עד לפני שבוע, מערכת הבחירות לראשות העיר רמלה הייתה רדומה למדי. אבל אז הודיע ראש העיר המיתולוגי יואל לביא, שפרש במפתיע לפני שבע שנים, על כניסתו למרוץ, בשאיפה לשוב לתפקיד שמילא במשך כ־24 שנים. במקביל החליטה הוועדה המוניציפלית של הליכוד על תמיכתה דווקא בראש העיר המכהן, מיכאל וידל. שיעור התמיכה בליכוד בבחירות הארציות האחרונות הגיע לכמעט 40% מהקולות ברמלה. זוהי ירידה בהשוואה לשנים קודמות, בעקבות מעבר קולות לעוצמה יהודית ולש"ס.
בין שני היריבים, שצמחו בליכוד, מתנהל קמפיין קשוח. "אני אהוד בליכוד, בלחיצת כפתור אני מתקשר לכל השרים ומגיע אליהם", אומר וידל. "הוא (לביא; ע"ג) היה בקדימה. רמלה חייבת תמיכה ממשלתית, ורק אני יכול להביא אותה. אני אחד האנשים הכי קרובים לבנימין נתניהו. כשביבי רוצה משהו ברמלה הוא מתקשר רק אליי". לביא מודה כי איננו חבר ליכוד, אך מזוהה עם המפלגה. "הייתי חבר מזכירות המפלגה, הצבעתי ליכוד. אין מי שלא יודע שאני ימני".
וידל התמודד בעבר כמה פעמים מול לביא והובס. לאחר התפטרותו של לביא בשנת 2017 נבחר וידל לתפקיד. החלטתו להכניס לראשונה לקואליציה העירונית חברי מועצה ערבים עוררה תרעומת כלפיו. ביקורת נוספת הושמעה כלפיו כאשר ניסה לגמד את אירועי שומר החומות בעירו ואף התכחש לחלקם, בהם הירצחו של דסטאו ביסט. לאחרונה התגאה וידל בכך שמנע מהשר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר להגיע לעיר. "נלחמתי כמו אריה שלא יבוא לפה, אני גאה בזה", אמר בריאיון לערוץ כנסת.
הוא נחשב לבעל קשרים טובים בש"ס, ומקורב לרב הראשי של רמלה יחיאל אבוחצירא, אחיינו של הבבא סאלי ובנו של הבבא חאקי. אחיו, אהרן אבוחצירא, עמד בעבר בראשות העיר רמלה ושימש חבר כנסת ושר. לייחוס המשפחתי יש משמעות בעיר, אולם בש"ס עדיין יושבים על הגדר. "אני מעדיף לא להיכנס לבחירות לראשות העיר", אומר מאור אשש, יו"ר תנועת ש"ס בעיר ויו"ר המועצה הדתית, שכיהן בעבר כסגן ומשנה לראש המועצה. "אנחנו בקואליציה עם וידל. צריך לראות מה תהיה האווירה לקראת הבחירות. עוד לא התקבלה החלטה במי לתמוך לראשות העיר. יו"ר התנועה יקבל החלטה ואנחנו נעדכן במה שהוא יגיד". לביא מצידו מקווה לקבל תמיכה מש"ס וטוען כי "דברים עם ש"ס עושים מאחורי הפרגוד, לא לפניו".
בשכונות הוותיקות זוכרים לטובה את כהונתו הארוכה של לביא. תושבי השכונות החדשות והמצביעים הצעירים – פחות. לפני שבע שנים החליט במפתיע להיעלם מהזירה הפוליטית. לאורך השנים הושמעו כלפיו טענות שונות כי פעל בניגודי עניינים וסייע למקורבים. ב־2009 המליצה המשטרה להעמידו לדין בחשד לעבירה של אי פרסום הסכם לפי חוק הרשויות המקומיות, אך התיק נסגר.
"הייתי 24 שנה בצבא קבע, ועוד 24 שנה ראש עיר, אחרי 48 שנה צריך לצאת לחופשה, לא?" השיב לנו השבוע לביא כששאלנו מדוע פרש ב־2017 מן התפקיד שכעת הוא שואף לשוב אליו. הוא מתרעם על הפרסומים שהזכרנו: "עזבתי עיר במצב טוב מאוד, ובמצב כספי מצוין. לא עמדתי לדין, לא הייתי בחקירה. אנשים כתבו ופרסמו עליי דברים. מאחורי המקלדת כולם גיבורים, אבל מי שהעליל עליי, בסוף נחקר והואשם".
הסיבה לחזרתו, לדבריו, היא התנהלותו של ראש העיר הנוכחי. "הציבור לחץ עלי. אני רואה מה נעשה בעיר ויש לי רצון ומרץ לתקן ולשפר. אני קשוב לצורכי התושבים ומתכופף כדי להרים את האלונקה ולהפסיק את הסבל של התושבים. הסקרים מראים ש־66% מהתושבים רוצים לראות את ראש העיר הנוכחי בבית".
לפני מנסור עבאס
מועמד נוסף שמבקש להוביל את רמלה הוא הראל שהם, לשעבר מנהל הגרעין התורני בעיר ומקורבו של השר איתמר בן־גביר, המתמודד לתפקיד מטעם סיעת הציונות הדתית. בזמן שבכנסת הציונות הדתית והליכוד משתפות פעולה, ברמלה הן מתחרות זו בזו.
"אנחנו באופוזיציה חמש שנים, ובעינינו ניהול העיר הולך ומידרדר", אומר שהם. "זה מצטרף לשלושים השנים האחרונות, שבהן וידל ולביא היו ראשי העיר. רמלה נמצאת בתחתית הסולם בחינוך, בתשתיות. פרויקטים שתקועים ונמשכים שנים, התחדשות עירונית שתקועה. יש גרירת רגליים. העירייה נשלטת על ידי מקורבים ועסקנים שיושבים שנים ונהנים מכספי ציבור. אי אפשר להתקדם ככה. יואל לביא אמר לגלובס לפני שבע שנים שהוא לא יכול לראות כבר את מדרגות הלשכה. זה תמוה מאוד. אם הוא הלך למה הוא חוזר, ואם הוא חוזר למה הוא הלך".
שהם מזוהה עם הציבור הדתי־לאומי בעיר ומתמקד במסרים של ביטחון אישי והיעדר משילות. יהודי רמלה מתמודדים עם מעשי אלימות, ירי חי וירי זיקוקים והצתות. "כשווידל נשען על קואליציה שנשענת על התנועה האסלאמית, אי אפשר לקבל החלטה בלי הנציגים הערבים. הם לשון המאזניים", תוקף שהם. "בזמן הפרעות הרחובות הראשיים הרצל וביאליק עלו באש. הציבור היהודי התפכח מאשליות שברמלה זה לא יקרה ושיש כאן דו־קיום. אם בעבר הנושא היה פארקים וחינוך, היום זה הנושא המשני. האמירה היום היא חיזוק הביטחון. אצלי אגרת השמירה, שהיום הולכת לדברים אחרים, תלך לביטחון. גם הציבור הערבי ירוויח מזה".
גורם בעיר מפקפק בחשיבותו העכשווית של הנושא: "הראל משחק על המקום של שומר החומות. זה יכול להשפיע ברמה מסוימת, אבל אם מחר ראש העיר מביא את עומר אדם – זה תופס יותר". יו"ר ש"ס מאור אשש מבטא תפיסה דומה: "יחסית לערים אחרות ברמלה היה רגוע יותר, ולאחר מכן העניין נגמר ונסגר. אנחנו לא מרגישים אותו ביום־יום, ולא נראה לי שזה ישפיע על הבחירות. הבחירות הן בעיקר על זהותה היהודית של העיר".
בעיני אשש, המשימה בשנים הקרובות היא "להמשיך את המהפכה שהתחלנו. להכניס יותר יהדות ומסורת, יותר בתי כנסת ומקוואות, להשביח את החינוך התורני בעיר".
מועצת העיר רמלה מונה כיום 19 חברים, 13 מהם חברים בקואליציה – שלושה נציגי סיעת הליכוד בראשות ראש העיר וידל, וארבעה חברי מועצה ערבים. "כשמנסור עבאס נכנס לקואליציה כולם דיברו על זה, אצלנו זה היה הרבה קודם", מתגאה חבר מועצה ששוחחנו עימו. עוד חברים בקואליציה שני נציגי ש"ס, אחד מסיעת "נאמני תורה" ואחד מסיעת "רמלה אחרת". תופעה ייחודית לרמלה היא קיומן של סיעות המייצגות את העדה הבוכרית. גם הן חברות בקואליציה, ולכל אחת נציג אחד. שלושה נציגי סיעת "רמלה שלנו", שנתמכה בעבר בידי מפלגת כולנו, שני נציגי הבית היהודי, ונציג "רמלה ביתנו" המשויכת למפלגת ישראל ביתנו – נמצאים באופוזיציה.
בכלל, רמלה היא עיר עדתית מאוד. הפוליטיקאים המקומיים מחזרים אחר תמכתם של הבוכרים, הכורדים ונציגי הקהילה האתיופית. "זו לא עיר דתית כמו שהיא שמרנית", מאבחנת רותם כהן־כחלון, פעילה מקומית ובת העיר. "אנשים ילכו להופעה של שרית חדד ואחר כך לשיעור תורה. יתפללו שלוש תפילות ביום אבל לא ילכו עם כיפה".
כהן־כחלון, נציגת "רוח חדשה ברמלה", הייתה רוב הקדנציה האישה היחידה במועצה. היא שקלה לרוץ בעצמה לראשות העיר, אך בשיחה עימנו הבהירה כי היא גונזת את הרעיון ומתכוונת להקים רשימה עצמאית. "קיבלתי החלטה שלא לרוץ לראשות בגלל ריבוי מועמדים, בהם ראש עיר ותיק שחוזר וראש עיר מכהן", היא מסבירה. "מה שהכי בוער וחשוב לי זה לקחת את תיק החינוך בעיר. למדתי את זה ממשה כחלון שמיתג את עצמו כשר האוצר. אני רוצה להתמקד בחינוך".
היא איננה תומכת בראש העיר הנוכחי. לדבריה קיבלה הצעות מכל המועמדים לשמש מספר שתיים שלהם, "אבל אני רוצה להיות הקול והפה של כלל הנשים ברמלה. הפניות אליי לאורך כל הקדנציה הגיעו בעיקר מנשים, אבל אני שמחה לעזור לכולם. אני אלך לנחם משפחה ערבייה כשהאימא נרצחה, וגם אלחם במועצה הדתית על הקמת מקוואות".
