שלושים פעמים כמעט הריעו חברי הקונגרס לנשיא המדינה יצחק הרצוג במהלך נאומו במושב החגיגי שהתקיים ביום רביעי לרגל שנת ה-75 של ישראל. הייתה זו הפעם השנייה בהיסטוריה שנשיא ישראלי קיבל את הכבוד הגדול ביותר שיכולה וושינגטון להעניק למנהיג זר – לנאום בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס, בית הנבחרים והסנאט. בפעם הראשונה היה זה אביו של הנשיא הנוכחי, נשיא המדינה השישי חיים הרצוג, לפני למעלה מ-35 שנה. את ההזמנה להגיע ולנאום השבוע קיבל הרצוג באוקטובר שעבר, ומקורה בדמוקרטים וברפובליקנים גם יחד.
הרצוג התייחס בנאומו אל "הדמוקרטיה התוססת" בישראל, וכן אל האיום האיראני שמרחף מעליה. הוא הודה לארה"ב על פועלה לקידום שלום בין ישראל לערב הסעודית, והדגיש כי הטרור הפלסטיני נגד ישראל חותר תחת כל אפשרות עתידית לשלום. הנשיא התייחס אל הביקורת האמריקנית כלפי מדיניותה של ישראל, ואמר כי אסור שזו תחצה את הקו ותהפוך לשלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים. שוב ושוב קמו חבר הקונגרס על רגליהם במהלך הדברים ומחאו כפיים.
אולם לצד החיבוק המרגש שקיבלה ישראל, ובניגוד לרושם התקשורתי שהמחלוקות סובבות בעיקר את הרפורמה המשפטית, מבחינת האמריקנים יהודה ושומרון הם עניין משמעותי יותר. בריאיון ל-CNN בשבוע שעבר שבו דיבר על "קיצוניות" הממשלה הישראלית, מיקד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חלק ניכר מהביקורת שלו על הממשלה כלפי תוכניות ההתיישבות שהיא מקדמת ביהודה ושומרון.
ערב בחירות 2024 נחשב ביידן למועמד חלש, שעומדת תחת לחץ הפרוגרסיבים במפלגתו, שהיו מעוניינים לראות תקיפות רבה יותר כלפי ישראל. הם גם כועסים שלא עמד בהתחייבויות שנתן לפלסטינים לפני הבחירות הקודמות, כמו למשל פתיחה מחדש של קונסוליה פלסטינית בירושלים. חברי מחנה זה במפלגה מעוניינים בגינוי תקיף יותר לבנייה ביהודה ושומרון ול"אלימות מתנחלים", כדבריהם. מנגד ניצב בייס דמוקרטי נרחב יותר, יהודי ולא יהודי, שגם אם הוא חושש מהרפורמה ושואף להקמת מדינה פלסטינית – מביע תמיכה רחבה בישראל.
שעות ספורות לפני המראתו של הרצוג לארה"ב ביום שני בלילה קיבל רה"מ בנימין נתניהו שיחת טלפון מביידן, שהמתין לה זמן רב. ראש המל"ל צחי הנגבי, שנטל חלק בשיחה, אישר כי ביידן שיבח בה את החלטת הקבינט בשבוע שעבר לפעול למניעת קריסת הרשות הפלסטינית. הנגבי ציין עוד כי ביידן ביקש להמשיך בשיחות מול הפלסטינים בתיווך אמריקני, שהתקיימו כבר פעמיים בעקבה ובשארם א-שייח' ובמהלכן התחייבה ישראל להשהיית מתן אישורי הבנייה ביהודה ושומרון למשך כמה חודשים.
מלשכת ראש הממשלה נמסר השבוע כי "אין ולא תהיה הקפאת בנייה בהתיישבות", וגורמים בממשלה מאשרים כי לא רק שלא מדובר על הקפאה, אלא שהממשלה אף העבירה השבוע החלטה נדרשת לשמירה על אתרי ארכיאולוגיה מעבר לקו הירוק. לדבריהם, על פי הסיכומים אמורה להתקיים עוד השנה, בעוד חודשיים או שלושה, ישיבה נוספת של מועצת התכנון העליונה לקידום אישורי בנייה להתיישבות, וכי בכוונתם לוודא כי הדבר לא מתמסמס מול ממשל ביידן.
בהודעה הרשמית של הבית הלבן לאחר שיחתם של ביידן ונתניהו הופיע נושא הרפורמה במקום האחרון. בהודעה צוין כי ביידן הדגיש את "הצורך בקונצנזוס רחב ככל האפשר", וכי "ערכים דמוקרטיים משותפים תמיד היו והם חייבים להישאר סימן ההיכר של מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל". גם לאחר הפגישה עם הרצוג הדגיש נשיא ארה"ב את הצורך להגיע "להסכמות רחבות".
לאחר השיחה הזו נפגש ביידן עם הפובליציסט תום פרידמן מהניו-יורק טיימס, שכתב בטורו כי המסר של הנשיא לשני המנהיגים הישראלים היה: "אנא עצרו, אל תעבירו עניין כה חשוב בלי הסכמה רחבה, או שתשברו משהו בדמוקרטיה הישראלית וביחסים עם הדמוקרטיה האמריקנית". הדברים התקבלו בברכה בקרב תומכי המחאה ומתנגדי הרפורמה בישראל, במיוחד לאחר שדוברת הבית הלבן אמרה כי הציטוט של פרידמן "עומד בפני עצמו". עם זאת, גורמים מדיניים בישראל שבים ואומרים כי זו לא הייתה רוח הדברים בשיחות הרשמיות עצמן.
בתוך כך, ביום רביעי נחתם הסכם הדדיות בין ישראל לארה"ב, ומאז רביעי בלילה יכולים פלסטינים בעלי אזרחות אמריקנית להיכנס לישראל באופן חופשי. ההסכם מהווה צעד נוסף לקראת האפשרות שישראל תיכלל ברשימת המדינות שאזרחיהן פטורים מאשרת כניסה לארה"ב.
סוגיית ההדדיות הייתה אחד העניינים העקרוניים ביותר מבחינת האמריקנים, ובינם לבין הדרגים המקצועיים בישראל התקיימו דיונים ארוכים בנושא. השגריר האמריקני תום ניידס, שעוזב בימים אלו את תפקידו בארץ, הדגיש לכל אורך הדרך כי "כחול הוא כחול" – כלומר, כל נושא דרכון אמריקני בצבע כחול הוא שווה, גם אם הוא פלסטיני או שמוצאו מאיראן.
ההבנות בנוגע להדדיות, ובמיוחד בנוגע לסוגיית הפלסטינים-האמריקנים המתגוררים בעזה, התגבשו באופן סופי רק ב-48 השעות שלפני החתימה. כדי לעמוד בכלל הדרישות האמריקניות להיכלל בתוכנית הפטור מוויזה צריכה עדיין להיעשות עבודה מקצועית בישראל, שמתבצעת במסגרת צוות מיוחד השוקד על העניין. גורמים המכירים את ההליכים אומרים כי אם לפני שנתיים היה נראה שבלתי אפשרי שישראל תעמוד בכל הדרישות, הרי שכעת יש עדיין עבודה בירוקרטית נדרשת – אולם זו משוכה שניתן להתגבר עליה. במיוחד נכונים הדברים כאשר ישראל צלחה אבני דרך משמעותיות, דוגמת הורדת אחוז הסירוב לבקשות אשרה בידי ישראלים, החקיקה שנדרשה כדי לעמוד בדרישות האמריקניות, וכן הסכם ההדדיות.
לאחר שישראל תעמוד בכל רשימת המטלות, בחודש הבא תגיע ההחלטה לידיו של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, שצריך לחתום על אישור שלפיו ישראל היא מועמדת רשמית לתוכנית הפטור. אם בלינקן ייתן את האישור, כחודש לאחר מכן המזכיר לביטחון המולדת אלחנדרו מיורקס יידרש לחתום על ההכרזה הסופית כי ישראל נכללת ברשימה. עד סוף ספטמבר, אם כן, צפויים הישראלים לדעת אם הם נכללים בתוכנית ויוכלו להיכנס לארה"ב ללא אשרה.
לכאורה, חתימתו של בלינקן יכולה להתעכב במקרה של חוסר הסכמה מדיני משמעותי עם ישראל. עם זאת, כרגע העוסקים במלאכה סבורים שאין סיבה לעיכוב, אלא אם כן יקרה דבר בלתי צפוי.
