הופעותיה הבודדות של המכת"זית, מכונת ההתזה המשטרתית, בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, הפכו אותה לסמל האכיפה או הכוחנות המשטרתית. הרכב המשוריין, שבראשו צינור המתיז סילוני מים, מוכר היטב למפגינים גם במחאות אחרות. פעילי ימין וחרדים מחו מזמן על השימוש בכלי הכוחני, שנזקו רב ויעילותו מוטלת בספק. עם הגעת המכת"זית להפגנות בקפלן ופציעתם של מפגינים השבוע, עלתה שאלת השימוש בכלי למרכז סדר היום החדשותי.
לפני שנדון במהות, נערוך היכרות עם הכלי שהפך לאחד מסמלי משטרת ישראל, ולא לטובה. מתברר כי זהו פיתוח ישראלי: בשנת 1986 החלו בחברת "בית אלפא טכנולוגיות", המייצרת כבאיות, לייצר דגם חדש של כבאית חסכונית במים. הזרנוק, שנחשב אז למוצר חדש, היה בעל שסתום ייחודי המאפשר לפתוח את זרם המים מיד ובעוצמה רבה, וגם להפסיק אותו באחת.
מי שזיהה את הפוטנציאל הנוסף של המוצר החדש, מעבר לכיבוי אש, הוא סגן־ניצב בדימוס אמנון הלפר, שבאותם ימים השתחרר מתפקיד ראש מדור בילוש בימ"ר תל־אביב. באמצעות החברה שהקים, "אבנון אינטרנשיונל", החל לשווק את המוצר החדש למשטרות בעולם לטיפול בהפרות סדר.
"למשטרת ישראל היה לי קל להגיע כי באתי מתוכה, אבל עוד לפני כן הגעתי לתערוכה בינלאומית למשטרות, הצגתי שם את המכת"זית, והצרפתים התלהבו ממנה", מספר לנו הלפר. "הם סיפרו לי על ההפגנות הסוערות שהתרחשו אצלם ב־1968, שהם לא הצליחו להשתלט עליהן. אחרי 20 שנה הם ראו בזה פתרון שיכול לסייע אם יתרחשו שוב כאלה מהומות. המשטרה הצרפתית קנתה שתי מכת"זיות. אחריה משטרת ישראל קנתה עוד שתיים, ואחר כך קנו מאיתנו סין, קוריאה הדרומית, ומדינות נוספות". בהמשך נמכרו מכת"זיות לארה"ב, לטביה, זמביה, ארגנטינה וטורקיה.
המשטרות בעולם זיהו את היעילות שבכלי, אבל יש בו גם סיכון לפגיעה קשה.
"בשפה המקצועית המכת"זית מוגדרת ככלי אכיפה ללא הרג", משיב הלפר. "במגוון האמצעים שיש למשטרה כמו פרשים, רימוני הלם ואלות, אני חושב שהמכת"זית היא הכלי הכי פחות בעייתי, כל עוד משתמשים בו לפי הוראות הבטיחות. צריך לשלוט בתותח, בכמות המים, במה שמכניסים למים. בהרבה מקרים עושים בזה שימוש לא נכון, ואז הוא באמת מזיק מאוד".
ההופעה הראשונה של מכת"זית נגד אזרחים בישראל הייתה בשנת 1986. חרדים מחו אז מול בתי קולנוע ירושלמיים שפעלו במהלך השבת, ומנעו מהצופים החילונים להיכנס לאולם. המשטרה פיזרה את המפגינים באמצעות מכת"זית, והכלי החדיש נתפס כהצלחה מבחינת המשטרה.
הלפר הציע את הכלי גם לצה"ל, לצורך התמודדות עם הפרות סדר של פלסטינים ביו"ש. בתחילה לא התלהבו שם ממנו, אך הדבר השתנה בשנות האלפיים, כאשר כוח מג"ב ביהודה ושומרון הביא לגזרה את המכת"זית והוסיף למים "בואש" – נוזל מצחין במיוחד שמותיר ריח רע על האנשים והמשטחים שהוא מותז עליהם. השימוש הראשון היה בעת הפגנה של פלסטינים ופעילי שמאל נגד בניית גדר ההפרדה.
הרופאים מתריעים
השימוש המדוד במכת"זית הפך לנפוץ יותר מאז 2015 ואילך. גלי מחאה שונים הפכו להמוניים וכללו הפרעה לציבור, בחסימות כבישים או בהתקהלויות ללא אישור. מחאות הפלג הירושלמי, מחאת יוצאי אתיופיה, המחאה על מותו של אהוביה סנדק ז"ל – בכל המקרים האלה השתמשה המשטרה במכת"זית כדי לשחרר צירים ולפזר התקהלויות. וככל שהשימוש בכלי גבר, כך התעצמה הביקורת נגדו.
לפני כשבועיים פרסם איגוד רופאי בריאות הציבור מכתב בחתימתם של מאות אנשי רפואה, שקראו למפכ"ל המשטרה להפסיק את השימוש במכת"זית. "בפגיעה ישירה של זרם המים בפנים קיים סיכון רב לפגיעה באיברי הפנים, לרבות נזק קשה ובלתי הפיך לעין, לארובת העין ואף לעיוורון. סיכון זה גובר ככל שהלחץ גבוה יותר והטווח קצר יותר", התריעו הרופאים, והמליצו "להכריז על עוצר שימוש במכת"ז עד להשלמת החקירה ועד ליישום לקחים למניעת הישנות פציעות קשות משימוש במכת"ז".
הקריאה הזו עוררה גם ביקורת על כך שהרופאים – האמונים על טיפול בכל אדם, ללא הבדל דעה ומעמד – בחרו לפרסם את האזהרה הזו רק לאחר שפגיעת המכת"זית במפגינים נגד הרפורמה זכתה לתשומת לב תקשורתית רבה.
מפגינים מקבוצות מחאה שונות דיווחו עם השנים על נזק רב שגרם השימוש במכת"זית. לפני כשלושה שבועות קבע בית המשפט כי זוג קשישים חרדים שנפגעו ממכת"זית בשעה שכלל לא השתתפו בשום מחאה, יפוצו על ידי המשטרה ב־48 אלף שקלים. האירוע התרחש באוקטובר, בעת הפגנת חרדים בכניסה לבירה. המכת"זית תועדה מתיזה מים לעבר שני עוברי אורח מבוגרים שצעדו ברגל על המדרכה, ללא שום קשר להפגנה שהתקיימה על הכביש. האישה נפלה על הרצפה מהפגיעה, נפצעה ופונתה לבית החולים. בני הזוג הגישו תביעה אזרחית, וכאמור זכו בפיצוי גבוה.
במשטרת ישראל הביעו צער על הפגיעה, וטענו כי מפעיל המכת"זית לא זיהה את השניים שהיו מאחורי חומה בעת ההפעלה. "לאחר המקרה הוחלט שהשוטר שהפעיל את הכלי לא ישמש יותר בתפקיד זה, וחודדו הנהלים בכל הנוגע להפעלת המכת"ז למניעת הישנות מקרים דומים".
בתיעוד אחר, שהופץ בינואר 2022, נראה מפגין חרדי רוקד תחת זרם המים שהותז עליו. אלא שאז הזרם הוגבר, הוא נפל במהירות וראשו נחבט במדרכה. המפגין קיבל טיפול רפואי במקום. מקרים אחרים הביאו אף הם לפציעות. במחאת אהוביה סנדק, הזרם החזק הפיל כמה נערות בעוצמה והן נזקקו לטיפול רפואי. בהזדמנויות אחרות נראו זרנוקים מתיזים לכל עבר, גם ללא סיבה נראית לעין.
חומר הבואש, המעורב במי המכת"זית, גורם לנזק גבוה. המשטרה משתמשת בו בעיקר בהפגנות של צעירים חרדים מהחוגים הקיצוניים, ועלותו היא כשני מיליון שקלים לכמות המספיקה לכשנתיים – כך על פי מסמכי המשטרה. החומר מיוצר בארץ, אך לא הותר לנו לבקר במפעל שבו הוא מופק, "מסיבות של ביטחון אישי שלי", נימק זאת מנהל המפעל.
בדצמבר 2021, לאחר שורת מחאות בכניסה לירושלים שבהן השתמשה המשטרה בחומר המצחין, פנה ראש העיר משה ליאון אל מפקד המחוז דורון תורג'מן בדרישה להפסיק להשתמש בבואש. בשיחה בין השניים, שפורסמה בתקשורת, אמר ליאון לתורג'מן: "זו תגובה לא מידתית, שלא מקובלת בשום מקום אחר בארץ מלבד בירושלים. גם אם המפגינים מפירים את החוק, יש דרך לטפל בכך מבלי לגרום נזקים חמורים לתושבי האזור. ההפגנה מתקיימת כמה שעות, ולאחר מכן השכונה כולה סובלת מריח הבואש כל השבוע".
במשטרה השיבו אז כי "פורעי חוק שחסמו את ציר התנועה והרכבת הקלה יידו חפצים ותקפו את השוטרים. לאחר ניסיונות לפזר את המתפרעים נאלצנו להשתמש בבואש. מן הראוי לגנות את התנהלותם של פורעי החוק שנהגו באלימות במקום, במקום לטעון כלפי המשטרה המבצעת את תפקידה לשמור על החוק והסדר למען תושבי העיר".
"כלי משחית"
לשימוש במכת"זית יש נוהל רשמי מפורט, שגובש באגף המבצעים של משטרת ישראל. על פי הנוהל, מכת"זית מופעלת רק ב"הפגנות הכרוכות בהתנגדות אלימה תוך אי ציות להוראות השוטרים", כאשר "המפגינים מתנגדים באלימות לפעולות המשטרה לפיזור ההפגנה, באופן העלול לגרום לחבלות בגוף או נזק לרכוש", או כאשר "קיים חשש ממשי לחסימת צירים חיוניים".
גם כאשר אחד מהתנאים הללו מתקיים, המכת"זית נחשבת למדרג ג', כלומר לשלב השלישי של השימוש באמצעים – אחרי ניסיונות פיזור ההפגנה באמצעים שונים והפעלה מדורגת של כוח. במסגרת מדרג ג' רשאית המשטרה להפעיל כלים רבי כוח, בהם מערכת אקוסטית המכונה "צעקה" ומשמיעה רעש חזק מאוד, רימוני הלם, סוסים ומכת"זית. מדרג ד', אגב, הוא מצב שבו קיימת סכנה של ממש לחיי אדם בשל ההתקהלות. במקרה כזה עשוי להינתן היתר של מפקד המחוז או סגנו להשתמש בכדורי גומי, רימוני גז או מכת"זית עם גז מדמיע.
גם לגבי אופן הפעלת הזרנוק ישנם כללים ברורים מבחינת טווח ההפעלה ועוצמת הלחץ, וחל איסור לבצע התזה ישירה לעבר ראשו של אדם. על פי ההנחיות המשטרתיות, "אין לבצע התזות כלפי מקומות שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה של אדם מנזק אגבי כגון נפילה ממקומות גבוהים או הטחה כלפי קיר. יש להימנע, ככל הניתן, מהתזה לעבר נשים הנחזות בהיריון, קשישים וילדים".
למרות הכללים הברורים הללו, בלא מעט מחאות נראו מחזות של פגיעה בקטינים ובמי שכלל אינם מעורבים בהפגנה. אל שורת המקרים הללו הצטרפו בשבועות האחרונים גם מפגינים נגד הרפורמה. בערב אחד לפני כשבועיים הגיעו 16 מפגינים מצומת קפלן בתל־אביב לחדר המיון בבית החולים איכילוב. שניים מהם נפגעו בפניהם מזרם המכת"זית.
"במכת"זית צריך להשתמש בצורה מושכלת", אומר מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב־ניצב בדימוס משה קראדי. "זה כלי עם המון כוח, ושימוש לא נכון עלול לפגוע בחיי אדם. צריך להיות מאוד זהיר ומחושב, לא יושבים ויורים בו כמו ממטרה, ולא בכינון ישיר על אדם. היו פציעות ופגיעות קשות ממנו בכל מיני מקרים. יש התנהלויות עם המכת"זית שנראות כמו חוסר מקצועיות או חוסר פיקוח של המפקדים".
קראדי, שסיים את כהונתו במשטרה ב־2007, מכיר את הכלי היטב, אף שבתקופתו השימוש בו היה מצומצם יחסית. "המכת"זית הגיעה למשטרה בשנות ה־80, ומאז היא כל הזמן שודרגה והשתכללה עד שהפכה למה שהיא היום. הרעיון הוא שיש מדרג איך לפנות הפרות סדר, מהקל אל הכבד, ולא כל אחד רשאי להפעיל מכת"זית. כשהמשטרה עבדה נכון ידעו לשלב בין הדברים. באינתיפאדה, כשהיו הפרות סדר במזרח ירושלים, פיתחנו שיטות שמשלבות פרשים ומכת"זית עם עוד כוחות. יש תמונה שפורסמה לפני שבועיים, שרואים בה קבוצת מפגינים שנצבעה כולה בלבן. זה הטריד אותנו מאוד. אנחנו חוששים שמדובר בקצף שעורבב במים, חומר שמוסיפים כדי לכבות צמיגים בוערים אבל אסור להשתמש בזה נגד אנשים".
