חששות או ספקולציות, אלא על החיים של האנשים. אנחנו חושבים שמדיניות הביטחון היא אסון, ורוצים לצאת ולמחות על זה. למה לא מאפשרים לנו? לא קיבלתי תשובה".
לקראת חג הפסח האחרון נעצרו שני פעילי הר הבית לאחר שתלו מודעות בערבית המציעות תשלום על אחסון כבשים המיועדים להקרבת קורבן פסח. הם הוחזקו לילה במעצר. אחד מהם, קטין, נחקר פעמיים, ובשתי החקירות בוצע על גופו חיפוש פולשני. עורך דינו דניאל שימשלשוילי סיפר כי הקטין הוצא מחדר החקירות לפני שהתאפשר לו להתלבש. עוד טען הקטין כי בליל המעצר נמנעה ממנו שינה זמן ממושך.
"לצערי משטרת ישראל מוכיחה שוב את האיפה ואיפה אשר ננקטת בין אנרכיסטים הפועלים באלימות, תוך השחתת רכוש בפנים גלויות קבל עם ועולם, בעוד נער וצעיר נוסף, אשר על פי החשד העזו להדביק שלט מזערי על קיר, מוצאים עצמם בתאי המעצר החשוכים", אומר עו"ד שימשלשווילי. "לא נשלים עם ההחלטה השרירותית ונילחם נגדה בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותנו".
ממשטרת ישראל נמסר כי היא "פועלת בעיר העתיקה ובמקומות הקדושים בהתאם לחוק והנוהג הקיים, לשמירה על הביטחון והסדר. כל פרובוקציה או ניסיון להפר את החוק והסדר הציבורי – יטופלו בהתאם לסמכויות והכלים שיש ברשותנו מכוח החוק, ללא משוא פנים. החשודים נעצרו לחקירה לפנות בוקר, החיפוש בוצע כנדרש והם נחקרו בסמוך לביצוע העבירה, תוך הקפדה על זכויותיהם".
מהפרקליטות לא נמסרה תגובה.
