אחרי שהבהיר לשרי החינוך והאוצר כי "הם לא למדו כלום" ודחה את הצעותיהם לסיום המשא ומתן, יו"ר ארגון המורים רן ארז שיגר היום (ג') מכתב למורים וצוותי ההוראה במוסדות התיכוניים וטען: "בזמן כתיבת שורות אלו עדיין לא ידוע, גם לנו, גם למשרד האוצר וגם למשרד החינוך, האם שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר כרגיל כמו בכל השנים האחרונות".
"כ-25 שנה ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים לא השבית את פתיחת השנה", כתב ארז, "והפעם המצב של מערכת החינוך כה גרוע שאין מנוס מלעשות את הצעד הזה. כואב לנו מאוד על כל השבתה של מערכת החינוך, פגיעה במהלך התקין של הלימודים, בתלמידים ובמורים. אך לפעמים צריך לעשות ניתוח כואב כדי להציל את כל הגוף. הגוף הזה הינו מערכת החינוך".
"כאשר השכר של המורים כה נמוך, אחרי שנשחק בשנים האחרונות, כאשר תנאי העבודה הולכים ומידרדרים והמורים נאלצים לעבוד בכיתות עמוסות מאוד של 35-40 תלמידים, כאשר במערכת החינוך העל יסודית חסרים כ-20 אחוזים מהמורים, כאשר מורים רבים נאלצים ללמד מקצועות שלא הוכשרו ללמד אותם בגלל מחסור במורים, בניסיון 'לסתום חורים' במערכת – לא פלא שמורים רבים עוזבים את המערכת, חדשים לא באים, והישגי התלמידים נפגעים". הוסיף יו"ר ארגון המורים. "זה דבר שצריך להדאיג, קודם כול, את הורי התלמידים שנאלצים לשלם מאות ואף אלפי שקלים לשיעורים פרטיים. זה צריך להדאיג את ההורים מבחינה זו שהילדים שלהם יסבלו מאיכות חיים נמוכה במדינת ישראל. זה צריך להדאיג הורים שעתיד ילדיהם לוט בערפל".
יו"ר ארגון המורים המשיך והבהיר כי "זה מדאיג אותנו המורים, מאוד. רק את שר החינוך יואב קיש המצב הזה לא מדאיג. הוא אומר 'תחת כל עץ רענן' שהוא נערך לשביתה של חודשיים. במקום שיערך לתמוך במורים במו"מ מול משרד האוצר, הוא לא מתערב. הוא גם לא רוצה להתערב. לא אכפת לו. זה שנה וחצי אנחנו מנהלים מו"מ מול משרד האוצר, והם נחושים בדעתם לשחוק את השכר של המורים ולהרוויח מכך הרבה מאוד כסף. גם להם, כנראה, רמת החינוך ומצב המורים והתלמידים אינם חשובים. בל יחשוב מורה שאם הוא ישב בצד ויחכה מצבו ייטב. בל יחשוב מורה שאם אחרים ייאבקו עבורו והוא יחכה לתוצאות, התוצאות תהיינה טובות".
ארז ציין כי ארגון המורים נערך לשביתה ארוכה ובמידה וכך יהיה הוא ידאג לעזור למורים במצוקה כלכלית בעזרת קרן השביתה של הארגון, אך הדגיש: "גם המורים צריכים להיערך למאבק ארוך, אם יקרה. לא רק לחסוך כספים לעת צרה, בגדר 'כסף לבן ליום שחור', אלא גם לחשוב על מציאת עבודה אלטרנטיבית זמנית לתקופת המאבק – אם מדובר בשביתה ארוכה, כפי שקרה בשביתות הארוכות הקודמות שעשינו, בשנים 1971, 1978 ו-2007".
"במאבק גם המורים עלולים להיפגע, אך בסופו של דבר נצא נשכרים, לא רק אנו, אלא גם התלמידים, ההורים וכל אזרחי מדינת ישראל", ציין ארז ובחר להשתמש בדוגמה תמוהה מאוד – מצבן של יפן וגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה וההשתקמות של מערכת החינוך המקומית לאחר מכן. "בסוף מלחמת העולם השנייה יפן נהרסה כליל, כך גם גרמניה. כדי לבנות את עצמם מחדש, החליטו להשקיע בחינוך. ביפן יצרו פירמידה של השכר בסקטור הציבורי, והמורים עמדו בראשה. המטרה הייתה שעל כל משרה פנויה יהיו חמישה מתמודדים ואז יבחרו את הטוב ביותר. ברגע שמספר המתמודדים על כל משרה ירד לשלושה העלו את השכר. גם גרמניה נהגה כך, ואפשר לראות איפה הם היום ואיפה אנחנו. הגענו למצב בלתי נסבל. על כל אלה אנחנו נאבקים. המאבק שלנו צודק וחשוב מאין כמוהו ובע"ה נצליח בו".
