לימוד תורה ייחשב שירות משמעותי? במערכת הפוליטית ומחוצה לה תוקפים בחריפות את הצעת החוק שהגישה הבוקר (ג') מפלגת יהדות התורה – "חוק יסוד לימוד תורה", יממה לאחר העברת צמצום עילת הסבירות. הטענה המרכזית היא שבמקום להרגיע את הרוחות, מעוררים במפלגה סערה נוספת באשר לכוונות הקואליציה.
את הצעת החוק הגיש ח"כ משה רוט מהמפלגה, והיא קובעת כי לימוד תורה הוא ערך יסוד של העם היהודי. ההצעה צפויה לעלות לדיון בתחילת מושב החורף של הכנסת, אחרי החגים.
ההסכם הקואליציוני עם מפלגת יהדות התורה קוב כי הממשלה תקדם חוק יסוד שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה עוד קודם להעברת התקציב. לאור העיכובים בקידום החוק, הגיש ח"כ משה רוט יחד עם הח"כים מסיעתו הצעת חוק פרטית, שתקבע את מעמדו של ערך לימוד התורה ומעמדם הייחודי של לומדי התורה.
מאוחר יותר נמסר מהליכוד כי "הצעת חוק יסוד לימוד תורה לא עומדת על הפרק והיא לא תקודם". ביהדות התורה מסרו בהמשך כי "כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני ימצא פתרון מוסכם על כלל סיעות הקואליציה בנושא הגיוס. הצה"ח הוכנה בזמנו על ידינו כחלק מהפתרון הכולל. מועד ההנחה על שולחן הכנסת הוא מקרי וכל הנושא יגובש בהסכמות בין מפלגות הקואליציה. אנו מצרים על כל מי שמנסה לתלות בהצעה מה שאין בה".
בהצעת החוק נכתב כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית, רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה", בהתאם לכך מציעים יוזמי החוק "לעגן כראוי החוק יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד התורה, ואת רצונה לעודד לימוד תורה". עוד קובע החוק כי "אלו שיקבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה, לתקופה משמעותית, יחשבו כמי שמשרתים, שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי, וכי תהיה לכך השלכה על זכויותיהם וחובותיהם". סעיף מרכזי בהצעת החוק גרר את מרבית את הרעש. הסעיף מתייחס לפסיקת בג"ץ שביקשה להסדיר את נושא גיוס בני הישיבות. יוזמי החוק טוענים כי חוק יסוד לימוד התורה יבהיר לבית המשפט העליון, כי הכנסת תומכת בהכרה במרכזיותו של ערך לימוד תורה.
לדברי ח"כ רוט, "בהסכם הקואליציוני סוכם, כי הצעת חוק זו תהיה הצעה ממשלתית, אך הדבר לא נעשה בלוח הזמנים שסוכם. לכן החלטנו להגיש את החוק כהצעה פרטית מטעם כל הסיעה כדי שנוכל לקדם את החוק מיד בתחילת מושב החורף".
ח״כ מתן כהנא ("המחנה הממלכתי") תקף את הגשת ההצעה, "אחיי החרדים, אתם באמת חושבים שאתמול היה היום הנכון להניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק הזו? בלי תורה אין מדינת ישראל. לי זה ברור. אבל באותה מידה ברור לי שהחוק הזה יעשה נזק עצום לעולם התורה, נזק עצום לחברה החרדית ונזק עצום למדינת ישראל. הכוח כעת בידיים שלכם, אנא מכם השתמשו בו באחריות".
הרמטכ״ל לשעבר, ח"כ גדי איזנקוט, טען כי "הגשת חוק יסוד לימוד תורה או בשמו האמיתי "עוקף חוק גיוס", בהמשך להחלטה מבישה שקיבלה הממשלה בחודש שעבר להמנע מגיוס כולל של תלמידי ישיבה – מהווה מכה אנושה לצה"ל כצבא עם ממלכתי. הגורמים הציוניים והממלכתים בכנסת ומחוצה לה חייבים לפעול יחד להחלפת הממשלה הרעה בתולדות ישראל".
יו״ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הגיב: "רק אתמול נתניהו הצהיר שכל חקיקה תגיע בהסכמה, והיום נתניהו, דרעי, גפני וגולדקנופף – מהמקפצה".
גם בקואליציה מתחו ביקורת קשה על הצעת החוק. השר עמיחי שיקלי כתב כי "לימוד תורה הוא ערך עליון בעם ישראל שמעולם לא נזקק לחקיקה, וכך ראוי שישאר. הנחתה של הצעת חוק זו על שולחן הכנסת היא הטרלה מזיקה בעיתוי אומלל, וההשוואה לשירות בצבא לא שייכת, לא ראויה ולא תהיה – לא בקולי".
ח"כ דן אילוז מהליכוד הגיש בתגובה הצעת חוק המדגישה את חשיבות השירות בצה"ל והעבודה לפרנסה בתוך המסורת היהודית עצמה. בדברי ההסבר הדגיש כי "חכמינו זכרונם לברכה ידעו לדרוש מהציבור היהודי לשלב בין לימוד תורה לבין עיסוק במלאכה כשרוב תלמידי החכמים של עם ישראל לאורך הדורות היו גם אנשי מקצוע עם השכלה רחבה. כיום כשזכינו למדינת ישראל ריבונית, והמלחמות נגדנו של שונאינו הן מלחמות מצווה, גם חובת הגיוס היא חובה ברורה שמבחינת התורה עצמה נדרשת".
