לקראת סוף חודש אפריל האחרון החליטה נציבות שירות המדינה, בראשות פרופ' דניאל הרשקוביץ לאמץ את כללי האקדמיה ללשון עברית, כך שמסמכים רשמיים המפורסמים מטעמה, יפורסמו בלשון זכר סתמית, זאת כאשר בפתח כל מסמך תופיע הערה המבהירה כי השימוש בלשון זו נעשה מטעמי תקינות השפה, והפניה הינה לנשים וגברים כאחד.
בנציבות הדגישו את ההתנגשות בין מנהג הלשון ובין האמירה החברתית וההשפעה של השפה על הציבור, וציינו כי ניתן להשתמש באחת משלש האפשרויות הבאות: הכפלת השמות ולא התארים, הפעלים והכינויים, לדוגמה: "מועמדות ומועמדים מתאימים מוזמנים להגיש מועמדותם". האפשרות השנייה היא כתיבה ניטרלית מבחינה מגדרית על ידי שימוש בצורות נטולות מין דקדוקי, דוגמת: "יש לכתוב", "כדאי לציין", והאפשרות השלישית מציינת בפשטות כי ניתן לפרסם טפסים בנוסחים נפרדים – לשון זכר, לשון נקבה או לשון רבים.
בנוסף לכך, על פי הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בנציבות מדגישים כי ככל והמסמך מנוסח בלשון זכר סתמית – חובה להוסיף תחת כותרת המסמך, באופן בולט לעין את ההערה המוכרת: "מסמך זה כתוב בלשון סתמית על פי כללי השפה העברית ופונה לנשים וגברים כאחד".
בעקבות פרסום ההנחיה, מוסדות אקדמיה וחברות ציבוריות החלו לתקוף את נציבות שירות המדינה בטענה לאי שיוויון מגדרי והצהירו כי המדיניות שלהם תמשיך לכלול לוכסנים ושפה מסורבלת, ותעמוד גם בניגוד לכללי האקדמיה ללשון עברית. יש להדגיש כי מדובר בהנחיה פנימית המיועדת אך ורק לעובדי הנציבות, בכתיבת חוזרים ומכרזים, לכן לא ברורה ההתערבות של המוסדות האקדמיים והחברות השונות בנושא.
אוניברסיטת חיפה הודיעה כי היא תמשיך להיות מחויבת באופן מלא להוגנות מגדרית לשוויון מגדרי ולפעולה כנגזר כך. "ברוח האמור, ובהתאמה לסעיף 8א בחוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה, האוניברסיטה תמשיך במנהגה לפרסם מכרזים, פרסומים רשמיים ופניות אחרות באופן המתייחס בצורה ישירה וברורה לנשים וגברים, ובשפה נטולת מטען מגדרי ככל הניתן".
באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטת תל אביב הצטרפו אף הם ליוזמה והבהירו כי ימשיכו להוציא פרסומים רשמיים בשפה מכילה מגדרית. "אוניברסיטת תל אביב, כמוסד ציבורי מחויבת לשוויון ומגוון בכל תחומי החיים ובפרט שוויון ההזדמנויות בעבודה. שפה מעצבת תודעה ויוצרת מציאות. השלמה עם פניה בלשון זכר בלבד מעכבת התקדמות לעבר השגת יעד רחב וכללי של שוויון. הבחירה בלשון זכר כמסמן כללי אינה נכונה ואינה ראויה. ו'סירבול' כתירוץ, ככל שזה קיים, אינו גובר על הערך היסודי של שוויון מגדרי".
במטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית מסרו כי "שפה יוצרת מציאות, אנו במטח מבקשות ומבקשים להבהיר כי אנו מחויבים ומחויבות לשווין מגדרי ולגיוון בקרב צוות העובדים והעובדות. נמשיך לפרסם את המשרות שלנו בשפה הפונה לשני המינים. שיעור הנשים חברות הנהלה במטח עומד על כ-50% ומעל ל-66% נשים הן בדרג ניהולי – נמשיך לפעול ליצירת שווין מלא בכלל התפקידים, ולהבטיח סביבה המאפשרת הזדמנויות לעובדים ולעובדות". גם בחברת החשמל הצטרפו לגל המחאה ופרסמו בדף הפייסבוק הרשמי שלהם כי "שפה מייצרת מציאות, לכן אנחנו בחברת החשמל נמשיך לפרסם את המשרות שלנו בלשון נקבה".
בעקבות ההתייחסויות להנחיה החדשה, בנציבות מיהרו להבהיר כי, "בניגוד לפרסומים בתקשורת, הנחיית נציבות שירות המדינה אינה אוסרת על שימוש בלשון נקבה, אלא מאמצת את המלצת האקדמיה ללשון העברית. ההנחיה מאפשרת בחירה בין שימוש בלשון לגברים ולנשים – לבין שימוש בלשון זכר סתמית, ולאור הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חובה להקדים לכל פרסום במסגרת בולטת כי המודעה מנוסחת בלשון זכר סתמית לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, אך היא מופנית לגברים ולנשים כאחד".
