ברקע המחאה המתמשכת נגד הרפורמה המשפטית, וכוונת ההסתדרות הרפואית לפתוח בעיצומים עד כדי השבתת מערכת הבריאות, פורסמה עצומה חדשה עליה חתמו יותר מ-100 פסיכולוגים בה הם קוראים להסתדרות הפסיכולוגים שלא לערב פוליטיקה במקצוע הטיפולי החשוב.
"אנחנו פסיכולוגים מפרופסיות שונות ובעלי עמדות פוליטיות מגוונות, עומדים על החשיבות של שמירתה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – הפ"י, מחוץ לפוליטיקה", נכתב בעצומה. "הפ"י היא גוף שאמור לייצג את כלל הפסיכולוגים, ובתור שכזה עליו להישאר מחוץ לוויכוחים הפוליטיים, קשים ככל שיהיו. הדאגה למטופלים ולמטפלים היא מטרתה של הפ"י, וכל סטייה לאג'נדות פוליטיות פוגעת בנו ובמטופלים שלנו. אין בחתימה על עצומה זו שייכות לעמדות הפוליטיות שלנו".
אחד מהחותמים על העצומה הוא אדיק קפצן, מתמחה שנה רביעית בפסיכולוגיה קלינית ועובד כפסיכולוג בפנימייה חינוכית בעמק חפר. הוא מספר כי דעותיו הפוליטיות אינן תואמות את המיינסטרים המקובל בתחום הטיפול בכלל ובקרב מרבית הפסיכולוגים בפרט שלרוב מחזיקים בדעות שמאל, אך זה מעולם לא הפריע לו. הבעיה התחילה עם פרוץ ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית.
"הבעיה שבמחאה הנוכחית, שנמשכת מתחילת ינואר, הקברניטים של הפרופסיה שלנו, כמו גם בפרופסיות אחרות, ניכסו לעצמם את הצדק והמוסר, ונוטים לערבב בין המקצועי לפוליטי יתר על המידה. זה נוכח בשיח בקבוצות המקצועיות ובמקומות העבודה. בירורים נוסח 'איך אתה מרגיש לאור מה שקורה במדינה והדיקטטורה שעומדת להתרחש עלינו?' וכיוצא בזה. אני לא נוטה לנופף בדעותיי במקומות העבודה ובין קולגות, ולכן ההנחה של רבים מעמיתיי, מדריכיי ומנהליי היא שאני 'בצד הנכון' כברירת מחדל".
קפצן מציין כי, "הדבר מתבטא גם בכך שלאחרונה גופים מקצועיים דוגמת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, שאמורים לכאורה לייצג אותי, מוציאים ניירות עמדה חד צדדיים מבחינה פוליטית, בלי לברר קודם אם מיוצגיהם מסכימים לעניין, וזה כבר מקומם לגמרי. מי שם אותם לייצג אותי? באיזו זכות הם מנכסים לעצמם את הפרופסיה ומאותו מגדל שן פוליטי-מקצועי מטיפים לעולם?", שואל קפצן.
הוא ממשיך ומספר כי נתקל בעצומה שמתייחסת לסוגיה זו בדיוק. "העצומה דיברה אליי מאוד, הרגשתי שיש עוד שותפים לדעתי ולחוויה שלי, וחתמתי. אני מניח שרוב החותמים יהיו מהצד 'שלי', אבל יש לי תקווה שגם פסיכולוגים שחושבים אחרת ממני מבחינה פוליטית יצטרפו אליה. לא יכול להיות שיתקיים היעדר גבולות שכזה בין המקצועי לפוליטי במקצוע שאחת מאבני היסוד שלו היא יצירה, הצבה והקפדה על גבולות מנטליים ורגשיים, ובייחוד של המטפלים עצמם".
