שלום בימי מאבק: הישראלים שמוכיחים שאפשר אחרת

שחר ואישמעאל

שחר קלנר מאלון־שבות הוא מנהל התפעול של קמפוס "היכל שלמה" במכללת הרצוג, נשוי לטלי'ה ואב לארבעה. אישמעאל בן־ישראל הוא מנכ"ל בית ספר מקוון ללימודי שפות, מנהל עמותה להוראת ערבית ומגיש הסכת ללימוד השפה, בן זוגה של שירז ואב לאלמה, שנולדה בפונדקאות עם בני הזוג קלנר.

"כשטלי'ה דיברה איתי על הרצון שלה להיות פונדקאית", אומר קלנר, "החלטנו שנעשה את זה עבור זוג שאורחות חייו שונים, בתקווה שנוכל ליצור גשר לחלק בחברה הישראלית שלא היה בשיח שלנו עד אז. כך הכרנו את אישמעאל ושירז, בני זוג ששונים מאיתנו ב־180 מעלות כמעט בכל פרמטר".

בן־ישראל מחזיק בדעות שמאל, "יש שיגידו אפילו שמאל קיצוני", הוא אומר. "אני מתנגד לכיבוש ולהפיכה המשפטית. אני חרד לחברה ולדמוקרטיה, גם בגלל הרפורמה עצמה וגם כי האנשים שדוחפים אותה מנסים לנצל את השינויים כדי לקדם סדר יום שונה ממה שאני מאמין בו".

הקלנרים תומכים ברפורמה, אבל לא נותנים לחילוקי הדעות להשפיע על הקשר שלהם עם אישמעאל ושירז: "החברות שלנו לא נפגעה אלא אפילו התחזקה", הם אומרים, "כי אנחנו רואים כמה השיח בלי מסננים ורעשי רקע עוזר להוריד את גובה הלהבות. יש לנו דברים משותפים הרבה יותר מאשר מפרידים – הלוואי שנצליח ליצור גשרים לעוד אנשים שמעוניינים בכך".

בן־ישראל: "הקשר עם שחר מחזיק אותי, נותן לי תקווה ומרגיע אותי בתקופה הזאת. אני מסתכל עליו ורואה אדם עם אמפתיה, אהבה וחמלה לכל אדם. אני יודע שהוא תומך בהפיכה המשפטית וזה נותן לי תחושה שגם להרבה אנשים שתומכים בה כמוהו יש לב גדול. אנחנו מנסים דווקא בתקופה הזאת ליצור יותר חמלה בחברה הישראלית. אני אסיר תודה על כך ששחר וטליה בחיים שלנו, דווקא בתקופה הזאת".

יואב וגשם

בני הזוג יואב וינטרוב (33) וגשם מילר (31) הם הוריהן של שחר בת השנתיים ודרור בת החודש ומתגוררים בירושלים. יואב עובד בחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, וגשם מורה לתנ"ך בתיכון "דרך" בירושלים. בכל מערכות הבחירות האחרונות יואב הצביע לליכוד וגשם למפלגת העבודה. "הדעות החברתיות־כלכליות שלנו הפוכות", הם מספרים. לדעת וינטרוב מערכת המשפט לא חפה מטעויות ויש לעשות בה תיקונים; הוא מעדיף הסכמה רחבה, אבל חושב שחלק מארגוני המחאה מונעים מהאופוזיציה להגיע לפשרה. גשם מתנגדת לכל שינוי בלי הסכמה רחבה ("זה מדרון חלקלק עד לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית"), וחושבת שצריך לעשות כמעט הכול כדי למנוע מחוקים כאלה לעבור.

כבר שבע שנים הם ביחד, ואף שווינטרוב עובד בתחומים פוליטיים ומילר היא אשת חינוך אידיאולוגית, הם קיבלו החלטה עקרונית להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לבית, "מתוך כבוד לעמדה של השני והבנה שלא נצליח לשנות את העמדה זה של זו". גם הפעם הם משתדלים לדבוק בעיקרון הזה, אך באופן אירוני יצא להם להיות במקביל בהפגנות סותרות.

"אופן התרחשות הדברם בכנסת השבוע עורר תחושה של שבר עמוק ומועקה במרחב הציבורי, וזה משפיע גם על התחושות שלנו ושל האנשים הקרובים אלינו", אומרים וינטרוב ומילר, אבל למרות הכול הם עומדים בסיכומים, "חוץ מכמה הערות ציניות על אנרכיסטים שחוסמים כבישים ועל פשיסטים שרוצים להפוך את המדינה לאוטוקרטיה. כרגע, חוץ מעיסוק בטיטולים, גזים, פליטות והתעוררות בלילות, אנחנו מכילים את השבר ומאמינים בכוח של החברה שלנו להחלים ממנו".

שירה ורעות

שירה ליברמן מבאר־שבע ורעות גולדמן, במקור מקיבוץ קטן בערבה, הכירו כשעבדו יחד בחנות ספרים בירושלים, וכבר שנתיים הן שותפות לדירה אף שהן מגיעות מעולמות שונים לחלוטין. "היא החברה הדתית האמיתית הראשונה שלי", אומרת גולדמן, וגם ליברמן אומרת: "היא החברה החילונית הראשונה שלי".

"אני מצביעת מרצ ומדי פעם שמאלה", מציינת גולדמן, "הפוליטיקה בוערת בי, ובתור קיבוצניקית תמימה הופתעתי ששירה לא חושבת כמוני". ליברמן גדלה בבית ציוני־דתי קלאסי, "קצת בועה. לא הכרתי אידיאולוגים שמאלנים לפני רעות, וזה היה מאוד פוקח עיניים. היו שנים שפוליטיקה עניינה אותי יותר, לאחרונה קצת פחות".

במשך תקופה ארוכה לא היו ויכוחים פוליטיים בדירה, אך הרפורמה המשפטית שינתה את המצב. ובכל זאת, "החלטנו להעלות את זה כמה שפחות, לנסות לתת מקום לדעות של כל אחת, ובעיקר לדעת שזה לא משפיע על החברות שלנו ושזה סבבה שלא נחשוב אותו דבר", מסבירה ליברמן.

"אי אפשר להתחבא מהפוליטיקה", מבהירה גולדמן. "השבוע הייתי פעילה מאוד בהפגנות וכאבתי ממש את אישור החוק. ניסיתי להסביר את זה לשירה, ובאופן מפתיע היא הקשיבה והמשיכה בחייה. הבנו שככה זה יותר נוח. מדי פעם מישהי תעלה נושא פוליטי שכואב לה, והשנייה לא תסכים. אנחנו לא כאן כדי לטפל במשבר הפוליטי, אנחנו כאן אחת בשביל האחרת".

"רעות הלכה להפגנות השבוע", מציינת ליברמן, "ודאגתי לה למים ולכובע. אנחנו פה בשביל החברות בינינו".

אורי ועדי

הקשר בין אורי שינדלר לעדי דורי נמשך כבר 21 שנה, מאז שהתגייסו לשירות סדיר בפלחה"ן גולני, ואחרי ששובצו באותו צוות הם גם המשיכו לשירות ארוך בן 18 שנה במילואים. דורי נשוי ואב לשלושה, עובד עם בני נוער ובשנים האחרונות מנהל פנימייה. הוא מחזיק בעמדות ימין ליברלי, אך מתנגד חריף לרפורמת המשפט: "התחושה היא שהדבר האחרון שמעניין את הממשלה ונבחרי הציבור זה לחזק את הדמוקרטיה. נבחרי ציבור מהצד הימני ש'עובדים' בטוויטר ומשסים אזרחים באזרחים ייזכרו לדיראון עולם", הוא אומר נחרצות.

שינדלר, נשוי ואב לחמישה, הוא סגן מנהל בישיבת אמית "בלבב שלם" בירוחם, ודווקא שמח על קידום הרפורמה: "החוק לצמצום עילת הסבירות היה חייב לעבור, בטח לאור האולטימטום של כוחות כאלה ואחרים שרוצים לנהל את הכנסת והממשלה מבחוץ", הוא אומר. הייתה לו שיחה קשה עם דורי בנושא: "אין ספק שיש הרבה דברים שאנחנו לא מסכימים בהם, ואני מבין את החששות של עדי אבל לרובן איני שותף".

"במילואים היו ויכוחים עם הרבה ציניות בנושאים האלה", מציין דורי. "באחד על אחד או בשיחות טלפון תמיד מדברים על מה שמסכימים, ויש שיח ממלכתי ויותר מכבד".

"דבר אחד בטוח", מסכם שינדלר באופטימיות, "גם כשרגשות מעורבים בשיח בגלל הכאבים בשני הצדדים, הדיון נשאר ענייני. זה לא יכול לערער את החברות והרעות בינינו".