היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, דיברה הבוקר (ג') בכנס הפרקליטות להצגת התכנית הרב שנתית, בהשתתפות בכירי הפרקליטות, והעבירה מסר חריף ובוטה לחברי הממשלה, בטענה כי מופעל לחץ על הייעוץ המשפטי ועל הפרקליטות להטות תיקים וחקירות.
לדבריה, "לאחרונה התגברו המתקפות על מערכת אכיפת החוק ושומרי הסף במדינה. תוקפים את היושרה שלנו; כאילו אנחנו מוטים לצד זה או אחר; מונעים משיקולים זרים. הטענות מקוממות וחסרות יסוד. זהו ניסיון ציני ובוטה לקעקע את הלגיטימיות של מערכת אכיפת החוק".
היועמ"שית טענה כי מופעל עלינו לחץ לקבל החלטות מסוימות בתיקים קונקרטיים שאתם מנהלים או בתיקי חקירה שאתם בוחנים. גם בייעוץ המשפטי מופעל עלינו לחץ להטות את שיקול דעתנו המקצועי ולהפר את חובתנו כשומרי סף".
לדבריה, "אני לא אירתע. אני יודעת שפרקליט המדינה אינו נרתע גם הוא. וכך גם אתם כולכם. נמשיך לפעול כתמיד. לפי העובדות. לפי הדין. באופן עקבי ושוויוני. הן בטיפול בתיקים, הן בהתמודדות עם כל אחד מאתגרי השעה. אנחנו נצעד בדרך הישר, אותה כבשו עבורנו דורות רבים של ענקי המשפט הישראלי, שמילאו תפקידים מרכזיים במערכת המשפט, בייעוץ המשפטי ובפרקליטות המדינה. נמשיך לפלס את הדרך הזו הלאה קדימה – דרך החוק – ללא מורא, עבור הדורות הבאים".
על הרפורמה המשפטית: "התמונה המלאה נסתרת מפנינו"
בהמשך התייחסה היועמ"שית ישירות לחקיקת התיקונים במערכת המשפט, ובפירוט לעילת הסבירות. לדבריה, "בחודשים האחרונים הונחו הצעות חוק שמטרתן שינוי עמוק במבנה המשטרי של מדינת ישראל. במסגרת תפקידינו בחנו את השינויים המוצעים. ערכנו בחינה של המבנה הקיים; השווינו לנעשה בעולם; הכנו חוות דעת מעמיקות; הצגנו אותן בפני שר המשפטים ובכנסת. אחלוק עמכם תובנות עיקריות:
"כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות הפרט והתעלמות משלטון החוק. הוא סולל את הדרך להשחתת מידות השירות הציבורי. הקושי היסודי הוא כי בישראל אין מערכת בלמים ואיזונים מספקת המובנית בחוק. במצב הזה, אפשרותה של מערכת המשפט למנוע פגיעה בזכויות הפרט או להגן מפני ניצול לרעה של הכוח השלטוני מבוססת על מה שאכנה – "ערובות מוסדיות". דוגמא מובהקת לערובות המוסדיות, הן עילות הביקורת השיפוטית, שהתפתחו בפסיקה. קושי שורשי נוסף נעוץ בקלות הרבה שבה ניתן לבצע שינויים משטריים. תוך פרק זמן קצר ניתן לבטל את הערובות המוסדיות, וליטול ממערכת המשפט את הכלים המאפשרים לה לבצע את עבודתה".
בהרב-מיארה טענה כי "במצב השברירי הזה, פגיעה בכל אחת מהערובות המוסדיות, מחייבת הצעת חלופה שתמלא את החלל ותתקן את חוסר האיזון שיוחרף. בייחוד משעה שעל פי הצהרות שונות מתוכננת שורה של שינויים משטריים, שלב אחר שלב. התמונה המלאה נסתרת מפנינו". היא הוסיפה כי "זוהי התפיסה שהצגנו בכנסת ביחס לביטול עילת העדר הסבירות. פעולה בסבירות היא חובה בסיסית של השלטון במערכת יחסיו עם הפרט. חובתו של השלטון לפעול בסבירות היא ערובה מרכזית לשמירה על שלטון החוק וההגינות השלטונית".
היועמ"שית המשיכה ותקפה את החקיקה: "הצעת החוק לא מציגה ערובה חלופית, ואינה נותנת מענה כלשהו לשורה של סוגיות רגישות בפעילות הרשות המבצעת. למשל, התנהלות מפלה או בלתי אחראית של הממשלה בתקופת בחירות; או מינויים ופיטורים של שומרי סף וראשי מערכות. ההצעה יוצרת "חור שחור" נורמטיבי. מעין "מתחם חסינות". נזקה של הצעת החוק רחב מהפגיעה הישירה הנובעת ממינוי אדם שאינו ראוי לתפקיד בכיר או מפיטוריו של שומר סף שביצע את תפקידו. ביטול חובת הסבירות של הממשלה ושריה עלול להביא לכך שכל החלטה של שומר סף בה הוא עמד על דעתו המקצועית מול הדרג הנבחר תהיה גם ההחלטה האחרונה שלו. מדובר בפגיעה אנושה במערכת החיסונית של הממשלה מפני החלטות שרירותיות – פגיעה רב מערכתית".
