מכה לארגוני השמאל העותרים לפינוי ישיבת חומש ממשכנה החדש: בג"ץ הורה למחוק הערב (ד) את העתירה של ארגון השמאל 'יש דין' נגד הקמת מבנה הקבע של ישיבת חומש. בכך למעשה הכשירו השופטים, שבראשם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, את נוכחות הישיבה במקום. העותרים ניסו לטעון כי במיקום מבנה הקבע של הישיבה ישנה פגיעה בגישתם של פלסטינים לאדמותיהם הפרטיות הנמצאות בסמיכות, אלא שבפסק הדין נכתב כי עיקר הבינוי הבלתי חוקי שנמצא על אדמות פרטיות הוסר.
שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ׳ אמר בתגובה לדחיית עתירות הערבים וארגוני השמאל נגד ההתיישבות בחומש: "זהו יום חשוב עבור חומש ויום חשוב עבור ההתיישבות. ממשלת ישראל ביטלה את חוק ההתנתקות בצפון השומרון ומסדירה את הישיבה והאחיזה היהודית בחומש. אני מבקש להודות לשר הביטחון גלנט ולמינהלת ההתיישבות על העבודה המשותפת למען חומש ולמען ההתיישבות".
אחר הצהריים (ד') הודיע ביהמ"ש העלין כי הוא שוקל למחוק את העתירה נגד הישיבה. בנוסח ההודעה נכתב כי "נוכח השוני בתשתית הנורמטבית והעובדתית" ולאחר "בחינת טיעוני העותרים בתגובה והודעה מעודכנת מצידם שהוגשה אתמול, אנחנו שוקלים להורות על מחיקת העתירה תוך שמירת טענות וזכויות הצדדים במצב החדש שנוצר".
בתצהירים טענו האלופים במיל' גדי שמני וניצן אלון, כי על סמך היכרותם עם השטח וניסיונם המקצועי רב השנים, הקמת התנחלות במיקום החדש עלולה ליצור "קשיים מבצעיים מהותיים", להגביר את החיכוך בין האוכלוסיות ולהוביל לפגיעה באפשרויות התנועה החופשית באזור. זאת משום שהיקפן הקטן של אדמות שאינן בבעלות פרטית באזור ומיקומן כ"איים" המוקפים קרקעות הרשומות במרשם המקרקעין כאדמות פלסטיניות, משמעם יצירת נקודת חיכוך יומיומית, אשר תייצר שורה של אתגרים קשים לכוחות הביטחון ואף תהווה נטל עליהם. השניים מזכירים גם כי קיומו של המאחז הלא חוקי יצר במהלך השנים האחרונות שורה של תקריות אלימות, שחלקן הופנו גם כלפי כוחות הביטחון.
ב"יש דין", ארגון השמאל המוביל את העתירה זעמו על כוונת בג"ץ המסתמנת למחוק את העתירה ואמרו כי ״מחיקת העתירה, אחרי כל מה שידוע לנו שקרה בפרשה זו – הפרת החוק הבוטה והנחיה של שרים להימנע מאכיפה – תעניק רוח גבית מסוכנת וחמורה ביותר לכל מפירי החוק הרבים שפוגעים בקניין פלסטיני ללא שום תגובה אכיפתית – משרי ממשלה וקצינים בכירים ועד אחרוני הפולשים לאדמות בורקה. אנו מתקשים להבין כיצד ניתן ליישב את מה שמבצעת המדינה באדמות בורקה עם עקרונות של שלטון החוק, זכויות אדם והמשפט הבינלאומי".
נזכיר כי בחודש מאי האחרון לאחר ביטול חוק ההתנתקות שלמעשה הסיר מהפרק איסור שהייה של יהודים בחומש, אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס חתם על צו המתיר את השהייה במקום ליהודים. הצו קובע גם כי שטח חומש יצורף למועצה האזורית שומרון. בעקבות מהלך זה הישיבה ששהתה במקום תחת כיפת השמיים או באוהלים – קיבלה היתר משר הביטחון גלנט להקים מבנה קבע עבור הישיבה.
למרות שביטול החוק עבר בקריאה שלישית בכנסת, ועל אף צו האלוף המבטל את איסור שהיית הישראלים בצפון השומרון – בארגוני השמאל הודיעו כי ימשיכו בנסיון לפעול בשדה המשפטי אל מול הישיבה בטענה כי בשטח הישוב חומש ישנן קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית והישיבה במיקומה החדש מונעת גישה לשם. טיעון זה ככל הנראה לא התקבל אצל שופטי בג"ץ.
לפני כשלושה שבועות הוגשה תשובת המדינה על העתירות, בה נכתב כי "כוונת הדרג המדיני להסדיר את השהות הקבועה של הישיבה במקום". עוד נכתב כי על רקע רצח תלמיד ישיבת חומש, יהודה דימנטמן הי"ד, ישנה חשיבות מדינית לשהיית ישראלים במרחב חומש: "הדרג המדיני מבקש להדגיש בפני בית המשפט הנכבד כבר בפתח הדברים, כי על רקע רצח תלמיד הישיבה שהתרחש במקום, עצם השמירה על נוכחות ישראלית מתמדת במרחב, על גבי אדמות מדינה, כדין, ומבלי להפריע לשימוש בעלי החלקות הפרטיות באדמותיהם, נושאת עמה חשיבות מדינית ראשונה במעלה. גדיעת הנוכחות הישראלית במקום עלולה לגרור עמה השפעה שלילית רוחבית בהיבטי סדר ציבורי, בכל מרחב איו"ש", נכתב. בנוסף, עולה מתשובת המדינה כי "שטח אדמות המדינה צורף לתחום המועצה האזורית שומרון וניתנה למועצה האזורית שומרון הרשאה לתכנון של שטח זה, ואף הוגשה ללשכת התכנון פרוגרמה לתכנית, לגביה מתנהל שיח מקצועי בימים אלה".
