המפלגות החרדיות לא עמדו במרכז המאבק לחקיקת סעיפי הרפורמה המשפטית. אם הרפורמה תוקפא פעם נוספת בחודשים הקרובים, היא לא תהיה רק בעקבות התגברות המחאות, אלא בשל סדרי העדיפויות המשתנים של הקואליציה, ודרישת המפלגות החרדיות להביא הישגים גם לקהל שלהם, כדוגמת חוק הגיוס, שינוי סעיף הנכד והכרת לימוד התורה כערך יסוד.
בעיתון ׳המודיע׳, ביטאון המפלגה החסידית – אגודת ישראל, נכתב הבוקר: ״יהדות התורה הצטרפה לקואליציה לא כדי לקדם רפורמה משפטית אלא כדי להסדיר את מעמדם של בני הישיבות שתורתם אומנותם". לדבריהם, "אין פניה של היהדות הנאמנה למאבקים. לא רק שאינה מעוניינת להוסיף שמן למדורה האוחזת בזירה הציבורית, אלא היא מצפה ומייחלת שיאוחו הקרעים, ושיושגו הסכמות".
עיתון 'הדרך', של אריה דרעי, קרא להתנהלות אחראית בהמשך קידום הרפורמה המשפטית, וביקר את "קלי הדעת" ש"עוצמים עיניים" מול ההתפתחויות בזירה הביטחונית והמדינית. במאמר, תחת הכותרת 'האחריות מחייבת' נכתב כי "תיקון מערכת המשפט הוא דבר הכרחי, זה ברור ופשוט. מרן רבינו זי"ע היה הראשון שקרא לכך, ותנועת ש"ס שילמה מחירים כבדים לאורך השנים על המחויבות שלה לנושא. אך התעקשות ודווקנות מבלי להסתכל ימינה ושמאלה, אינן מסימני החוכמה והתבונה".
בנוגע לסערה הציבורית סביב הרפורמה והאירועים בימים האחרונים נכתב כי "עובדה בסיסית נוספת היא, שהיותנו צודקים לא מעלימה את מי שאינם צודקים, הם כאן כדי להישאר, וצריך לדעת כיצד להמשיך ולהתנהל עם כולם, גם כשאיננו מסכימים. זהו תנאי הכרחי לאפשרות לפעול ולהגן על האינטרסים החיוניים לעולם התורה, להתנהל בתבונה, בשום שכל, לחשוב מאה פעם לפני כל צעד, בזירה המסוכנת הזו אין מקום לצעדים לא מתוכננים".
מילים דומות נכתבו ביום חמישי שעבר גם בעיתון 'יתד נאמן' הליטאי, המזוהה עם דגל התורה בראשות ח"כ משה גפני. במאמר מערכת קראו לחשב מסלול מחדש באשר לתמיכת המפלגות החרדיות ברפורמה המשפטית, ברקע הרצון לחקיקת חוק הגיוס בכנס החורף שייפתח לאחר החגים, וההחלטה על גניזת פסקת ההתגברות.
"לאחר תיקון עילת הסבירות עלינו לחשב מסלול מחדש ולשאול את עצמנו האם בכל מחיר? הן זהו דבר שאיננו בעלי עניין ישיר בו, האם צריכים אנו לשאת בנטל תוצאות המלחמה הזו?", נכתב במאמר. עוד הוסיפו כי "אומנם פסקת ההתגברות נחוצה לצורך שמירת מעמדם של בני הישיבות ולמען מניעת פגיעה בכל קודשי ישראל, שמירה שלא ניתן לוותר עליה בשום דרך ואופן ובפרט כאשר ניתנה לדרישה זו התחייבות בהסכם הקואליציוני. אך אם יש דרך אחרת להשיג את העיקרון והמטרה הזו, האם נכון לכוון את חיצי הרעל שבאוויר לכיוון ליבם הטהור של בני הישיבות?".
