פתיחת חנויות בתשעה באב, צופרי כניסת השבת בבתי הכנסת, הפרדה מגדרית באירוע "משיח בכיכר" של חב"ד, "הדתה" במרחב הציבורי ואפליית אורתודוקסים בהקצאת מבני ציבור – כל אלו עומדים במוקדיהן של סערות חוזרות ונשנות שמלוות את מערכת הבחירות המקומית בתל־אביב. העיר העברית הראשונה נכנסת לשלב מתקדם במערכת הבחירות, ובליבה סוגיות דת וחילוניות.
יש הרואים בעליית המתח בסוגיות הדת והמדינה חלק מהלך הרוח הכללי בחברה הישראלית ובתקשורת, שמרבה לעסוק בסוגיית ההדתה. יו"ר "הפורום החילוני" רם פרומן סבור שהמאבק בין חילונים לדתיים בתל־אביב נובע ישירות מהשפעת פעילותו. "בשנה האחרונה", אומר פרומן, "הצליח הפורום החילוני להעלות לתודעה הציבורית את חשיבות ההגנה על ערכי החילוניות והמאבק בהדתה – הן בבתי הספר הממלכתיים והן במרחב העירוני. אך טבעי שהנושא הזה יעמוד בלב מערכת הבחירות המקומיות בערים חילוניות מובהקות, ובראשן תל־אביב".
גם איש ש"ס שהיה חבר מועצה בעיר, נתן אלנתן, סבור שהנושא עומד בלב מערכת הבחירות – אולם דווקא מהתפיסה שבקדנציה האחרונה תל־אביב עוברת "תהליך החלנה מוגבר", כלשונו. "המפלגות החרדיות פרשו מהקואליציה של חולדאי אחרי העברת חוק המרכולים. בעבר עיריית תל־אביב הייתה קונסת עסקים שהיו פתוחים בשבת. היה סטטוס־קוו, והוא נמחק. החוק שונה לטובת חילול שבת. היחס לקהילת הלהט"ב בעיר, למשל: בקדנציה הנוכחית הועברו תקציבים מטורפים, מה שלא היה בעבר. בגני ילדים בתל־אביב יש היום לא רק אבא ואמא של שבת אלא אבא ואבא של שבת וגם אמא ואמא של שבת. זה מגיע מתוך הנחיה של מנהל החינוך בתל־אביב. בשכונת שפירא יש תהליך של החלנה – יש קבוצה של צעירים חילונים עם אג'נדות פוליטיות שמאלניות, שרבים מהם נאבקים לצד המסתננים ונלחמים נגד צופרי השבת. מעולם לא שמעתי אותם אומרים משהו על קריאות המואזין או פעמוני הכנסייה. כך שאין סטטוס־קוו, יש מציאות של החלנה, ומי שמנסה קצת לחזור לסטטוס־קוו צועקים עליו 'הדתה'".
דוגמה עדכנית למתח הרב אפשר למצוא באיום של עיריית תל־אביב לתבוע את תושבת העיר עדה רבון. עו"ד רבון, תושבת רמת־אביב, טענה לאחרונה בפייסבוק שחולדאי מתעתד להעניק מבנה לציבור החרדי בפרויקט בנייה עתידי בשכונה הצפון תל־אביבית. מנהלי עמוד הפייסבוק הרשמי של עיריית תל־אביב כתבו לה שבכוונת העירייה לתבוע אותה דיבה. גורמים בעירייה אומרים שהאיום הוא ביטוי ללחץ שחולדאי נתון בו בעקבות התחרות על הקול החילוני, ולכך שרבון פגעה בבסיס הפוליטי של ראש העיר.
רבון הסירה חלק מהפוסט לאחר האיום בתביעה, אך היא עדיין סבורה שיש תהליך של השתלטות חרדית על תל־אביב. "יש עשרה מוקדים ברמת־אביב הירוקה שהועברו מהציבור החילוני לציבור החרדי. יש סיוע ל'החרדת' העיר, וחולדאי נותן להם. אגב, החרדים אומרים את זה: תל־אביב ובעיקר שכונת רמת־אביב, שהיא שמאל באוריינטציה שלה, הן מבחינתם יעד כיבוש אולטימטיבי במסגרת כיבוש מדינת ישראל. העירייה החליטה לאיים לתבוע אותי, כי הם בפאניקה מזה שאנחנו חושפים את הפעילות הזאת". השבוע תתקיים אספה של תושבי רמת־אביב עם גורמים בעירייה כדי למחות על "ההתפתחויות" בעיר. "יש השתלטות מוחלטת של גורמים דתיים משיחיים מטורפים וחרדים, זה חייב להיעצר", קובעת רבון.
עוד סערה עדכנית פרצה כשחבר מועצת העיר ראובן לדיאנסקי, העומד בראש רשימת "חילונים ירוקים", פתח בקמפיין לחלוקת מדבקות המכריזות על בתי עסק שיפתחו את שעריהם בתשעה באב. לדיאנסקי נאבק בחולדאי ובמרצ על הקול החילוני, ולאחרונה גם פצח במהומה כשחב"דניק נכנס לבית העירייה והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. לדבריו חולדאי נכנע לדתיים ולהדתה, ו"מחלק" יותר מדי שטחי ציבור לטובת בתי כנסת לציבור האורתודוקסי. "העיר הולכת וננגסת בידי חרדים ודתיים קיצוניים. חולדאי הוא פוליטיקאי שבסופו של דבר צריך להרכיב קואליציה, וכשהוא מקים אותה השותפים הראשונים שלו הם ש"ס. הם מקבלים לא מעט מהעירייה – שטחים לבתי כנסת וגם תקציבים כאלה ואחרים. לראש העיר החילוני החזק יש צרכים קואליציוניים. החרדים והדתיים הם עמודי התווך של הקואליציה".
גם מרצ, מבחינת לדיאנסקי, לא מממשת את ייעודה. "אין זה סוד שמרצ נבחרה למועצת העיר עם שישה מנדטים, עשרים אחוז מכלל חברי המועצה. זה כוח אדיר. הכרסום בחילוניות ובצביון החילוני של תל־אביב, ותופעות ההדרה, ההדתה והשנאה – כל זה קורה במשמרת של מרצ. היה להם כוח להיות סמן חילוני מובהק ששומר על האינטרסים של הציבור החילוני, והם לא עשו את זה".
במרצ לא מתרגשים מלדיאנסקי ומקמפיין תשעה באב שפצח בו, שלדבריהם הוא ציני, ופוגע במאבקים אמיתיים נגד הדתה. "פתיחת עסקים בתשעה באב היא ניסיון לקושש קולות לקראת הבחירות, ולראיה חמש שנותיו של לדיאנסקי במועצת העיר שבהן הוא לא התבטא מעולם בסוגיה הזו או בכלל בנושאי דת בעיר", אומרת יו"ר מרצ מיטל להבי, המתמודדת לראשות העיר.
גם את ש"ס היא מאשימה בטקטיקה דומה: "סוגיית הצופרים משמשת את ש"ס לעורר פילוג ופירוד בתוך העיר לצורך הבחירות. כל ניסיון להשתמש בסוגיות של דת כאמצעי לבחירות הוא פסול בעיניי. אנחנו נאבקים נגד כפייה דתית, אבל אין לנו מאבק עם הציבור הדתי. צד אחד מנסה להגדיר אותנו כשונאי דת וצד שני מגדיר אותנו כשונאי חילונים. בסוף יסתיימו הבחירות ונצטרך לדעת לשבת יחד".
נציג הבית היהודי בעיר, חיים גורן, מסכים שהבחירות הן הסיבה לסערות. "נוצרה תחרות, מי יותר חילוני", אומר גורן. "התחרות גורמת לחולדאי להקשיח עמדות, למשל בסיפור של 'משיח בכיכר'. כשקראתי לבעלי עסקים לכבד את תשעה באב ולסגור חנויות,
מתוך תפיסה ערכית שמדובר ביום אבל לאומי ולאו דווקא דתי, מיד נפתח קמפיין של קריאה לעסקים שיפתחו ביום הצום. יש תחרות מי יוצא יותר חזק נגד הדתיים. אבל מפה ועד לרמוס את תשעה באב? זה יותר מדי. גם דתיים צריכים להרגיש בבית כשהם נמצאים בתל־אביב".
איש ש"ס אלנתן מעריך שסערות הדת בתל־אביב רק ילכו ויתעצמו. "חולדאי היה בטוח עד לפני שבוע שהוא לוקח את הבחירות בהליכה. הדאגה העיקרית שלו הייתה מהמועצה, כמה חברים יהיו לו בקואליציה.
"עם כל הסיפור של הכאילו הדתה והמאבק על הקול החילוני, הוא מרגיש שהוא מפסיד מנדטים. ייתכן שסתיו שפיר תתמודד. בן טיפוחיו אסף זמיר מתמודד. אולי יהיה גם מועמד ימני. כל הדברים הללו יחד נוגסים משמעותית בכוחו. זה פותח את הבחירות וגורם לכך שהמאבק על הקול החילוני הולך ומתעצם – והתוצאות בהתאם".
