לפחות עשרה מועמדים מתמודדים על ראשות העיר טבריה בבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בעוד כארבעה חודשים. בירת הגליל סובלת זה שנים מחוסר יציבות שלטונית. המצב הזה הגיע לשיאו בחמש השנים האחרונות, שבהן הוחלפו שלושה ראשי עיר.
בבחירות 2018 הצליח רון קובי לזכות ברוב הקולות, אך במשך שנה ניסה להעביר תקציב ולהקים קואליציה, ללא הצלחה. בסוף השנה הדיח אותו שר הפנים דאז אריה דרעי שניהל נגדו מאבק, והמהלך אושר גם בבג"ץ. לעיר מונתה ועדה קרואה ובראשה הוצב מוני שמעון מעתוק. הוא כיהן בתפקיד כשמונה חודשים, עד שנקרא לכהן כמנכ"ל משרד הדתות. מי שהחליף אותו הוא בועז יוסף, המכהן בתפקיד כשנתיים.
בעיני רפאל טרבלסי, יו"ר סיעת הציונות הדתית בעיר, מספר המתמודדים הגדול הוא מאפיין נוסף של החלל המנהיגותי בעיר. "טבריה סובלת כבר עשור מאי יציבות. עם סיום כהונת הוועדה הממונה, לא ראו שצמחה בעיר הנהגה שתדע לשים את האגו בצד ולנהל את העיר באופן מקצועי לפני הפוליטיקה הקטנה. לצערי הרב, כל עסקן שמחפש סידור עבודה ורואה את טובתו האישית לפני טובת העיר, מציב עצמו כמועמד לראשות העיר, בלי להבין בכלל את התפקיד ואת גודל האחריות".
בועז יוסף, ראש הוועדה הממונה. יוכל להתמודד אם בג"ץ יאשר את תיקון החוק שדרש תקופת "צינון"
בכיר אחר בעירייה מציין כי לאחר בחירות 2009 הורכבה קואליציה מקומית מגובשת שהורכבה מחמש מפלגות, שכל אחת מהן מנתה לפחות שניים־שלושה מנדטים. "זה מייצר יציבות. לאחר מכן, אצל יוסי בן־דוד שכיהן בין 2014 ל־2018, הייתה מועצה של שבע מפלגות שכל אחת שווה מנדט. בסיטואציה הזו כל אחד מלך, וזה מקשה מאוד על ההתנהלות".
אחד המועמדים הוא ראש העיר לשעבר רון קובי, המסתמך על קולות החילונים והמסורתיים שאינם אוהבים את התערבות הדרג הפוליטי הארצי בנעשה בעירם. קובי התפרסם לפני שש שנים בזכות השידורים החיים האינטנסיביים שקיים בפייסבוק. במהלכם התעמת עם תושבים חרדים, תקף את מגמת ההתחרדות של העיר לטענתו, והשמיע הצהרות מרחיקות לכת באשר לתוכניותיו להיאבק במגמה הזו. בבחירות הקודמות הצליחה רשימתו לקבל שישה מנדטים. אם ישחזר כעת את ההישג הוא יוכל להרכיב קואליציה בסיועם של שני מנדטים נוספים בלבד. עם זאת, גורמים בעיר מעידים כי כוחו נחלש.
מתמודדת נוספת היא שני אילוז, עורכת דין בכירה שייצגה לקוחות כמו משה קצב, נוחי דנקנר, קובי פרץ, ציפי רפאלי ועוד. אילוז משתתפת בפאנלים בערוץ 12, ונהנית מקשרים עם בכירי התקשורת והעולם הציבורי. היא גדלה בשיכון ד' בעיר, אך עד לאחרונה התגוררה בראשון־לציון. "אחרי שהתגרשתי סיכמתי עם בעלי לשעבר שהילדים יסיימו שם את שנת הלימודים", היא מסבירה. "אני גרה בטבריה, וגם הם יעברו לעיר". היא מגדירה את עצמה כליכודניקית מובהקת. גם אילוז מזוהה עם הצד החילוני בעיר, אף שהיא מגדירה עצמה מסורתית ופוקדת קברי צדיקים. היא שואפת לשחזר את הישגה של את עליזה בלוך, ראש עיריית בית־שמש שזכתה לגיבוי חרדי.
"ראש העיר הקודם ליבה שנאה בין חילונים לחרדים", היא אומרת ביחס לרון קובי. "באמצע השבוע הכול פה סגור, אז רוצים שדווקא בסוף שבוע יהיה פתוח? לאחרונה יש ניסיונות של אסטרטגים פוליטיים לטעון שאני חוברת לרון קובי. זה ניסיון לפגוע בי. אני מצהירה שאני רצה עד הסוף עם רשימה עצמאית".
גם היא סבורה שההתערבות הפוליטית פוגעת בעיר. "בוחשים כאן אנשים אינטרסנטים שדואגים לתפקידים למקורבים שלהם. חושבים להפוך את טבריה לעיר חרדית. גם החרדים בעיר לא רוצים את זה. זה יחליש את העיר".
מועמד נוסף הוא אביב יצחק, שרץ לראשות העיר באופן עצמאי ומעיד על עצמו שהוא מגיע "נקי", בלי התערבות פוליטית קודמת. הוא המועמד הצעיר ביותר, בן 28 בלבד. במשך כשנה ניהל את היישוב פוריה (נווה עובד) בעמק הירדן. עוד מתחרים על התפקיד אופיר נחמני, איש תקשורת, יניב כהן, איש עסקים ובעל מוסך שהתמודד גם בפעם הקודמת, עורכי הדין יוסי טויטו ומאיר אלמקייס, ובועז יוסף, כאמור יו"ר הוועדה הממונה בעיר.
רפאל טרבלסי, יו"ר סיעת הציונות הדתית בעיר: "מספר המתמודדים הגדול הוא מאפיין של החלל המנהיגותי. טבריה סובלת כבר עשור מאי יציבות"
מחכים לבג"ץ
אם השם בועז יוסף מצלצל לכם מוכר, זה משום שרק לפני כשבועיים אושר בכנסת חוק הנושא את שמו. החוק השנוי במחלוקת קובע כי יושב ראש ועדה ממונה יוכל להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות, בניגוד לאיסור שהוטל על כך מאז 2008. שינוי החוק אמור לסלול את דרכו של יוסף להתמודדות. בשבוע הבא יתקיים בבג"ץ דיון בעתירה שהוגשה בעניין, ועד סוף החודש צפויה להתקבל החלטה. גורמים בעיר מעריכים כי אם בג"ץ יכשיר את שינוי החוק, מול יוסף יתמודדו רק אילוז וקובי; כל השאר יפרשו.
לקראת שינוי החוק והכרעת השופטים העביר יוסף לפני חודש וחצי את כתובתו לטבריה, העיר שבה נולד. הוא גדל בשיכון ג' בעיר, ולפני שלושה עשורים עבר ליישוב הסמוך, כפר־חיטים. בעבר היה מבקר העירייה, גזבר העיר, גזבר מועצת עמק הירדן, וסגן ראש המועצה האזורית גליל תחתון. לפני שנתיים נקרא לעמוד בראש הוועדה הממונה בעיר.
נגד יוסף נטען כי הוא מקורב לדרעי, ושאם ייבחר יהיה עושה דברו בעיר. בשיחה שקיימנו השבוע הוא מגיב באופן חריג על הטענות. "ההתעניינות האחרונה בכלל לא קשורה לטבריה", הוא אומר. "זה קשור לימין ושמאל ולרפורמה שרוצים לעשות במערכת המשפט, אז שילבו גם את החוק הזה. אם החוק הזה היה של לפיד או של בנט הוא לא היה מקבל כותרת משנית במקומון, ולא הייתה לו חשיפה גדולה כל כך. החוק הזה 'נקלע לסיטואציה'. משם התחילו כל הפרסומים, והפילו את זה על קשר לאריה דרעי. לצערי הרב אני לא חבר שלו ולא בן בית אצלו, הייתי רוצה להיות. אני מעריך מאוד את ח"כ אריה דרעי, אבל נבחרתי כאיש מקצוע שמכיר את המערכת מקרוב, וכיליד טבריה שגדל והתחתן בעיר".
יוסף סבור כי הוועדה בראשותו הביאה יציבות לעיר. "אני בטוח שאם אזכה בבחירות, היציבות השלטונית תימשך", הוא אומר.
רון קובי, ראש העיר לשעבר, מסתמך על קולות חילוניים ומסורתיים שמתנגדים ל"התערבות מבחוץ"
אחת הסיבות שבגללן החוק שונה בעבר הייתה כדי למנוע חשד לניגוד עניינים, בשל הטבות ותקציבים שמועברים לעיר במהלך "תקופת ההבראה", שאותם יו"ר הוועדה הממונה יכול לנצל – בניגוד למתמודדים אחרים. דובר העירייה אלי סבתי דוחה את הטענה הזו. "הוועדה הממונה לא קיבלה אף לא שקל אחד יותר מרשות רגילה. את העובדה הזו אפשר לאשר בקלות מול משרד הפנים. כל הפיתוח והבינוי שבוצעו בשנים האחרונות נעשו באמצעות כספים שהושגו ממשרדי ממשלה וממוסדות אחרים, בדיוק כמו שכל רשות אחרת במדינת ישראל יכולה להשיג, אם היא יודעת לעבוד ולהגיש בקשות תקצוב או לנצל תקציבים ישנים. הוועדה בראשות בועז יוסף עשתה זאת נהדר בשנים האחרונות. אפשר לראות אילו הופעות איך אנחנו עושים, איך אנחנו מפתחים את התרבות".
מתנגדיו הגדולים של יוסף הם המתמודדים שני אילוז ואביב יצחק, שאף עתרו נגדו לבג"ץ. "העובדה שמאפשרים לו להתמודד במערכת הבחירות אומרת שהשיקולים שלו כיו"ר הוועדה הממונה פוליטיים כבר היום. אני רואה בזה פגיעה באמון הציבור במוסדות המדינה", אומר יצחק, ורומז להתערבותם של שרי הממשלה בעיר. "יש פה כוחות גדולים יותר, משחק פוליטי שטבריה נקלעה אליו. מתוך לשכת ראש העיר הוא מביא חברי מרכז ליכוד להיפגש איתם". יצחק מציע הסבר משלו להשקעה הגדולה של יוסף בתחום התרבות: "באירועי הקיץ השנה הוא הפיק אירועים במיליונים, כולל שישה זמרים מהשורה הראשונה. בשנים קודמות היו שניים. מה ההבדל? זו שנת בחירות והוא רוצה להתמודד".
רפאל טרבלסי, המכהן גם כיו"ר מנהל המתנ"סים בעיר, תומך בבועז יוסף. לדבריו הוא שקל תחילה להתמודד בעצמו. "היו ועדיין יש עליי לחצים כבדים מהשטח, מהתושבים ומגורמים שונים במרחב הפוליטי, להתמודד על התפקיד. אך ברגע שעלתה האפשרות שבועז יתמודד, החלטתי לאפסן את האגו שלי, ולתמוך תמיכה בלתי מסויגת בבועז יוסף, שעשה בעיר הזו ניסים ונפלאות בתוך שלוש שנים בלבד. זה מה שנכון לטבריה וזה מה שייתן לעיר את היציבות והרצף השלטוני והמקצועי הנדרש. אם בג"ץ ייתן את תעודת הכשרות שלו לחוק, אשב עם בועז וננסה לבנות קואליציה רחבה ככל האפשר למען טבריה. אם בג"ץ יפסול חלילה את החוק, נשקול מחדש את המהלכים".
"נוח לדבר על התחרדות"
האוכלוסייה בטבריה מתחלקת ל־30% ציונות דתית, 25% חרדים, 10% חילונים, והשאר מסורתיים. אף שהליכוד היא אחת המפלגות החזקות בטבריה, ובבחירות הכלליות האחרונות היא קיבלה כמעט מחצית מהקולות בעיר, כבר 25 שנה לא היה כאן ראש עיר מהליכוד. ראש העיר האחרון מטעם הליכוד היה יוסי פרץ, שסיים את תפקידו ב־1998. הדבר מעיד גם על חולשתו של סניף הליכוד בעיר.
בדומה לערים אחרות בפריפריה, גם טבריה מתוארת כעיר שהולכת ומתחרדת. בכיר בעירייה מסתייג מהתיאור הזה. "זו עיר שחיה בסטטוס־קוו הרבה שנים, אין כפייה דתית ואין חילונית. כמי שהיה דובר העירייה בין השנים 2010 ל־2014 ונכנס שוב לפני שנתיים, אני יכול להעיד ששיעור החרדים בעיר עלה מ־20% ל־22%, העיר לא התחרדה. נוח לדבר על התחרדות, נוח להעסיק את כל התושבים בנושא השבת, ככה אתה לא צריך להתעסק בחזון ואיך משאירים את הילדים שלנו בעיר. אתה מניע את כולם על בסיס הפחדה והסתה. זה עבד ב־2018, זה לא יעבוד היום".
בזמן שהליכוד לא מצליח להכניס יותר ממנדט למועצת העיר, שלושת הזרמים החרדיים בעיר משתפים פעולה. כוחם של ש"ס, יהדות התורה ואנשי הרב דב קוק מוערך בכשישה־שבעה מנדטים. הברית ביניהם התפרקה בבחירות הקודמות, כאשר שלוש הסיעות רצו בנפרד, וכך הצליח רון קובי להיבחר. הפעם הודיעו המפלגות כי ירוצו יחד.
"אין ג'וקרים", אומר בכיר בעירייה, "מי שיכריע את הבחירות יהיו החרדים שמצביעים כמעט ב־100%, ולכן הכוח שלהם חזק מאוד. מי שהחרדים הולכים איתו – נבחר".
המתיחות בין חרדים לחילונים בעיר באה לידי ביטוי גם בהפגנות נגד ייעוד בנייה חדשה לאוכלוסייה חרדית, או הקצאת מבנים לבתחי כנסת. בועז יוסף רואה בכך ניסיונות להצית מחלוקת. "התושבים החרדים אנשים טובים, משתפי פעולה", הוא אומר. "אף אחד לא מפריע לאחר. אנחנו מפנים אשפה בשבת, הייתה פה תחרות איירון־מן בשבת. בכל הארץ יש טרנד של סגירת עסקים בשבת. אצלנו רק בשכונה החרדית יש כמה כבישים פנימיים שסגורים".
רפאל טרבלסי מעיד כי בשנתיים האחרונות הפכה טבריה למוקד עלייה לרגל של פוליטיקאים. "לקחנו על עצמנו לנסות לקדם החלטת ממשלה שתעניק הרבה כסף לעיר, בעזרת הרבה שיתופי פעולה. אני מחויב להחלטה ברמה האישית, ועושה כל שביכולתי לקדם אותה עם כלל סיעות הבית בכנסת ובממשלה. בממשלה הקודמת שרת הפנים איילת שקד הייתה בת בית בטבריה, עם לפחות ביקור אחד בחודש. זאב אלקין חתם איתנו הסכם גג, מתן כהנא, גדעון סער, מרב מיכאלי – כולם היו פה".
גם בממשלה הנוכחית, הוא מציין, "הם רק שישה חודשים בתפקיד וכבר היו פה שרים וחברי כנסת. בצלאל סמוטריץ', משה ארבל, עמיחי אליהו, מיקי זוהר, עידית סילמן ועוד שרים צפויים לבוא. אגב, גם חברי אופוזיציה, כמו למשל ח"כ מיכאל ביטון, באים ומנסים לעזור".
