בתום תהליך ארוך שנים, מתגבשת תמיכה מקיפה בהקמת נמל התעופה הבינלאומי המשלים לנתב"ג ברמת־דוד שבעמק יזרעאל. ההחלטה הסופית על מיקומו של נמל התעופה המשלים לנתב"ג תתקבל אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, אך בישיבה שנערכה בשבוע שעבר הוברר שכמעט כל הגורמים המעורבים – רשות שדות התעופה, צה"ל ובפרט חיל האוויר, אנשי המקצוע במשרד התחבורה ונתיבי ישראל – תומכים בחלופת הקמתו של הנמל ברמת־דוד. עם זאת, שרת התחבורה מירי רגב המשיכה להערים קשיים: לפי גורמים שנכחו בישיבה אמר שר הביטחון גלנט לרגב ש"צריך לקבל החלטות קשות".
יש לציין שהקמת נמל התעופה ברמת־דוד אושרה כבר בעבר, אבל יישומה עוכב ואז התמוסס; לאחר מכן בוטלה ההחלטה לאשר את הקמתו, ונערכו דיונים נוספים בנושא. כעת דרושה החלטה נוספת כדי להתחיל במלאכה.
הצורך בקיומו של נמל תעופה נוסף מלבד נתב"ג ברור זה עשורים. גורמי המקצוע מעריכים שבשנת 2029 יגיע נתב"ג למיצוי: הגברת התעבורה בו לאחר המועד הזה תהיה בלתי אפשרית. ההחלטה העקרונית על הקמתו של נמל התעופה המשלים התקבלה בשנת 2011, בקדנציה השנייה של נתניהו: הממשלה מינתה צוות מקצועי שיבחן את כל החלופות האפשריות, וזה הסיק שחלופת רמת־דוד היא הטובה ביותר. בשנת 2014 החליטה ממשלת נתניהו השלישית להקים את "משלים נתב"ג" ברמת־דוד.
הקמת נמל התעופה בעמק יזרעאל היא הרת גורל לצפון. גורמי מקצוע אומרים שהוא ישפר באופן ניכר את כלכלת האזור ואת מצב ההתיישבות בו. הצפי להכנסות מנמל התעופה הוא כ־2.36 מיליארד שקל בשנה (2 מיליארד שקל מפעילות התעופה והשאר מהכנסות מסחריות בתחום הטרמינל). הוא יביא כ־14 אלף משרות חדשות לאזור – חלקן ידרשו שירות צבאי וסיווג ביטחוני, והדבר ימשוך לגליל בוגרי צבא וצעירים, ויחזק את הדמוגרפיה היהודית בצפון. לפי ההערכות, כלכלת התיירות תזנק פי ארבעה בגליל, ומנגד יצטמצמו העומסים בנתב"ג.
אחת החלופות החשובות שנשקלו הייתה הקמת נמל התעופה בדרום, באזור נבטים. הצבא, משיקולי ביטחון, התנגד לכך נחרצות. הדרום הוא "מגרש המשחקים" של חיל האוויר, ויש בו מפעלים ביטחוניים חשובים. גם הקרבה של רצועת עזה למקומו של נמל התעופה הטרידה את צה"ל. התנגדויות אחרות נשמעו מכלכלנים ומאנשי תיירות, שטענו שנמל התעופה בדרום ימשוך פחות תיירים מנמל תעופה סמוך למוקדי התיירות בצפון, ובהם נצרת וים כנרת.
אך הקמת נמל התעופה לא יצאה לדרך. העיכובים נגרמו מלחצים פוליטיים גדולים, גם מצד תושבי עמק יזרעאל החוששים שהמטוסים הממריאים ונוחתים יפגעו באיכות חייהם וגם מצד ראשי רשויות בדרום שדחפו להקים את נמל התעופה סמוך אליהם. בני ביטון, ראש עיריית דימונה, דוחף זה שנים להקמת נמל תעופה בדרום, והשרה רגב התחייבה בפניו לכך. אחרי כנס משותף עם שרת התחבורה בשבוע שעבר הוא אמר שוב שהשרה התחייבה להקמת נמל התעופה בנבטים, "שיביא בשורה גדולה לתושבי הנגב בכלל ולדימונה בפרט. יש לנו שותפים בממשלה שרואים בנגב הזדמנות לפריחה כלכלית־חברתית ואני מצפה גם משר הביטחון יואב גלנט ומשר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ להצטרף למהלך הציוני שאנחנו מובילים כאן בנגב".
הלחצים הביאו כאמור לעיכוב יישום ההחלטה עד 2018, ואז מימושה נבלם בגלל הכאוס הפוליטי ואחריו הקורונה. הקמת נמל התעופה פשוט התמוססה. בממשלת בנט ולפיד חל מפנה – אך לא לטובה. בעקבות לחץ פוליטי של בוחריה מאזור עמק יזרעאל, הובילה שרת התחבורה מרב מיכאלי ממפלגת העבודה לביטולה של החלטה 2050, ולהקמתה של ועדה מקצועית חדשה שתבדוק שוב מהי החלופה הטובה ביותר למשלים נתב"ג. שר הביטחון דאז בני גנץ עדכן – בניגוד לעמדותיהם של שרי הביטחון הקודמים – על התנגדותו משיקולים ביטחוניים להקמת נמל התעופה בעמק יזרעאל.
ועדת עילם בראשות אל"מ במיל' עילם שגיא בדקה 12 חלופות, כולל רמת־דוד. שוב, לצערם של גנץ ומיכאלי, הציון הטוב ביותר ניתן לחלופת רמת־דוד. בינתיים חזרה ממשלת נתניהו לשלטון, וכעת צפויה הממשלה לקדם את הקמת נמל התעופה לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. בניית נמל תעופה דורשת שמונה עד עשר שנים, כך שמהגעת נתב"ג למיצוי ב־2029 ועד כניסתו של נמל התעופה החדש לפעולה צפויים תושבי ישראל לכמה שנים של עומסים, פקקים ותקלות. "את נמל התעופה ברמת־דוד", אומר לנו גורם בממשלה, "היה צריך להקים אתמול ושלשום".
