מאות מועמדים לשירות ביטחון מבקשים לשרת בחיל השריון, ואחוזי שביעות הרצון מהשירות בחיל בשיאם – כך עולה מנתונים שמתפרסמים היום (יום ה'). שנתיים בלבד אחרי אירוע הסרבנות הרחב בנובמבר 2016, שבמהלכו 86 מתגייסים סירבו להתפנות מהבקו"ם ולהתגייס לשריון, מציגים בצה"ל נתונים המצביעים על עלייה חדה במוטיבציה לשירות בחיל.
מזה שנתיים נשאלים המתגייסים המגיעים לבסיס שיזפון, בית הספר לשריון, האם רצו להגיע לחיל? בנובמבר 2016, חודש הסרבנות, השיבו "כן" 54% בלבד. כלומר, כל מתגייס שני לא היה מעוניין לשרת כטנקיסט. בעקבות כך סימנו בצה"ל מטרה להעלות את המוטיבציה לשירות בחיל – ומאז אכן עלה הנתון הזה בהדרגה, עד שבחודש מארס האחרון כבר השיבו 83% מהמתגייסים לשריון שהם אכן היו מעוניינים להגיע אל החיל.
בצד זה, מספר האנשים שביקשו לשרת בשריון בעדיפות ראשונה בחודש אוגוסט 2015 עמד על 150. בקיץ 2016 המספר ירד עוד, ל-120, וב-2017 נשמר על 130 מתגייסים בלבד שביקשו את החיל בראש סדר העדיפויות. אחרי עבודה מאומצת בשנה האחרונה – שמיד תפורט – הצפי בצבא למספר המתגייסים שישבצו את חיל השריון בעדיפות הראשונה במחזור הגיוס הקרוב, של אוגוסט 2018, הוא 460 מתגייסים. המשמעות היא שלראשונה חלק מאלו שיבקשו לשרת בשריון – יסורבו, בשל מספר תקנים נמוך ממספר המעוניינים.
מה עשו בצבא בשנתיים החולפות? ראשית סימנו את הבעיה. הסיבות שזוהו כאלו שמנעו מבני הנוער המועמדים לשירות להתעניין בגיוס בשריון ולרצות בו מגוונות. ראשית הטענה כי החיל אינו משמעותי ללחימה כמו יחידות החי"ר. לכך מוסיפים תחושה של החיילים, שבחיל השריון הטנק הוא המרכז – ולא האדם, והחיילים הופכים ל"עבדים של הטנק", כפי שהגדירו זאת בחיל. דברים נוספים הם ההסתכלות על השריון כחיל "אפור" ולא אטרקטיבי, שמאופיין גם במשמעת נוקשה. ובתור תוספת על כל אלו, כמובן, גם יציאות העשרים ואחת הידועות של חיל השריון, אחת לשלוש שבתות.
אחד הצעדים הראשונים נגע בעניין הזה – בחיל יישרו קו והתאימו את היציאות לאלו של כלל הצבא. קצין השריון הראשי, תא"ל גיא חסון, אומר: "זה לא היה פשוט, אבל הבנו שאפשר לעשות את זה – והבנו שזה חסם משמעותי מאד בפני המתגייסים". מעבר לכך פנו בצבא להסברה רחבה. חמ"ל טלפוני הופעל, ופנה לכל המועמדים. לכל אחד מהם הציעו גם ביקור אישי של מפקד בבית. מי שמעוניין זכה לביקור של מפקד צעיר, שהתמודד עם אותה התלבטות לפני זמן לא רב. הביקור הזה בבית מאפשר גם גישה אל ההורים – שהתגלו לא מעט פעמים כחסם בפני עצמם.
מעבר לכך, פנו להסברה רחבה ברשתות החברתיות ובכנסים שנתנו למלש"בים גם להתנסות בסימולציות של לוחמה בטנק. המסרים שביקשו להעביר בכל פעולות ההסברה הם כאלו – חיל השריון משמעותי ללחימה, מהווה בסיס בפעילויות מבצעיות, פועל גם בשמירה השוטפת על הגבולות, וכן מהווה אפיק התקדמות למי שמעוניין להגיע לתפקידי פיקוד. המסרים האלו טובים לאוזניהם של הציבורים המעוניינים גם כך בלוחמה – ואותם סימנו כיעד.
בתוך כך, הפכו את הטנקים למעורבים יותר בפעילות הביטחון השוטפת. שימו לב לנתון הבא – אם בכל שנת 2016 נורו בגבול עזה 29 פגזים בלבד, בשנת 2018 רק עד כה, נורו 81 פגזים. ב-2016 לא נפגע אף מחבל מפעילויות השריון, במחצית 2018 נפגעו יותר מ-20 מחבלים, 12 מהם נהרגו. גם הנתונים האלו מסייעים כדי להראות למלש"בים – החיל משמעותי ופועל בלחימה.
"אדיר ביבשה" ועוד
בצבא עמלים בימים אלו על שורה של פיתוחים ייעודיים לחיל. בראשם – טנק מרכבה סימן 4 ברק – שאותו כינה קצין השריון הראשי תא"ל חסון "אדיר ביבשה". "הטכנולוגיות בטנק הזה הן ברמה הזו, של האדיר. להיעלם כמוהו אני אולי לא אדע, אבל היתר – זה שם". בלב הטנק החדיש יישב מחשב שיידע לתקשר עם יתר הכלים הלוחמים, ולא רק הטנקים, ויחד יידעו המחשבים לנתח את תמונת המצב בשטח ולסייע למפקד בקבלת ההחלטות. פיתוחו של הטנק צפוי להסתיים בתוך שלוש שנים.
ומעבר לכך, בצה"ל מפתחים טכנולוגיות ראשונות מסוגן בעולם שישפרו את עבודת השריון. אחד מהם הוא קסדת מפקד, שבתוכה משקפת מציאות מדומה – שמציגה את התמונה מחוץ לצריח באמצעות מצלמות שמותקנות מחות לטנק. כך יוכל המפקד לקבל את תמונת המצב שמחוץ לטנק מבלי שיצטרך להוציא את הראש מהצריח ולסכן את עצמו. זהו פיתוח שלא נוסה בשום צבא בעולם. כמו כן, יצרו בצבא משקפות מציאות מדומה שיאפשרו לשריונרים להתאמן בהפעלת מערכות הטנק וכך לשפר את מיומנותם. המשקפת מלבישה על הסביבה הקיימת אובייקטים כמו טנקי אויב וחיילים, וכך מתאמן החייל בתפעול הטנק.
