מתחת לרדאר, בעוד מערכת החינוך חותמת שנה סוערת, תלמידי ישראל עדיין מתמודדים עם הנזקים של משבר הקורונה. מורים מדווחים על תלמידים שמפגינים ניתוק, ירידה בכושר הביטוי, חוסר סבלנות וקושי ביכולת לקבל ולהכיל את הזולת.
בעקבות התחושות שעלו מהשטח, פרויקט ייחודי בשם "אתגר SEL" התקיים השנה ברחבי הארץ, בניסיון לפתח חוסן נפשי בקרב תלמידים. פירוש שם התכנית הוא "למידה רגשית-חברתית (SEL – Social Emotional Learning), ומטרתו היא לפתח בקרב התלמידים מיומנויות חברתיות ורגשיות שיאפשרו להם לצמצם את הפערים שנוצרו במהלך הקורונה. האמצעים שמסייעים לתלמידים בתהליך הן אפליקציות ותוכנות למידה.
"טכנולוגיה היא שפה שהדור הצעיר מחובר אליה", מסבירה נעמי גוברין שוורץ, מנהלת אתגר SEL, שנוסד על ידי עמותת בוגרי 8200, קרן עזריאלי, משרד החינוך וחברת אורקל. "במסגרת האתגר, יזמים ואנשי חינוך ישראלים פיתחו אפליקציות ותוכנות, שמסייעות לתלמידים לפתח מיומנויות כמו אמפתיה, הקשבה, ויסות רגשות, ניהול עצמי ועוד, לצד לימוד ותרגול של חומרי הלמידה הרגילים בכיתות. בנוסף, הפיתוחים הטכנולוגיים סייעו גם למורים. הם שיקפו לצוות ההוראה את המצב הרגשי חברתי של כל תלמיד ואף התריעו על מקרים שדרשו התערבות חיצונית".
לדברי גוברין-שוורץ, המושג SEL מתייחס ללמידה רגשית-חברתית. זוהי גישה חינוכית שתופסת תאוצה בכל העולם, ובבסיסה ההבנה כי מיומנויות חברתיות ורגשיות הן מרכיב הכרחי לתפקוד נכון בחיים המודרניים, לכן חשוב שהדור הצעיר ילמד אותן בבתי הספר לצד המקצועות הרגילים. הטכנולוגיות המסייעות בפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות שולבו השנה בכ-60 בתי ספר בכל הארץ ובעקבות הצלחת הפרויקט, הוא יתרחב בשנה הבאה לבתי ספר נוספים.
כחלק מהפרויקט, מורים וצוותי הוראה שנסמכו עד כה על שיטות יותר "מסורתיות" במטרה לאתר קשיים בקרב תלמידים, קיבלו כעת כלי טכנולוגי שיכול לסייע להם לעשות זאת.
איל אשד הוא מנכ"ל SpeakingPal, אחת מהחברות המשתתפות באתגר, שפיתחה במסגרתה את האפליקציה ללימוד השפה האנגלית. הוא מסביר שתוך כדי לימוד, האפליקציה מציגה בפני התלמידים שאלות אודות מצבם הרגשי והחברתי, הנתונים שהתקבלו מעובדים לגרפים שמעניקים למורה תמונה מלאה יותר על עולמו הפנימי של כל תלמיד. "המערכת מציגה את התקדמות התלמידים בחומר הנלמד, לצד גרפים אחרים שמעידים על הביטחון העצמי, מצב הרוח שלהם ועוד".
כיצד זה מועיל לתלמידים?
"בגרף הנוכחי, למשל, רואים כיצד התלמידה א' מדווחת שמצב הרוח שלה ירד בחדות מ'טוב' ל'גרוע'. התלמידה לא הראתה סימנים חיצוניים של מצוקה, אבל ברגע שהמערכת שאלה אותה באופן דיסקרטי איך היא מרגישה היום, היא הרגישה בנוח לענות. המערכת התריעה למורה, שעשתה בירור וגילתה שהיא עוברת משבר לא פשוט בבית. בית הספר השיג לה את הסיוע הדרוש.
בגרף השני רואים תלמיד שתרגל שעות ארוכות באפליקציה, ממש לתוך הלילה, וגם הוא דיווח למערכת שמצב הרוח שלו לא טוב. המורה קיבל את הנתונים, ערך בירור וגילה שהתלמיד עובר חרם קשה. צוות בית הספר נכנס לטפל במקרה".
יש מקום לשאלה האתית בעניין הדיווח שמועבר למורים. האנשים שעומדים מאחורי הפרויקט אומרים כי לכל טכנולוגיה או אפליקציה יש תנאי שימוש, ותלמיד שמשתמש במערכת יודע שהמידע מועבר הלאה. יחד עם זאת יש הרבה מידע שהתלמידים יכולים לבחור שלא להעביר. "תלמיד שעונה בכנות שמצב הרוח שלו גרוע, הוא תלמיד שרוצה שיידעו על כך, ולמעשה הוא מנופף בדגל אדום ורוצה להתחיל שיח עם המורה על כך. אלו בדרך כלל תלמידים שלא יבואו ישירות למורה ויאמרו לה, אבל כשהמערכת שואלת אותם, הם הרגישו בנוח לענות".
"באופן עקרוני, המטרה של הטכנולוגיה היא שהצרכים הרגשיים והחברתיים של תלמידים לא יהיו שקופים. יש כאן הבנה שהם חלק מהותי מהיכולת ללמוד, להתפתח ולחיות, ואתגר SEL שם עליהם דגש, ומסייע להם לבוא לידי ביטוי בתהליך הלמידה, בצורה שכמעט ולא מתאפשרת בכיתה של עשרות תלמידים".
נעה אפשטיין, מורה לאנגלית בבית ספר קרית חמד אמי"ת בשדרות לימדה עם מערכת בשם "קאפיש", אשר פותחה על ידי ארגון הילמ"ה – "הייטק למען החברה", ותכניה נוצרו בשיתוף עם ג'רוזלם פוסט, ומסייעת לגילוי קשיי לימוד ופער במיומנויות חברתיות בקרב תלמידים. "יש לי בכיתה תלמידה מצטיינת, שהייתה מקבלת ציונים גבוהים, אבל הייתה מסמנת באופן שיטתי במערכת, שהיא לא בטוחה בתשובות שלה. בעיות ביטחון עצמי קיימות גם בקרב תלמידים מצטיינים אבל קשה לגלות אותן, אלא אם הן ניכרות מאוד כלפי חוץ או שהתלמיד עצמו פונה למורה ומספר", אומרת אפשטיין ומציינת כי "ברגע שהמערכת הטכנולוגית הביאה לתשומת לבי את העובדה שהתלמידה הזו מתקשה להעריך את היכולות שלה באופן אובייקטיבי, גיבשנו תכנית לימודית שתסייע לחיזוק תחושת המסוגלות שלה".
אפשטיין סיפרה גם על תלמידה אחרת, שהייתה מדווחת באופן קבוע שהתרגולים קלים עבורה, אבל הציונים שלה נותרו נמוכים. "גיליתי שמדובר בפזיזות. התלמידה לא קראה עד הסוף והייתה בטוחה שהיא עונה נכון. בתור אשת הוראה, הטכנולוגיה העניקה לי שכבת מידע נוספת שבעצם מאפשרת לי 'לראות לתוך הלב' של כל תלמידה בכיתה. זוהי יכולת חיונית, בייחוד בכיתה של עשרות תלמידים. תלמידי כיתה ז' כל כך התלהבו מהטכנולוגיה הנגישה, המשחקים שנכללו בה תוך כדי למידה, והפידבק המיידי שנתנה להם, שהרחבנו את השימוש בה גם לכיתות ח' ו-ט'".
גלית גל, מנכ"לית פילנתרופיה בקרן עזריאלי ישראל, שהיא אחת ממייסדות האתגר ציינה כי "תלמידים רבים עדיין מתמודדים עם השפעות משבר הקורונה והבידוד, שפגעו משמעותית בכישורים החברתיים והרגשיים שלהם. במסגרת אתגר ה-SEL, ביקשנו לחזק מחדש את הכישורים האלו וללמד אותם מיומנויות כמו ביטחון עצמי, יכולת לעבוד בצוות, הקשבה ועוד. התגובות מהשטח היו מצוינות, והן מוכיחות עד כמה חשוב להמשיך לחזק את התלמידים בהיבט הזה".
