לפי ההערכות, כ-15 אחוזים מהלוחמים המשוחררים הם הלומי קרב ואגף השיקום במשרד הביטחון הוא הממונה על הטיפול בהם. בשנים האחרונות המודעות עולה ומביאה ליותר פניות לאבחון וכך מספר ההלומים המאובחנים הולך ועולה. כיום רשומים כ-4,000 הלומי קרב מוכרים אך לפי ההערכות המספר האמיתי גבוה פי חמישה.
מי שמבקשת לתת מענה לכך היא עמותת "לא מפקירים פצועים בשטח", שנותנת מענה טיפולי במגוון דרכים למתמודדים עם חוויות קשות מהשירות הצבאי, ויוצרת מסגרת וקהילה למי שזקוקים לכך. בתקופה האחרונה פתחה העמותה בקמפיין מימון המונים, שנועד לאפשר לה להמשיך ולהעניק מעטפת שיקומית להלומי קרב בישראל.
"המדיניות הייחודית שלנו היא של דלת פתוחה ואפס חסמים", אומר חיים הלד, ממקימי העמותה ובשמונת החודשים האחרונים גם המנכ"ל שלה. "בכל מקום אחר הם נתקלים בכל מיני הליכים בירוקרטיים, ואצלנו לא. אנחנו לא דורשים הכרה ולא גובים תשלום עבור השירותים שלנו, לא מגבילים אותם בזמן ומעניקים אותם לכל מי שמסביב למתמודד – הורים, בנות זוג וילדים. ייחודיות נוספת היא המעטפת שלנו – יש צוות מטפלים מוסמך ומקצועי עם המון ניסיון בתחום, מגוון של טיפולים, מרחב בטוח ומועדון חברתי. הדבר המשמעותי בעיניי הוא דווקא הקשר היום יומי עם כולם. אנחנו מדברים עם כל מקבלי השירותים שלנו, יודעים מה הם צריכים ובאיזה תקופה הם נמצאים".
מבין 100 האנשים שנמצאים בכל זמן נתון במרכזים של העמותה במושב צוחר בחבל אשכול ובקבוצת שילר שסמוך לרחובות, הרוב הם צעירים יחסית, חיילים משוחררים מהעשור האחרון, שהחוויות מעופרת יצוקה, צוק איתן, שומר החומות והתעסוקות המבצעיות בגבול רצועת עזה וביהודה ושומרון, הותירו בהם חותם. לאחרונה, עם עליית המודעות לנושא, החלו להגיע גם בוגרים רבים של מלחמת יום כיפור, "אנשים שהסתובבו עם חוויות המלחמה בראש יותר מ-50 שנה. זה מדהים לראות בן אדם בן 70 שרוצה לעשות שינוי בחיים שלו", אומר הלד.
יוסי חדד הוא אחד האנשים שמעיד כי העמותה הצילה אותו. חדד בן 44, נשוי ואב לשניים מקיבוץ ארז, שירת כלוחם בחטיבת הנח"ל עם תחילת האינתיפאדה השנייה. הוא מספר שלא היה אירוע מכונן שיצר אצלו פוסט טראומה אלא צבר של מקרים בהם חש סכנת חיים שהחלו לצוף במהלך הטיפול שלו. את האבחון שלו קיבל שנים רבות אחרי שהשתחרר, כשחברים זיהו אצלו התנהגויות ותסמינים ששייכים לאנשים עם פוסט טראומה, כמו קושי להירדם וקצב החלפת עבודות גבוה, והציעו לו ללכת לבדוק את העניין.
"הייתה לי הרבה הכחשה עצמית עם הלם הקרב. אמרתי שאם אני מגדיר את עצמי ככה אני לוקח כבוד והערכה לאנשים עם סיפורים קשים", הוא אומר היום ומספר כי הבחירה להגיע לעמותת "לא מפקירים פצועים בשטח", הייתה אחת ההחלטות החשובות שלו בחיים. "כשהגעתי לעמותה הרגשתי בבית, שאנשים מבינים אותי ושאני יכול לשתף במה שעובר עליי. העמותה הזאת נותנת בית לאנשים שכל יום נמצאים בקרב. יש אנשים שבקושי יצאו מהבית, והיום אחרי תקופה בעמותה הם כבר עושים תואר שני. ממש נפתח אצלם משהו. חשוב שיהיה שיח על זה, חלקם מרגישים בושה אבל אין לנו במה להתבייש".
בעקבות הטיפול, החליט חדד, שבעבר עבד בתחום החקלאות, כי ביכולתו למנף את החסרונות מהפוסט טראומה, ולהפוך אותם ליתרונות. כך הערנות המתמדת שלו והחשיבה על תרחישי קיצון הביאה אותו להחליף קריירה למנהל בטיחות בעבודה. לדבריו, קמפיין גיוס ההמונים יאפשר לקלוט עוד עשרות רבות של חיילים משוחררים הלומי קרב ולעזור להם לעבור את השינוי שהוא עצמו עבר.
"המשימה שלנו היא להציל את החיים שלהם. לא פחות", מסביר הלד ומציין כי טיפול בהלום קרב עולה 20 אלף שקל בשנה. "בקמפיין הנוכחי, הביקוש הוא גדול מאוד, ואנחנו רוצים לאפשר לעוד פונים להגיע אלינו ולקבל את השירותים שלנו. אז אנחנו מבקשים מהציבור לדאוג למי שלחמו לצידנו ועבורנו ולעזור לנו לסייע להם, כי הם מגיעים בהמוניהם. יש עשרות פניות בשבוע, כרגע יש יותר מ-100 מקבלי שירות, ורק ביומיים האחרונים קיבלתי עוד שש פניות", אומר מנכ"ל העמותה ומספר כי משפט ששמע לאחרונה מאחד המטופלים הולך אתו למשך כל הקמפיין: "זה המקום היחיד שאני מגיע ויכול להשאיר את המסכה באוטו".
