האתר Amwaj, שמאחוריו עומדים אנשי אופוזיציה איראנים, פרסם השבוע הודעת מערכת מיוחדת בה נאמר כי הם מודעים לסיפור של צורקוב מאז חודש מאי ועוקבים אחריו, אולם עד כה נמנעו מפרסום. הדברים הללו מעלים חשש שהמקרה של צורקוב סובל מאותן שגיאות וטעויות שנעשו לפני שלושים שנה בפרשת היעלמותו של רון ארד. בתחילה הייתה כתובת לאחראים לגורלו, אבל אז נעשו טעויות והזמן פעל לרעתו. הנווט הישראלי הלך לאיבוד בסחר־מכר בין מיליציות, ועקבותיו אבדו לעד. האם גם פה אבד זמן יקר? לפי דברי אחותה של צורקוב, הרשויות בישראל יודעות על החטיפה כבר חודשים ארוכים, אבל עד כה העדיפו לפעול תחת מעטה חשאיות. ההחלטה לצאת לאור בשבוע שעבר נבעה מריבוי הידיעות עליה, שאילץ את הממשלה לצאת בידיעה רשמית ולהטיל את האחריות לגורלה על ממשלת עיראק.
אולם על פי אתר Amwaj, נורות האזהרה נדלקו הרבה קודם לכן. צורקוב הגיעה לבגדד בפעם הראשונה כבר לפני שנה וחצי, בראשית 2022. היא הרגישה בטוחה, כך על פי מקורות בבגדד, שכרה דירה ברובע קאראדה עם שותפה, וגם נרשמה למכון הכושר המקומי. את עיקר זמנה בילתה בפגישות עם אנשי התנועה הסאדריסטית, בהנהגתו של מוקתדא א־סאדר, שאנשיה באים בעיקר מהאזורים מוכי העוני בבגדד ובדרום המדינה. נוכחותה הבולטת ופגישותיה התכופות לא נעלמו מעיני הממשלה ומגופי הביטחון והמודיעין בבגדד, ודאי לא מהמיליציות הפרו־איראניות שנמצאות בעימות עם אנשיה. על פי המקורות של Amwaj בבגדד, המודיעין העיראקי, שעקב אחר תנועותיה של צורקוב מרגע נחיתתה במדינה, הוציא הודעת אזהרה גם לרוסיה וגם לארה"ב, שלפיה על צורקוב לעזוב את עיראק. צורקוב נכנסה לעיראק בעזרת דרכון רוסי, וכתבה את עבודת הדוקטורט שלה במסגרת אוניברסיטת פרינסטון האמריקנית.
מי שעמד אז בראשות הממשלה בבגדד היה מוסטפה אל־כאזמי, איש מתוחכם בעל הבנה מדינית עמוקה וניסיון מודיעיני רחב. כאזמי הוא האיש שיזם את שיחות הפיוס בין איראן וסעודיה בתיווך סיני. כאיש מודיעין היו לו יחסי עבודה טובים עם וושינגטון, במקביל למלחמות שליטה אינסופיות עם גורמים מקומיים, בראשם מיליציית כתאאב חיזבאללה. אנשיה האשימו אותו ואת המודיעין העיראקי בשיתוף פעולה עם האמריקנים, וטענו שהייתה להם יד בחיסולו של קאסם סולימאני, שבמהלכו נהרג גם ראש המיליציה של כתאאב חיזבאללה, מהדי אל־מוהנדס.
הרוסים העדיפו להתעלם מהאזהרה של המודיעין העיראקי; בנוגע לאמריקנים התמונה קצת פחות ברורה. האם באותו שלב כבר היו מודעים בישראל לבעיה שמייצגת צורקוב? לא ברור. אבל מכיוון שצורקוב פעלה בפרופיל גבוה ולא פעם דיברה בטלפון עם משפחה ומכרים בישראל, יש כל הסיבות להניח שבישראל ידעו. האם הועברה לצורקוב בשלב זה אזהרה או דרישה כי לפי החוק הישראלי עליה לצאת ממדינת אויב? גם לא ברור.
בכל אופן, במהלך השנה וחצי האחרונות צורקוב נכנסה לעיראק ויצאה ממנה לפחות פעמיים. בין לבין היו הזדמנויות להזהיר אותה. כאמור, לא ברור אם זה קרה. לפי אתר Amwaj, בנובמבר 2022 היא הגיעה שוב לבגדד. חודשיים לאחר מכן פקעה הוויזה שלה והיא יצאה לסיבוב קצר באיחוד האמירויות כדי לשוב ולחדש את אשרת השהייה בעיראק. זו הייתה אולי ההזדמנות האחרונה, שגם היא כנראה הוחמצה, להבהיר לה שכישראלית היא עוברת על החוק ומסכנת את עצמה ואת האינטרסים של מדינת ישראל.
חודשיים אחרי כן, זמן קצר לפני שהאשרה שלה עמדה לפקוע שוב, הצליחה צורקוב לקבוע פגישה עם אישיות בכירה בתנועה הסדריסטית. התאריך היה 21 במרץ, שהוא גם הנורוז, ראש השנה האיראני. אז גם נעלמה צורקוב, ובדיעבד התברר כי נחטפה. יש כמה גרסאות כיצד קרה הדבר. האם נחטפה מבית הקפה הסמוך לביתה, או על ידי שלוש נשים במדי מכון הכושר שבו הייתה רשומה. הדבר היחיד שאינו מוטל בספק הוא שהיא נחטפה זמן קצר לאחר שעברה ניתוח חירום מורכב בגבה, בעקבות פריצת דיסק משולשת.
החלק היותר מדאיג בסיפור נובע מכך שבעקבות החטיפה לא פורסמה שום הודעה של קבלת אחריות או דרישת כופר. ד"ר זיידל אומר שמי שחטף את צורקוב מוציא בימים האחרונים תמונות מהטלפון והמחשב שלה לרשת, בעיקר של אנשים שעימם נפגשה. זה רחוק מלהיות עניין תמים, הוא אומר. הכול מוכוון מודיעינית. בעיקר בכל מה שקשור לדמויות מפתח מהתנועה הסדריסטית שצורקוב פגשה. יש בעיראק תופעה של סחיטת אנשים על רקע כלכלי ופוליטי, מציין זיידל. ייתכן שתופרים כעת לצורקוב תיק של מרגלת, לצורך חיסול חשבונות פנימיים. האם התהודה הבינלאומית שהסיפור מקבל כעת תעזור?
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במוסף יומן
